קרקע חקלאית

איך תוך כמה עשורים הפכו הקיבוצים ממובילי תרבות השיתוף והאידיאולוגיה של ביטול הקניין הפרטי לברוני נדל"ן מובילי תרבות הקומבינה

כ-700 בעלי בתים במושבים שנבנו במימון הסוכנות היהודית במסגרת מדיניות אכלוס דאז - מגלים בעת ניסיון להעביר זכויות כי עליהם לשלם עבור ביתם

מכל צידי המתרס מסכימים: סוגיית הקרקע החקלאית וחלוקת המשאבים לא צריכה להיפתר בבג"ץ, אלא בדיון ענייני ומעמיק * בעוד שפורום הערים הגדולות יוצא נגד שימושי תעסוקה בלתי מוגבלים במושבים, במגזר החקלאי אומרים שאם כבר צדק חלוקתי - אז צדק ושוויון לכל

מה בין מתחם הבאסה בהרצליה, שיהפוך כולו לפארק ציבורי, לבין קרקעות קיבוץ גליל ים הסמוכות, שמיועדות למגורים ומסחר? בעלי קרקע פרטית בהרצליה טוענים, שראש מינהל התכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף, פעל בניגוד עניינים: במקביל לעבודתו על תוכנית המתאר הארצית של המדינה הוא נשכר לעבוד עבור קיבוץ גליל ים

בר-און נימק את החלטתו בכך שההחלטה מעניקה הטבות מפליגות לכ-5,000 בעלי משקי עזר ומנוגדת להמלצות ועדת הבר

תגובה לכתבתו של משה ליכטמן מיום 14.10.07, "אולמרט נכנע להם, שטרית אורח הכבוד שלהם"

איתן בן-דוד, מזכיר תנועת המושבים, נותן דוגמה אישית: חריגות בנייה בנחלתו, שבה הוא אפילו לא גר, ועשיית רווחים תוך התעלמות מדרישות המינהל. מה הבעיה, הוא תוהה: "אני רוצה לשלם על השימושים החורגים"

מדרום לשכונה מתוכנן אזור תעסוקה ומו"פ בהיקף של 100,000 מ"ר; צירים ירוקים יאפשרו מבט לים

כשהדולר יורד ומחירי הנדל"ן גבוהים, ניתן להבחין לא פעם, ותשאלו את הרבי מגור ואחרים, רכישה אידיאולוגית הופכת להשקעה מבריקה, אבל לפחות בטווח המיידי מדובר בעיקר בשיקולים ציוניים; האדמה מקדשת את האמצעים - רכישת נדל"ן בשביל הנשמה והילדים

להכרזה של משרד הפנים שלא יהיו יותר הפשרות קרקע במרכז הארץ אין שום משמעות, שכן ועדות התכנון חדלו מזמן לעבוד על פי הנחיה של שר זה או אחר

ביהמ"ש קיבל את בקשת האגודה להצהיר כי רוכשים של נחלה במושב אינם רשאים לרכוש, לשכור, לתפוס חזקה ו/או לבצע כל פעולה בנחלה, היות וקבלתם לחברות באגודה נפסלה בעבר עקב אי התאמתם מבחינות שונות למושב

המערערים ירשו אדמה חקלאית שבבעלות מינהל. לאור החלטה 727, המערערים ביקשו לקבל פיצויים והמינהל חישב את הפיצוי לפי גודל החלקה, אך המערערים ביקשו כי לכל חוכר בחלקה יינתן פיצויי כאילו הוא בעל נחלה. בית משפט פסק לטובת המינהל

ההתיישבות בצפון עדיין מצפה שההצהרות התומכות יהפכו למדיניות בשטח