רוג'ר פדרר

מה הביא את דיוקוביץ' לזכייה בווימבלדון ולמקום הראשון בעולם? למה ריבוי הסינדרלות וההפתעות לא טוב לטניס הנשים? וגם: מכתב אישי קצר לשחר פאר ■ גלעד בלום עם סיכום ווימבלדון

לפני שאנחנו שוב מתפנים ליריבות רפא-פדרר בווימבלדון, צריך לזכור שעולם הטניס היה קיים גם קודם ■ סרט מרגש של HBO מתאר את היריבות המיתולוגית שבין ג'ון מקנרו וביורן בורג

הרבה לפני פדרר ונדאל, "דיק" סאוויט היה היהודי הראשון והיחיד שזכה בטורניר הטניס היוקרתי בעולם, וווימבלדון 1951 ■ גלעד בלום, שגדל על ברכי מורשתו, מגשים חלום ומגיש ראיון

הכנסותיו של טייגר וודס בשנה החולפת צנחו ל-62.2 מיליון ד' "בלבד" ■ הכי כלכלי לספורטאי: להיות שחקן NBA ■ או סתם להיות רוג'ר פדרר ■ "דירוג העושר" של ספורטס אילוסטרייטד

כך חזר רפאל נדאל להתגורר בראש של רוג'ר פדרר והכריע אותו ברולאן גארוס

דיוקוביץ' ממשיך עם עונה חלומית לפרק את כולם; אבל כשהוא משחק את הטניס הטוב שלו, פדרר עדיין בספרה אחרת

רוג'ר פדרר אמנם איבד כמה מערכות עד חצי הגמר באוסטרליה, אבל חלק מזה נובע מתוך עניין מתוכנן מראש של לעלות יותר לרשת ולקצר את הנקודות

הצעד הפחדני של ג'ילט בנוגע לפרזנטור שלה, טייגר וודס, מראה מי מחזיק בכוח הקנייה

פדרר פירק את נדאל, בארסה פוררה את ריאל ■ מי שלא מפנים את היופי הזה - לא באמת מבין מה זה ספורט

רוג'ר פדרר שזכה במאסטרס יסיים קריירה פנומנלית כאחד מגדולי הספורטאים אי פעם. אבל ירוויח על המגרש בכל שנותיו כמקצוען פחות ממה שירוויח בראיינט ב-3 שנים בלייקרס

השבוע הסתכלתי על טום בריידי מנבל את הפה, בהתקף בלתי נשלט של תחרותיות. זו היתה הזדמנות טובה להעלות לזיכרון את הספורטאים הכי תחרותיים שאני מכיר. גם כאן ג'ורדן ניצח

העובדה שלא יהיה עוד שחקן כמו פדרר לא אומרת שלא יהיה שחקן שהוא יותר טוב ממנו. כרגע יש אחד כזה: נדאל. בגיל 24, רפא נראה בלתי עציר

נובאק דיוקוביץ', זוכרים אותו? מי שהיה אמור לרשת את פדרר עסוק בעיקר בניפוץ מחבטים. למה השלווה הסטואית פינתה את מקומה להלקאה עצמית?

מגזין "פורבס" בדק מי הם 10 הטניסאים שהכניסו הכי הרבה בשנה האחרונה מפרסים כספיים וספונסרים; ברשימה - 5 גברים ו-5 נשים ■ רוג'ר פדרר בראש עם 43 מיליון דולר

קריסה. היסטריה. נשימה לא סדורה. כל הבעיות המנטאליות האלו מוכרות אמנם לכל ספורטאי, אבל יותר משמעותיות בטניס, ענף שבו הבריאות הנפשית חשובה לא פחות מהטופ-ספין

בעשור האחרון השתלטו כמה מאסטרים (טייגר, פדרר, ארמסטרונג, בולט, פלפס) על הספורט. החווייה לצפות בהם היא לא פחות מגרנדיוזית. רק שהדילול בכמות הסטארים בכל ענף יצרה מצב שבלעדיהם אותם ענפי ספורט לא באמת מעניינים אותנו