תכנון ערים

בשנים האחרונות כולנו נחשפים לרמזים לכך ש"המחר", גם אם עדיין לא ידוע, יהיה שונה מאוד מ"היום" • דווקא היום חשובה מתמיד היכולת של כל אחד מאיתנו לתכנן את עתידו, וחשוב אף יותר תפקידן של הרשויות

שוויון מתרחש כשכל אחד ואחת יכולים לבחור את אורח החיים שמתאים להם • כדי שזה יקרה יש להתחשב במי שמהוות חצי מהאוכלוסייה

התכנון בישראל עדיין מתייחס לעיר כמרחב פיזי-גיאוגרפי ולא כמרחב חברתי עשיר • הוא עוסק בהקמת הבניין ולא בהקמת האדם - הגיעה העת לשנות תפיסה ולתכנן לאדם מאושר בשר ודם, ולא רק לבניין אבן חסר חושים

השכונה החדשה אמורה להוסיף לעיר 20 אלף תושבים • התוכנית, שיזמה רמ"י, כוללת שטח בן כ-1,068 דונם שנמצא צפונית מזרחית למחלף המחבר את כבישים איילון ו-531, ומערבית לפארק רעננה • גובה המבנים המתוכננים ינוע בין 10 ל-15 קומות

המועצה הארצית לתכנון ובנייה מעדכנת את התקנות המגבילות את השטח לנפש בערים, במטרה להוסיף עוד 1.5 מיליון יחידות דיור עד שנת 2040 • בינתיים ההחלטה מתקבלת בברכה, אבל זירת המתנגדים תיבחן עם אישור התוכנית בוועדות המחוזיות שיקבעו את פרטיה

אין צל, אין תכנון שמתאים לקנה מידה אנושי, אין חן לבניינים וכולם נראים אותו דבר • גלובס פנה לאנשי התכנון העירוני הבכירים בארץ בבקשה שיצביעו על הכשלים, ויציעו פתרונות

בני דורנו חייבים לתכנן את הגידול האורבני בתוך "ראייה הוליסטית וברת-קיימא": לא מספיק לבנות עוד ועוד יחידות דיור, אלא קיים צורך מוחשי בשינוי דרסטי בתכנון התשתיות העירוניות בתחבורה והניקוז, מעבר לאנרגיות נקיות, מחזור וניצול של מי גשמים ועוד

ראש עיריית אום אל-פחם, סמיר מחאמיד, מאמין שהסכם הגג שעומד להיחתם עם רשות מקרקעי ישראל, הראשון בחברה הערבית, יסייע גם בפתרון בעיית האלימות בעירו • "אם נוכל להציע לצעירים דירות ואפשרות לקחת משכנתאות, זה ייתן תקווה"

בין ההצעות בתוכנית: כביש עוקף נשר מתחת לפארק הכרמל, אזור תעסוקה במחצבת 4.5 ואתר נופש במחצבת חרייבה

רונה אורובנו מזרחי, אדריכלית העיר חדרה: "כיום, כשאתה נוסע לאורך הרחוב אתה רואה אזור מוזנח עם שיכונים. בעתיד יהיו מגדלי ענק של 40 קומות, עם מסחר, תעסוקה וכיכרות עירוניות"

אנו מתכננים את הערים שלנו באופן שאינו מותאם לשינויי האקלים - לא למצב כיום ולא למצב שעתיד להתגבר • תכנון מבוסס תשתיות טבעיות הוא אינו סיסמה, הוא מציאות שמתכננים ומקבלי החלטות צריכים ליישם, ויפה שעה אחת קודם • הגיע הזמן למעשים ולא לדיבורים - עבורנו ועבור הדורות הבאים

אין ספק שתחבורה היא אמצעי ותשתית להגיע למוצר עצמו, אך כדי שזה יקרה, צרכני השירות חייבים להיות מוגדרים כלקוחות, במקום הרגולטור • בישראל יש משבר תכנון ומגזר ציבורי שפועל ללא מרכיב של אחריותיות - מחויבות לדין וחשבון על פעילותו מול האזרח

בניגוד למגמה הרווחת בערים אחרות ולרוח הנושבת ממינהל התכנון, בירושלים האריכו לאחרונה תוכנית במודל תואם לתמ"א 38 בשלוש שנים נוספות • מה שיאפשר למגן יותר בניינים בעיר הכי פחות ממוגנת בישראל

פתרון בעיית העומס בכבישים ותיקון שוק הנדל"ן אסור שיהיה מבוסס רק על פיזור כספים והשקעה בתשתיות תחבורה • חשוב שתשכיל הממשלה לאמץ מדיניות תכנון שמתאימה יותר למרחב העירוני הישראלי ובד בבד תחתוך את הביורוקרטיה המורכבת של הליכי התכנון והבינוי

ממחקר חדש, והמקיף ביותר שנעשה בתחומו, עולה כי חוסר השוויון באמריקה מושרש עמוק בשורשי העצים • מהמחקר עולה כי ב-92% מהשכונות בעלות הכנסה נמוכה יש כיסוי עצים קטן יותר וטמפרטורות גבוהות יותר • ההשלכות הן עצומות: אוויר מזוהם, בריאות פיזית ומנטלית לקויה, וגם פוטנציאל גבוה יותר לאלימות

האם מתאים למקם חנויות בקומת הקרקע של בניין מגורים? פרופ’ טלי חתוקה מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת ת"א חושבת שבישראל מוטב להתמקד בשימושים ציבוריים