תשתיות מים וביוב

התשלום עוגן בהסכם שנחתם בשבוע שעבר בין משרד עוה"ד בלטר-גוטאלוני, שייצג את החקלאים, לבין פרקליטות המדינה. בהסכם נקבע, כי האוצר ישלם את הכסף ללא התניה של החזרת מניות מקורות ג' לידי המדינה. עם זאת, המדינה לא חוזרת בה מהדרישה

השופט יצחק כהן ציין, כי כל עוד הגורמים המקצים את המים, חברת מקורות ואגודת המים חוף הכרמל, מקצים כמות כוללת לכל חברי המושב, מבלי לבצע אבחנה, הרי שיש לחלק את המים באופן שווה. השופט חייב את המבקשים בהוצאות המשפט

תהליך תאגוד עירוני למים ולביוב מחייב הכנה מפורטת, הכוללת סקר נכסים ותוכנית עסקית כלכלית, המבטיחה את עצמאותו ותפקודו התקין של התאגיד החדש

לטענת המבקרים, כבר כיום מסבסד המגזר העירוני את המים לחקלאים, בכך שהוא משלם תעריף גבוה יותר מהתעריף החקלאי, ובשל הסבסוד אין לחקלאים עניין לחסוך במים

למערכת הביוב החדשה של העיר אין פתרון קצה, וכתוצאה מכך זורמים שפכי העיר בנחל אלכסנדר ומגיעים אף לרחובותיה של קלנסואה שנמצאת במורד הזרם

מהנדס מחוז מרכז של משרד הבריאות, אהוד לשם: "אני מצפה שמינהלת הביוב תדע לנהל את מדיניות מערכות הטיהור, ולא תיגרר אחרי הרשויות המקומיות"

שמעון טל: אילו התחזיות לחורף ממוצע היו מתממשות - היה צורך להתחיל להקציב מים לשתייה

כאשר מדברים על שיחות עם סוריה, יש לזכור את נושא המים. מובן שגם בנושא זה יש מחלוקות בין הסבורים שניתן להגיע להסדרים, לבין המזהירים מפני סכנה אמיתית לעתיד משק המים

ראש המעבדה להתפלה ע"ש רבין, וסגן ראש מכון גרנד למחקר המים, פרופ' רפי סמיט, דוחה את הטענות לפיהן בשל הגשם שירד בחורף האחרון ניתן לצמצם את ממדי ההתפלה

בתום המחקר יספק המכון מודל דגם עלות כלכלי, שמטרתו לבחון את עלות ההתפלה כנגד מגוון התועלות של שימוש במים מותפלים ותמלחת השארית, מבלי לגרום לנזקים לסביבה

תוכנית החירום של נציבות המים אינה מתחשבת בשיקולים כלכליים, וההתפלה היקרה מועדפת, משום מה, על פני השבת מי קולחים. אז מה אם זה עולה לנו 250 מיליון שקל בשנה?

חוקרים באוניברסיטת בן גוריון: למרות הכוונות הטובות של רוכשי המתקנים לטיהור מי כיורים ומכונות כביסה, תוצאת השימוש עלולה להיות מסוכנת לבריאות הציבור

סמנכ"ל תשתיות במשרד לאיכות הסביבה: אי אישור התקן גורם להמשך זיהום הקרקע במתכות כבדות, מלחים וחיידקים וירידת יבולי החקלאות

אין כמו כמה ימי חמסין כדי להזכיר לכולנו, שחגיגות הכנרת מוקדמות מדי, והחגיגה הקודמת, ב-1992, היא שהביאה למשבר

ב-92' ירדו בארץ גשמי ברכה. הפוליטיקאים נכנסו לאופוריה והרשו בזבוז, שעלה לנו בשנים של מצוקה. היום, ברגע שזכינו שוב לחורף גשום, הבזבוז חוזר * נציב הדורות הבאים בכנסת, שלמה שהם, סבור שזהו סימפטום ייצוגי של המחלה הישראלית: אנחנו מאלתרים, שורדים, מכבים שריפות, אבל אף פעם לא חושבים קדימה * אולי הח"כים הצעירים יבינו את זה טוב יותר * בחזרה לעתיד