מה יותר השתלם - השקעה בארץ או בחו"ל? לרשות ניירות ערך יש תשובה

משקיעים שואלים את עצמם לעתים האם היו יכולים לקבל תשואה טובה יותר באפיקים אחרים. תשובה לשאלה הזו מספק דוח הפעילות של קרנות הנאמנות של רשות ניירות ערך לשנת 2024. הדוח מציג תמונה אולי מפתיעה וקובע כי בטווח של שש השנים האחרונות, מי שהשקיע במסלול "מניות בארץ" השיג את התשואה הגבוהה ביותר וזו הצטברה ל-80.6%, כאשר קצת יותר מחצי מהתשואה נצברה רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

● ניתוח | כמעט עשור אחרי: מה קורה כשמגבילים את השכר של המנכ"לים הכי חזקים במשק 
● עם חיסכון של כמה מאות שקלים בחודש: כך יוכל הילד שלכם להגיע למיליון הראשון שלו 

המסלול שהניב את התשואה השנייה הטובה ביותר הוא מסלול "מניות בחו"ל", עם תשואה של כמעט 66%. אם כי צריך לציין ששני המסלולים התנהגו פחות או יותר באופן דומה לאורך רוב התקופה, ונוצר מעין "פינג-פונג": לפני הקורונה מניות בארץ נתנו תשואה עודפת, בשנת 2020 מניות חו"ל התעלו על מניות בארץ, לאחר מכן בשנים 2021-2022 מניות בארץ שוב חזרה להוביל, ב-2023 התמונה התהפכה שוב לטובת מניות בחו"ל ובשנת 2024 השוק המקומי החל לפתוח מבערים ולסגור את הפער, אך רק לקראת סוף 2024 התשואה שלו חזרה להיות חזקה יותר.

ברשות ניירות ערך מגיעים למסקנה כי "ניתן לראות כי בעקבות אירועים שהשפיעו באופן מהותי על השוק והובילו לירידות חדות, מי שהמשיך להחזיק יחידות של קרנות ולא מכר צלח את האירועים בתשואות גבוהות".

אג"ח בארץ או בחו"ל?

ומה לגבי האפיקים הסולידיים? במאבק בין קטגוריות "אג"ח בארץ" ל"אג"ח חו"ל" ניצח האפיק המקומי עם תשואה של כמעט 18% ואילו אג"ח חו"ל הניב תשואה של 11.7%. בהקשר הזה מעניין לציין שבעוד בקטגוריית אג"ח בארץ שמרה על תשואה חיובית לכל אורך התקופה (למעט הנפילות ברבעון הראשון של 2020, פרוץ מגפת הקורונה), הרי שקטגוריית אג"ח חו"ל סבלה מתשואה שלילית מסוף 2021 ועד סוף שנת 2022. מסלולי המניות אגב הציגו תשואה חיובית לכל אורך הדרך (למעט כאמור לחודשים ספורים בקורונה).

התשואה בפיקדונות: חצי מאשר בקרנות הכספיות

בדרבי באפיקים שהם תחליפי מזומן - קרן כספית ופיקדונות, נתוני רשות ניירות ערך קובעים כי בשנת 2024 הקרנות הכספיות הניבו תשואה של 4.26% וכי על כל 100 אלף שקל שהייתם משקיעים בהם, הייתם נשארים בסופו של דבר עם רווח של 4,000 שקל, אחרי מס ריאלי של 25%.

בניגוד לכך, אם הייתם "נועלים" את הכסף בפיקדון לשנה הייתם מקבלים ריבית של 4.04% ולאחר מס נומינלי של 15% הייתם נשארים עם רווח של 3,434 שקלים. אילו הייתם משאירים את הכסף בפיקדון חודשי (התחליף המרכזי לקרן כספית) הייתם נאלצים להסתפק בתשואה נמוכה של 2.39% בלבד ולאחר מס הייתם מרוויחים רק 2,057 שקלים, חצי מהתשואה בקרנות הכספיות. ברשות מציינים כי "גם בתקופות קיצון הקרנות הכספיות הן אי של יציבות".

עוד מוסיפים ומציינים ברשות ניירות ערך כי בשנה הקרובה צפויות להיפתח קרנות כספיות "מתחדשות" שייהנו מיתרון המס של הקרנות הכספיות (מס ריאלי, כלומר כזה שמשולם מתוך הרווחים בלבד). מדובר בקרנות שיתפקדו למעשה כמו פיקדון - הציבור יוכל לקבל מראש הערכה מה תהיה התשואה השנתית שלהם, תקופת ההשקעה תהיה מוגדרת מראש, ואלה יוצגו במקביל לפיקדונות הבנקאיים, כך שהלקוח יוכל להשוות ולבחור את המוצר הכדאי עבורו.

אך ברשות גם מציינים, במידה מסוימת של כאב או תרעומת, שרק "חלק קטן מהציבור נהנה מהתשואה העודפת של קרנת כספיות על פני פיקדון בנקאי" שכן בקרנות הכספיות נוהלו נכון לסוף 2024 אמנם סכום נאה של 150 מיליארד שקל, אך במקביל בפיקדונות הבנקים נוהלו יותר מ-1.6 טריליון שקל, כמעט פי 11 בפיקדונות הבנקאים. עוד מבהירים ברשות כי "הקרנות הכספיות מציעות אלטרנטיבה אטרקטיבית לפיקדונות הבנקאיים".

דמי ניהול נמוכים בקרנות מחקות וכספית וגבוהים באקטיביות

באשר לדמי הניהול, נתוני רשות ניירות ערך מעלים כי דמי הניהול הממוצעים בעולם קרנות הנאמנות עומד על 0.67%, מעט גבוה מאלה של קופות גמל להשקעה (ממוצע של 0.61% על פי רשות שוק ההון, בוודאי אם תוסיפו לכך עלויות של אחזקת וניהול החשבון ועמלות קניה ומכירה, בתעשייה הפסיבית).

על פי הנתונים, בקרנות הכספיות תשלמו את דמי הניהול הזולים ביותר ואלה עומדים על 0.17% בממוצע, בקרנות מחקות (שבהן ניתן לסחור פעם אחת ביום) תשלמו דמי ניהול ממוצעים של 0.31%, ואילו בקרנות הסל, שדומות לקרנות המחקות רק שבהן ניתן לסחור לכל אורך יום המסחר, דמי הניהול גבוהים יותר ועומדים על 0.51%. הקטגוריה היקרה ביותר היא הקרנות המנוהלות האקטיביות, שם דמי הניהול עומדים על 1.01% וניתן למצוא קרנות עם דמי ניהול של 2% ויותר.

ברשות גם מציינים כי מתוך כ-2,300 קרנות נאמנות שקיימות כיום, 55 הן קרנות שפועלות בדמי ניהול של 0%. בשנה שעברה בחרו 217 קרנות להעלות את דמי הניהול שלהן, מתוכן 21 קרנות העלו את דמי הניהול מרמה של אפס. 48 קרנות מאלה שהעלו את דמי הניהול הן קרנות מחקות. מהצד השני, 101 קרנות הורידו את דמי הניהול שלהן.

ריכוזיות גבוהה מדי בקרנות הנאמנות?

על שאלת הריכוזיות בענף ניתן ללמוד מכמה נתונים שונים. האחד, על פי הרשות, מתוך יותר מ-597 מיליארד שקל שמנוהל בקרנות הנאמנות (מדובר על נתוני שנת 2024, בפועל כיום מנוהלים בקרנות הנאמנות סכום שיא של כ-620 מיליארד שקל), חצי מהכסף המנוהל מושקע ב-50 ניירות ערך בעלי השווי הגבוה ביותר.

בנוסף, למרות העובדה שיש יותר מ-40 חברות לניהול כספים בשוק, 72% מהכסף המנוהל בענף (כלומר 430 מיליארד שקל) מנוהל ע"י חמשת מנהלי הקרנות הגדולים. המנהלים הגדולים נכון לסוף שנת 2024 על פי נתוני הרשות היו קסם מבית הפניקס עם שווי נכסים של יותר מ-112 מיליארד שקל. הראל עם 89 מיליארד שקל, מיטב צמוד עם 87.7 מיליארד שקל, מגדל עם 76.2 מיליארד שקל, אי.בי.אי עם 65.4 מיליארד שקל ומור עם 44.7 מיליארד שקל.

ברשות מדגישים כי "44% מסך שווי הנכסים מנוהל ע"י שלושה מנהלים המשתייכים לקבוצות הביטוח", כשהכוונה היא לקסם, הראל ומגדל.

נתון נוסף הוא שיש ארבעה נאמנים בלבד: יובנק שמשמש נאמן ל-321 מיליארד שקל, בנק מזרחי טפחות שמשמש נאמן ל-125 מיליארד שקל, אלמור בריטמן שהוא הנאמן של כספים בהיקף של 103 מיליארד שקל והרמטיק שהוא נאמן של 48 מיליארד שקל.

שוק קרנות הנאמנות כאמור צמח בשנת 2024 לסכום של כמעט 600 מיליארד שקל (והמשיך לגדול מאז) מה שהיווה גידול ממוצע של 31.4% בשווי הממוצע לקרן, זה נבע גם מהעליות היפות בשוקי ההון בישראל ובארה"ב וגם בגיוסים משמעותיים לקרנות לאורך השנה. כך, הקרנות הכספיות הובילו את הגיוסים עם כמעט 37 מיליארד שקל נטו (גיוסים פחות פידיונות), אחריהם קטגוריית מניות בחו"ל עם 23.1 מיליארד שקל, אג"ח בחו"ל עם 5.4 מיליארד שקל ומניות בארץ עם 3.8 מיליארד שקל. ברשות גם מציינים כי "בשנת 2024 הציבור השקיע בעיקר בקרנות כספיות ובקרנות פסיביות". הקרנות המחקות גייסו 15.2 מיליארד שקל, קרנות הסל עוד 15.6 מיליארד שקל והקרנות האקטיביות גייסו כמעט 12 מיליארד שקל. סך כל הגיוסים הסתכם בכמעט 80 מיליארד שקל לאורך השנה.

עוד מוסיפים ברשות ניירות ערך ומציינים כי קרנות גידור בנאמנות, המוצר החדש שנכנס לשוק, "הוכיחו את יכולתן להציע תנודתיות נמוכה יותר בהשוואה למדדים המנייתיים הן בארץ והן בעולם, מה שמציע למשקיעים אפשרויות גיוון מפוקחות נוספות בתיק ההשקעות". על פי הנתונים, בשנת 2024 הונפקו 191 קרנות חדשות, עם דמי ניהול ממוצעים של 0.49% בלבד, נמוך מממוצע דמי הניהול בשוק שעומד כאמור על 0.67%.

ענבל פולק מנהלת מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך: " קרנות נאמנות הן נכס פיננסי המהווה שער כניסה מרכזי לשוק ההון עבור ציבור המשקיעים במגוון רחב של רמות סיכון, כך שכל משקיע יכול למצוא את אפיק ההשקעה המתאים למטרותיו. בשנת 2024 נכנסה לתוקף רפורמת שוק הכסף אשר מציגה את הקרנות הכספיות המתחדשות לצד הפיקדונות הבנקאיים, כך שגם לקוח שטרם פעל בתחום ניירות ערך יוכל להיות חשוף למידע ולבחור את המוצר המתאים לו ביותר. נמשיך לפתח את שוק ההון עם מוצרים חדשניים ונגישים, ולהרחיב את האפשרויות העומדות בפני המשקיעים".