בנק ישראל בדוח מדאיג על הביטוח הסיעודי: כך הוא הפך פתרון לעשירים בלבד

הוצאה ציבורית תופחת על שירותי סיעוד, עלויות אשר רק השכבות המבוססות יכולות לעמוד בהן, ו"מצב קיצוני" בביטוחי הסיעוד של קופות החולים - כך עולה מדוח בנק ישראל ל-2024 לגבי הביטוח הסיעודי.

● שאלות ותשובות | משבר הביטוח הסיעודי: ההוראה החדשה של משרד הבריאות, ומה יקרה עכשיו
● תקציב 2025 אושר: התוכניות שנפלו בדרך וההפתעות שמתכנן סמוטריץ'

הביטוח הסיעודי מורכב מגמלאות הביטוח הלאומי ומהביטוחים הפרטיים דרך קופות החולים. בעבר הציעו חברות הביטוח גם פוליסות פרטיות מטעמן, אך אלה לא משווקות כיום. לפי הדוח, למעלה ממחצית האוכלוסייה מחזיקה בביטוח סיעודי - כ-5 מיליון פוליסות דרך קופות החולים, וכ-900 אלף דרך ביטוחים פרטיים.

מהדוח עולה כי ההוצאה הלאומית לסיעוד - הכוללת את שני הרכיבים - גדלה במהירות. היא הסתכמה ב-2022 בכ-24 מיליארד שקל, שהם כ-1.25% מהתוצר, והמשיכה לגדול עד 2024.

רק מעטים יכולים להרשות לעצמם להעסיק מטפלת

ההוצאה של המוסד לביטוח לאומי על גמלות סיעוד הוכפלה בין 2012 ל-2024 והגיעה לכ-18 מיליארד שקל - כ-0.9% מהתוצר. מדובר בתוספת של כ-9 מיליארד שקל תוך עשור. בבנק ישראל מזהירים כי בהיעדר שינוי מדיניות נוסף, ההוצאה הציבורית על גמלאות סיעוד יכולה להגיע ב-2040 ל-1.3% מהתוצר.

לפי סימולציה שערכו בבנק ישראל, ההוצאה על העסקת מטפלת בבית לאורך רוב שעות היממה ובסופי שבוע מגיעה ל-9,400 שקל לחודש לפחות. אלא שרק קשישים יחידים המשתייכים לעשירון ה-10 יכולים להרשות זאת לעצמם, גם אחרי שקיבלו גמלה מהביטוח הלאומי. כידוע, בעשירון ה-10 מסתכמות הכנסות משק הבית בכ-40 אלף שקל לחודש ברוטו. ככל שמשק הבית כולל זוג, הרי שזוגות מהעשירון ה-4 ומעלה יכולים לממן את הטיפול בבית.

אלא שהפוליסות של קופות החולים מספקות תשלום חודשי של 3,200-5,000 שקל לטיפול בקהילה (כלומר, להעסקת מטפלת בבית) ו-4,500-10,000 שקל לשהות במוסד. התשלום מוגבל לחמש שנים. מכך עולה כי רוב הקשישים בישראל נדרשים להשלים אלפי שקלים בחודש לצורך מימון הטיפול - גם אם יש להם ביטוח.

בנושא גמלאות הביטוח הלאומי מצא הדוח כי עד 2022 גדל שיעור המקבלים מקרב בני ה-65 ומעלה מ-18% ל-26%. זאת, בניגוד ליציבות ואף לירידה מסוימת בשיעור מקבלי הגמלאות בשנים הקודמות.

הגורמים שעליהם מצביע בנק ישראל כאחראים לעלייה בהוצאה הציבורית כוללים את תהליך ההזדקנות, עליית השכר של המטפלים ואיכות השירות המבוקשת כתוצאה מהעלייה ברמת החיים.

הזינוק בתשלומי הגמלאות נבע גם משינויים בחקיקה ובנהלים הפנימיים של הביטוח הלאומי. בבנק ישראל מציינים בהקשר זה את ההקלות במבחני התלות, במיוחד מאז הקורונה, אשר החליפו את ביקורי הבית מצד מעריכים מהביטוח הלאומי בבדיקות רופא לפי בחירת המבוטח או בהגשת מסמכים רפואיים לצד שיחת טלפון. עוד מציינים את פעילותן של חברות למיצוי זכויות כגורם שהביא לעלייה בגמלאות.

בנק ישראל מציע להקשיח את התנאים לקבלת גמלה ולשקול לדרוש שוב בדיקה פיזית. מוצע גם להשקיע במניעה מראש של ההידרדרות התפקודית בקרב קשישים ולבחון את השפעתן של חברות למיצוי זכויות.

הקריסה בביטוחים של קופות החולים מיוחסת לפי הדוח להקלות בהערכות התפקוד, לפעילות החברות למיצוי זכויות ולעלייה בתוחלת החיים. במקרה שביטוחי הקופות יתבררו כפתרון ש"אינו בר-קיימא", בבנק המרכזי מתנגדים לביטוח חובה ורואים בכך העלאת מסים, שתסבסד אוכלוסיות שאינן עובדות. לגבי מודל של חיסכון חובה לביטוח פרטי, נטען כי הגדלתו באופן כפוי תפגע במצב הכלכלי של משקי הבית.