"הטעות הכי גדולה היא להתלהב מעליות בזמן משבר. זה דווקא הזמן לצמצם החזקות"

הראיון עם יוסי לוי, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות מור, התקיים באחד השבועות הדרמטיים ביותר שידעו שוקי ההון מעולם. המדדים המובילים מחקו טריליוני דולרים כמו שלא מחקו אף פעם, ואז, ביום רביעי זינקו בחדות כמו שלא זינקו אף פעם. רפורמת המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ללא ספק מזעזעת את השוק.

● ראיון | "מתקשים להחליט אם אני גיבור או נבל": מנופר אנרגיה ועד הפועל תל אביב - עופר ינאי פותח הכל
● פורטפוליו | אלוף ישראל בקפיצה לגובה שהוביל אקזיט של 80 מיליון ד'

שיחה ראשונה עמו התקיימה ערב הכרזת המכסים שטלטלה את השווקים וכבר אז הרגיש לוי שמשהו לא טוב מתרחש: "בחודשים האחרונים אני מרגיש כמו קול קורא בשער. לקראת סוף השנה (2024) עשינו הערכה ואמרנו 'משהו פה מעוות', במיוחד בארצות הברית. תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים היו 4.65% ומכפיל הרווח של מדד 500 S&P עמד על 25. זאת אומרת, צפי לתשואה שנתית של 4% עם סיכון במניות ומצד שני אג"ח חסרות סיכון בתשואה דומה. משהו פה לא הגיוני. באופן היסטורי זה אף פעם לא מסתדר ומסתיים בכך שאו שהמניות יירדו ומחירי האג"ח יעלו, או שרק המניות יירדו".

לוי מדגיש שבתקופת אי-ודאות כמו זו, יש להיזהר מאוד מהתנודתיות החריפה בשווקים: "הדבר הכי חמור, שאסור לעשות, זה להתלהב ולקנות אם השוק עולה ב-5%, כי למחרת זה יכול להתהפך. לפעמים יש תיקונים אלימים כשהשוק יורד כל כך חזק, ואסור להתפתות".

ההמלצה הזו רלוונטית במיוחד אחרי שביום רביעי בלילה מדד S&P 500 זינק בכמעט 10% והנאסד"ק ב-12%, בעקבות הודעת טראמפ על השהיית רוב המכסים המתוכננים ל-90 יום, במקביל להעלאת המכסים על סין ל-125%.

לוי מסביר שלאחר ירידות חדות, לעיתים קרובות יש "תיקונים אלימים" - עליות חדות לא פחות שעלולות לפתות משקיעים לחזור לשוק מתוך מחשבה שהמשבר הסתיים. לוי ממליץ לעשות בדיוק את ההפך: "תוך כדי עליות כאלה, מי שמחזיק אחוז גבוה של מניות פשוט צריך לצמצם".

מנהל 140 מיליארד שקל

בית ההשקעות מור הפך בתוך פחות מ-18 שנה מחברה קטנה של חמישה עובדים ברבע קומה ברמת גן לגוף שמנהל היום נכסים בהיקף של כ-140 מיליארד שקל, מעסיק כ-350 עובדים ונסחר בבורסה בשווי של יותר ממיליארד שקל. מור נמנה כיום עם בתי ההשקעות הגדולים במשק, כשהוא פעיל בקרנות נאמנות, גמל וגם בתחום הפנסיה. מאחורי הקפיצה המדהימה עומד בעיקר איש אחד, שהגיע לשם כמעט במקרה.

"עבדתי בתעשייה האווירית, הייתי מנהל ההשקעות הראשי בקופת גמל. בעשר השנים שהייתי שם, הייתי מקום ראשון בתוצאות", הוא משחזר בראיון לפודאקסט "כוחות השוק" של גלובס. "בשלב מסוים נכנסתי להליך של גירושין והייתי זקוק לכסף. באתי אל הבוסים שלי בתעשייה האווירית ואמרתי להם - 'תשמעו, התוצאות שלי טובות ואני מרוויח חצי ממה שמרוויחים בשוק הפרטי'. אז אמרו לי - 'תשמע, אנחנו יכולים לעזור לך באלף שקל. זה היה כמו מכה לפרצוף ומשם התגלגלו הדברים במהירות".

מה קרה אחרי?
"המוח שלי נאטם. התקשרתי לחבר, אמרתי לו 'בוא ניפגש'. ביום שישי נפגשנו, אמרתי לו 'אני מקים בית השקעות, אתה רוצה להצטרף?' ענה לי 'כן'. ביום ראשון הודעתי להם שאני עוזב. תוך ארבעה-חמישה חודשים הקמנו בית השקעות. מכרתי את הדירה ועברתי לגור בשכירות. אני הבאתי לקוח, הוא הביא לקוח, ופתחנו את החברה.

"לא הרגשתי לחץ או חרדה, זה היה המשך טבעי לתפקיד הקודם שלי. עזבתי בינואר 2006 ובאותה שנה עברנו למגדל ב.ס.ר ברמת גן. מאז אנחנו שם. היום אנחנו לא ברבע קומה - אנחנו פרוסים על 8 קומות, שחצי מהן בבעלות שלנו".

איך הצלחתם לצמוח כל כך מהר?
"הבנקים הכירו אותי והייתי הולך כל שבוע לכנסים של לקוחות פרימיום, הייתי מרצה. מכל כנס כזה היו מגיעים שניים-שלושה לקוחות. בסוף אותה שנה הקמנו גם פעילות של קרנות נאמנות - שלוש קרנות שאני ניהלתי אותן".

2008: הקפיצה הגדולה

לוי מתאר כי הקפיצה הגדולה הייתה בעת המשבר הכלכלי העולמי, שמזכיר קצת את מה שקורה בימים אלה. "הקפיצה הגדולה שלנו הייתה ב-2008. בסוף 2007, בדצמבר, הרגשתי שמשהו לא טוב קורה בארה"ב. ההלוואות שם היו מטורפות. המחירים קפצו, אנשים מכרו בית אחד, שמו תשלום ראשוני של 10% וקנו עשרה. אמרתי - משהו פה לא בריא. התחלנו למכור את ההחזקות שלנו באג"ח קונצרני ולצמצם החזקה במניות. למזלנו, המתחרים חשבו אחרת.

"שנה אחרי המשבר גייסנו הרבה כסף, כי בדירוג של הבנקים (מור ניהלה אז בעיקר קרנות נאמנות) היינו מאוד גבוהים וזה נתן לנו את הדחיפה להצליח. מאז, חשבנו תמיד על תוכניות לעשר שנים קדימה".

אבל הקפיצה הגדולה שלכם קורית סביב 2019-2020. עד אז ניהלתם מיליארדים בודדים, בקופות הגמל הייתם ממש מזעריים. פתאום קפצתם ל-80 מיליארד שקל.
"זה לא פתאום. כל הדברים האלה בנויים מתהליכים. אחרי עשר שנים החלטנו ללכת להנפקה (בשנת 2017) והיא הייתה מאוד מוצלחת, כי מראש אמרתי שאני רוצה לצאת בשווי נמוך. אני חושב שכולם צריכים להרוויח בהנפקה והשוק יקבע בהמשך את השווי האמיתי.

"היו כל מיני דיבורים שהחברה שווה 300 מיליון שקל, ואנחנו אמרנו שאנחנו יוצאים ב-190 מיליון. הייתה התנפלות על ההנפקה, זה נגמר ב-250 מיליון ותוך כמה חודשים השווי הגיע ל-350-400 מיליון. זה נתן לנו בסיס וכוח להתחיל עם קופת גמל". בשנת 2022 הונפקה גם חברת הגמל של מור בבורסה בת"א.

היו רבים שהרימו גבה כשהודעתם על כניסה למגרש של הגדולים?
"בדיוק. להקים גמל זה אירוע מאוד דרמטי. תמיד אמרו שאנחנו רק ניהול תיקים ורק קרנות נאמנות. אבל אתה לא יכול מהקמת ניהול תיקים לעבור ישר להקים קופת גמל - צריך הרבה כסף בשביל זה ושהמערכת הבנקאית תסמוך עליך. וזה מה שקרה. בשנה הראשונה גייסנו מעט כסף. הבנקים לאומי ומזרחי-טפחות לא רצו לתת לנו מערכת תפעול כי חשבו שאנחנו קטנים ולא חשובים. נראה לי שהם קצת מתחרטים עכשיו".

הגוף החמישי בגמל

כיום, מור השקעות הוא הגוף החמישי בגודלו בתעשיית הגמל, לא רחוק מאלטשולר שחם. בשנים הראשונות, כשעוד מדובר היה בגוף קטן יחסית, הוא הציג תשואות יתר מרשימות. בשוק היו מי שטענו כי הביצועים הללו לא יימשכו לאורך זמן והיתרון לקוטן יילך ויישחק.

בשנים הראשונות בגמל היה לכם פער אדיר על כל השוק עם תשואות של כ-74% בשלוש שנים, כשכל השוק היה בחצי מזה. האם אפשר לשמר ביצועים כאלה כשהיקף הנכסים גדל משמעותית?
"יש הרבה סטיגמות שגוף קטן יכול לעשות תשואות גבוהות ואילו גוף גדול לא. נכון שגוף קטן יכול לעשות תשואות גבוהות, אבל גוף בינוני זה מצב לא טוב, וגוף גדול יכול שוב לעשות תוצאות מצוינות. למה? כשיש לך מעל 100 מיליארד שקל, אתה פתוח לכל הגופים הכי טובים בעולם.

"אנחנו עושים עסקאות שאנחנו יכולים לשים תג מחיר של 100-150 מיליון דולר, וכתוצאה מזה גופים שפעם לא רצו לעבוד איתנו - לא בגלל שאנחנו לא טובים, אלא בגלל שהיינו קטנים - היום עובדים איתנו. אנחנו בונים תיק לא סחיר ברמה גבוהה עם תשואה טובה, וזה חשוב כי השווקים לא רק עולים, אלא גם יורדים. יש תקופות מסוימות שזה הזמן לבנות תיק לא סחיר. פעם היה בגמל אג"ח מיועדות - שליש מהתיק - שהיו שומרות על התשואה כשהשוק נופל ומאזנות את הירידות. היום צריך לבנות תיק לא סחיר שיעשה את אותה עבודה".

ובכל זאת, קניתם המון בגל ההנפקות בבורסה של 2021. רובן הגדול של המניות האלה התרסק. אתה מרוצה מההשקעות באותה תקופה?
"תראה, חלק היה פחות טוב. אין מה לעשות, יש לפעמים בציר שהוא פחות טוב ויש בציר שהוא יותר טוב. אבל זה אחוז מאוד קטן מהתיק, ממש קטן, אז ההשפעה שלו היא בשוליים. לא הייתה לזה השפעה דרמטית על התיק. זה כאילו השתתפנו בהנפקה ולא יותר מזה. כמות הכסף בדבר הזה היא קטנה - אני בקרן של תשתיות יכול לשים 100-50 מיליון דולר, בסטארט-אפ אני יכול לשים שלושה-חמישה מיליון דולר. זה שונה דרמטית בפרופורציות".

החומות בשוק הפנסיה

אחת מקפיצות המדרגה המשמעותית שעשה בית ההשקעות היא הכניסה לתחום הפנסיה ב-2022. זאת בשונה מבתי השקעות מובילים אחרים כמו אנליסט וילין לפידות שאינם פעילים במגרש זה. "אנחנו מנהלים כבר מעל 10 מיליארד שקל בפנסיה. זה הדבר הבא," מספר לוי. "זה דורש המון כסף. בשנה אתה יכול להפסיד 30-40 מיליון שקל בקלות (מתפעול האופרציה)".

בפנסיה דמי הניהול נמוכים יחסית לתעשיית הגמל. זה משתלם?
"ככל שאתה מגייס יותר כסף אתה בעצם מגיע לאיזון". הוא מוסיף שגם הדיגיטציה הופכת את הדרך לרווחיות לקלה יותר - "היום בגלל הדיגיטציה קל יותר להגיע לאיזון בפנסיה, בניגוד לתהליכים המסורתיים הכרוכים בטיפול באלפי טפסים פיזיים".

היום היית נכנס לתחום הפסיה?
"כן, הייתי נכנס. אבל אם היו אומרים לי היום להקים גמל, לא הייתי מקים בגלל רמת הסיכון שיש בזה. אני מאוד מאושר שנכנסנו לגמל כי זה נותן לנו כוח. וביחד עם הפנסיה, ברגע שיש מאסה של כספים אתה יכול להגיע לגופים הכי טובים בעולם".

למה היום לא היית מקים גמל?
"כי ככל שעובר הזמן, הרווחיות הולכת ונשחקת ורמת הסיכון יותר גבוהה. כשפתחנו את הגמל, דיברנו על זה שב-10-15 מיליארד שקל נהיה מאוזנים. היום צריך 30 מיליארד שקל כדי להיות מאוזן. דברים השתנו".

בגלל שיש ירידה מסוימת בדמי הניהול?
"גם זה, לאורך זמן יש ירידה. אבל יש גם רגולציה מטורפת. אני היום מעסיק שמונה עורכי דין, 18 אנשי מחשבים, משלם הרבה על תוכנות. אני גם מוציא המון עבודה החוצה. העלויות הולכות וגדלות ודמי הניהול לאט לאט נשחקים - כל פעם עוד פיפס, עוד פיפס או שלוש פיפס".

אתם נחשבים יקרים יחסית למתחרים.
"אני מאמין שאסור למכור את עצמך בזול. כשאתה מתמחר את עצמך בהפסד, אתה בעצם מזלזל בערך שאתה מביא. הלקוחות שבוחרים בנו מאמינים בתוצאות שלנו ובכך שנעשה את הדברים הטובים ביותר עבורם. הפרש של עוד כמה עשיריות האחוז בדמי ניהול אינו העניין המרכזי - מה שבאמת חשוב הן התוצאות לאורך זמן וסטיית התקן של התשואות. זה מה שהלקוחות צריכים לבחון".

אתם אולי הגוף האחרון שנכנס בסדר גודל הזה מבין השחקנים הגדולים היום בגמל. האם יש סיכוי היום שנראה עוד חברה שעושה את מה שאתם עשיתם, בתנאי השוק?
"אני אענה לך במילה אחת - לא. העלויות הן מטורפות, הסיכון הוא מטורף, ואם אתה לא תגיע ל-30 מיליארד שקל בגמל, אתה תפסיד ים של כסף. מי מוכן להשקיע 200 מיליון שקל עם סיכון גבוה כל כך?"

מנכ"ל משותף עם הבן

לצדו של יוסי לוי, מכהן כמנכ"ל משותף בנו אלי. השניים גם מחזיקים מניות מור בשווי של כ-120 מיליון שקל. לדברי יוסי השילוב לא היה מובן מאליו: "הייתי מאוד קשה איתו. כשעשה עבודה טובה, אבל לא מצוינת, הייתי אומר לו שהיא גרועה, שהוא לא יודע מה הוא עושה". היום הוא משוכנע שגישה זו השתלמה.

הוא מספר כי האסטרטגיה שלו היא פיתוח תחומים חדשים, ולאחר זמן קצר העברת השרביט לדור הבא. "אלי מבצע 80%-90% מהעבודה היומיומית, ואני עובד עכשיו על הקמת קרנות השקעה פרטיות", הוא אומר. "אני לא רק גאה, כיף לי לשתף איתו פעולה".

במהלך הדרך גייס לוי שורת בכירים לתפקידי מפתח: אורי קרן, שהיה עד אז מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של ילין לפידות, מונה למנהל ההשקעות הראשי, ערן קלינסקי ואלדד צינמן הגיעו מהפניקס, ליאור גרינהויז מפסגות ויוטב קוסטיקה מסיגמא. לאורך השיחה, מדגיש לוי שוב ושוב את תפקיד המפתח שהם מילאו בביצור כוחו של בית ההשקעות מור.

"כל פעם שאני עוזב משהו, אני רק הולך לדבר הבא. קודם הקמנו את הגמל, הייתי שלוש שנים בגמל, 95% מהזמן שלי הייתי בגמל. אז הבאנו את אלדד, אורי וערן. אני זזתי הצידה - בשביל מה לי להפריע להם? אני רק נותן להם תמיכה, משתתף בדיונים, מעלה דברים. ביומיום הם עובדים יותר טוב ממני, בשביל מה אני צריך להפריע להם"? אומר לוי.

אתה ואלי אמנם מנכ"לים משותפים, אבל לא בעלי המניות הגדולים. אתה יכול לספר על השותפים שלכם?
"משפחת מאירוב (יהלומנים), שמחזיקים היום בערך 40% ממניות מור, היו לקוח שלנו ב-2008. אנחנו הרווחנו להם כסף וגם הוצאנו אותם לפני המפולת, ואז הם החליטו שהם מאמינים בנו. חלק גדול מההצלחה שלנו זה משפחת מאירוב שגם בתקופות קשות אמרו 'אנחנו מאחוריכם, אנחנו מאמינים בכם, אנחנו יודעים שאתם עושים עבודה טובה'. הם תמיד תמכו בנו וגם קנו את השותף הראשון שהיה לנו. זה שיתוף פעולה מדהים".

הם מעורבים בפעילות או שהם רק משקיעים?
"הם לא מעורבים בפעילות, מייצג אותם היו"ר שלנו, מאיר גרידיש, שהוא כבר הרבה זמן איתנו ומחזיק כמעט 2% מהחברה. הוא יושב ראש פעיל לכל דבר, נותן לנו ערך מוסף מאוד גבוה וזו בעצם הנציגות שלהם. הם שותפים יחסית פאסיביים, בוא נגיד ככה".

דיברת בהתחלה על זה שאתם עושים תוכניות תמיד 10 שנים קדימה. איפה תהיו בעוד עשר שנים?
"אנחנו נהיה יותר גדולים, בוא נגיד ככה. קרנות השקעה יהיו תחום די משמעותי בחברה, ואנחנו כל הזמן חושבים על עוד דברים. אנחנו צריכים להתבסס בפנסיה חזק. אני חושב שאנחנו צריכים להיות שם בתור גוף עם כמה אחוזים מהשוק, וזה הדבר הכי חשוב שאנחנו מקדישים לו הרבה תשומת לב".

 סגירת ליהמן ברדרס. מרגישים את תוצאות משבר 2008 היום / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

תחומים נוספים שאתם חושבים עליהם? למשל, באוצר רוצים לשכנע עוד גופים להפוך להיות מעין בנקים ולהציע פיקדונות.
"אני לא יכול להגיב על זה, אבל אני חושב שזה דבר ראוי שתהיה קצת תחרות לבנקים".

המשבר שמזעזע את השווקים

בחזרה לטלטלה הנוכחית בשווקים. לוי, בתור מי שראה כמה משברים, מאמין שהמקום להיות בו כרגע הוא השוק הישראלי, ומציע להתרחק ממסלולי ה-S&P 500.

מה אתה חושב על השוק הישראלי כרגע?
"כל העניין של מלחמה והפיכה משטרית, זה משפיע. אבל בתור גוף מוסדי, אם יהיו עוד ירידות בשוק המקומי זו הזדמנות. בתור מנהל השקעות שמסתכל לטווח ארוך, זה בהחלט מקום טוב להשקיע - מניות טובות ומאוד זולות".

יותר מאשר ארצות הברית?
"אין מה להשוות בכלל. אומרים שבארה"ב זה מניות טכנולוגיה, וטכנולוגיה תשנה את העולם. אני מסכים עם זה, אבל גם בבועת הדוט-קום בשנת 2000 אמרו שהטכנולוגיה תשנה את העולם, ומי שהשקיע שם מ-2000 עד 2015 עשה אפס תשואה - אפס תשואה ב-15 שנה. בחמש השנים האחרונות הייתה עלייה של כמעט פי חמש בנאסד"ק. אני חושב שזה אומר שאנחנו פה ברמת סיכון גבוהה.

"אם נתלה באילנות גבוהים, כמו שאומרים - תסתכלו על וורן באפט. פעם ראשונה בהיסטוריה יש לו נזילות יותר מהכסף שמושקע בשוק ההון. לא בא לו להשקיע. יש לו מעל 325 מיליארד דולר נזיל, אז אני חושב שזה גם כן אומר משהו".

בשיחה שקיימנו לאחר מכן הוא לא נשמע מופתע מהאירועים: "אנשים תמיד מופתעים מהעוצמה כשזה קורה, כי אף אחד לא מוכן אחרי תקופה כל כך ארוכה של עליות. זה תמיד קורה ככה, ובכל פעם מופתעים מחדש. הסימנים הופיעו כבר מזמן. כמו שאמרתי, גדולים וחכמים ממני זיהו אותם - וורן באפט מממש במשך תקופה ארוכה מניות".

 וורן באפט. ''אם לא בא לו להשקיע, אני חושב שזה אומר משהו'' / צילום: Shutterstock

איך אתה רואה את מלחמת הסחר, ובעיקר את המאבק בין ארה"ב לסין?
"הבעיה גדולה יותר ממה שנראה. המכסים והחסמים יכולים לגרום לעלייה באינפלציה, ויש עוד גורם מדאיג - סין מחזיקה אחזקה גבוהה באג"חים של ארה"ב. אם הם במסגרת המלחמה מול טראמפ ירצו לממש נכסים שם, זה יכול לגרום ללחץ על עליית התשואות ולהחמיר את המצב.

"טראמפ רוצה שהמפעלים יחזרו לארה"ב, אבל זה לא קורה בלחיצת כפתור. גם אם זה יקרה, ייקח עוד 3-5 שנים עד שהמפעלים יעבדו שם. בינתיים יהיו המון קשיים שישפיעו על כל הכלכלות בעולם".

אתה מעריך שבסוף נראה פתרון?
"משהו יחסית אופטימי שאפשר לומר, הוא שטראמפ משתמש במכסים בתור כלי נשק להשגת מטרותיו. אם מאמינים שהוא 'ביזנס מן' עד הסוף, אז כנראה שבשבועות או החודשים הקרובים נראה משאים ומתנים. חלק מהמדינות יתקפלו, בחלק הוא יתקפל, ונגיע לנקודת איזון.

"אבל גם אם יהיה הסדר בחודש הקרוב והשווקים יחזרו לעצמם במידה מסוימת, הם עדיין צריכים לחפש נקודת איזון עם תמחור יותר נמוך. אנחנו נראה שווקים מאוד תנודתיים בתקופה הקרובה - כבר ראינו בימים האחרונים שהשוק יכול לעלות או לרדת בחדות".

מה לעשות עכשיו עם תיק ההשקעות?
"אחרי שהירידות כבר התרחשו, זה יותר בעייתי לפעול. אבל בכל מקרה, מי שנמצא באחוז גבוה מאוד של מניות חייב להוריד סיכון גם עכשיו. נכון שיכול להיות שהשוק מחר יעלה ב-5%, אבל מחרתיים הוא יכול גם לרדת ב-5%. בתקופה של אי-ודאות כזו, עם מהלכים היסטוריים בין הכלכלות והמדינות, עדיף להיות בסיכון יותר נמוך".

מכל המשברים שחווית - 2008, קורונה, ועכשיו - מה היה הכי חמור?
"הכי חמור, אין ספק, זה 2008. אבל אני אגיד משהו שאולי יישמע מוזר: אנחנו 17 שנה אחרי 2008, ובעצם מה שאנחנו רואים עכשיו נובע מהמשבר של 2008 בצירוף המשבר של הקורונה. כמויות הכספים שהזרימו לשווקים ולאנשים כדי להציל את העולם ב-2008 יצרו גירעונות ענקיים, ובאיזשהו שלב נצטרך להתמודד איתם.

"הגירעונות האלה בסופו של דבר מישהו צריך לממן, ואי אפשר להגדיל אותם לאינסוף. זה יכול לגרום לתשואות מאוד גבוהות של אג"חים, שמדינות יתקשו לממן, וזה יגרום להאטה והמצב יהיה פחות נעים. אנחנו בעצם עכשיו משלמים חלק מהמחיר של המשבר של 2008".

מה דעתך על הטרנד של השקעה במסלולי מדד S&P 500?
"כבר לפני שלושה חודשים אמרתי בראיון לא להיות ב-S&P, פשוט לא להיות שם. אני גם לא מבין את הקטע המדהים שאנשים הולכים כמו עדר ואומרים 'טוב, עכשיו זה רק נדל"ן, אני אשקיע את כל הכסף בנדל"ן' או 'עכשיו אני משקיע את כל הכסף בעולם'. צריך לפזר את ההשקעות, תמיד צריך לפזר, כי תמיד קורה איזה ברבור שחור ופתאום אתה לא מוכן וקורה משהו. השקעת את הכל בהלוואות ופתאום יש משבר הלוואות. צריך לפזר".

אתם מרגישים ירידה במספר הלקוחות שלכם ב-S&P 500?
"כן, בטח שמרגישים. עכשיו מתחילה תנועה".

וזה השפיע איכשהו בכלל על כל פעילות הקרנות?
"פחות אצלנו, יותר אצל המתחרים".

"מחירי הדירות יירדו"

בוא נדבר קצת על נדל"ן.
"קודם כל אני אגיד לכם על השולחן - אני לא מומחה לנדל"ן. אני גם חושב שבשנתיים האחרונות, ובשנה האחרונה במיוחד, אמרתי שלא צריך לקנות נדל"ן פה בארץ, ולא לקנות בכלל נדל"ן אלא אם זה משהו ספציפי מיוחד. אני חושב שבשנה האחרונה כל המבצעים האלה של ה-10-90 ו-20-80 מבטאים מצוקה אצל הקבלנים.

"אל תקשיבו למי שאומר שהמחירים רק יעלו. בן אדם שפעם קנה לדוגמה בפתח תקווה דירת 4 חדרים במיליון שקל והיה צריך להביא 30% הון עצמי - 300 אלף שקל - עם משכנתא של 700 אלף, זה לא נורא. אבל היום הוא צריך להביא לפחות פי שניים. המשכורת בחמש השנים האחרונות לא עלתה ב-100%, אלא רק בכ-20%. אני חושב שאנחנו בשנתיים הקרובות לא נראה עליות מחירים, אולי המחירים פשוט יעמדו במקום פחות או יותר, למעט מקומות ספציפיים".

ומה לגבי המניות בתחום? הן יורדות בחדות אחרי שהייתה להן שנה נפלאה.
"כי רואים את הקשיים שלהן. אני לא ממליץ להשקיע בחברות נדל"ן באופן כללי. יש תמיד ספציפית הזדמנויות, אבל כעיקרון לא".

"ריאלית, החיסכון קטן"

בתור מי שמנהל עשרות מיליארדים, מה אתה רואה שקורה במשק הישראלי? על פניו המשק שובר שיאים.
"יש בילבול בין חברות גדולות שעשו יופי של רווחים לבין אנשים עצמאיים שחלקם קורסים. זה ברור שכוח הצרכן רק הולך ויורד כל הזמן. לפעמים אנשים שוכחים מאחר שיש במדינה כל כך הרבה אירועים. רשתות העלו מחירים, המע"מ עלה, ארנונה עלתה ועוד ועוד. כל הדברים האלה מעיקים, אני חושב שבסך הכל, משפחה שהרוויחה 20 אלף שקל נטו בחודש, שזה גם כן לא מעט, איבדו בערך 1,500 שקל מהנטו".

זה משפיע על שיעור החיסכון?
"אני חושב שריאלית בטוח שהחיסכון ירד".

יש מה לעשות בנידון?
"בטח שאפשר לעשות. תמיד אפשר לעשות. השאלה אם רוצים. אני לא חושב שזה מעניין כרגע את הממשלה".