הדולר כבר אינו מקלט, והישראלים שהימרו על S&P 500 הפסידו פעמיים

הפעם זה לא קורה, ההפך. "מלך המטבעות" מאבד גובה באופן עקבי זה חודשים, צולל יחד עם וול סטריט. הוא נמצא בשפל של שלוש שנים מול האירו, והשבוע אף ירד לשפל של עשר שנים מול הפרנק השוויצרי. המשמעות: משקיעים רבים מעדיפים כעת להתרחק מהמטבע האמריקאי ולמצוא מקלט במקומות אחרים, בצל מלחמת הסחר שמוביל טראמפ.

מול השקל השינויים פחות דרמטיים, ומתחילת 2025 הדולר אף התחזק מעט. עם זאת, להיחלשות הדולר בעולם יש השלכות גם על החוסכים הישראליים, בעיקר על אלה שהעבירו את החסכונות למסלולי S&P 500. בתקופות אחרות הדולר גידר אותם וקיזז חלק מההפסדים. הפעם הם סופגים את מלוא הטלטלה - ואיבדו מתחילת השנה כ-10%.

חשוב לסייג: מי שהשקיע שם בשלוש השנים האחרונות נהנה מתשואה של 50% ויותר. בבחינה של חמש שנים התשואה קרובה ל-100% - יותר מרוב המסלולים המנייתיים של בתי ההשקעות וחברות הביטוח.

השאלה הגדולה היא לאן הולכים מכאן. במשך שנים בארה"ב נלחמו על מקומו של הדולר כמטבע הרזרבה העולמי, ופעלו לחזק אותו. הצעדים האחרונים שמוביל ממשל טראמפ עושים את ההפך. בינתיים לפחות, התנודתיות הזו משחקת לידיים של מי שהימר על השוק הישראלי (ת"א 125) - שמציג השנה תשואה עודפת של כ-13%. אבל בהיעדר תחליף סביר, מוקדם מכדי להספיד את הדולר.

בר לביא

השר אף הוסיף: "לא אתן למונופלים (הטעות במקור) לנצל את העובדים מהאוכלוסיות המוחלשות בניגוד לחוק. בהתאם לכך אגף האכיפה במשרד העבודה הגביר את האכיפה. כשר העבודה, המדיניות ברורה ונחרצת. במדינת היהודים - לא השבת ולא זכויות העובדים ירמסו ברגל גסה".

אז אם מדברים על חברות שמעסיקות עובדים מאוכלוסיות מוחלשות, בהן חברות ממשלתיות, אולי כדאי שכבוד השר יתפנה לעסוק קודם בהצלת חיים של העובדים המוחלשים בפועל ממש.

לפי נתוני ארגון קו לעובד, מתחילת השנה ועד לפני פסח נהרגו בישראל 26 עובדים במהלך עבודתם. לפי נתוני גלובס, 15 מהם נהרגו באתרי הבנייה והתשתיות, כלומר בממוצע אחד בשבוע. ענף הבנייה הוא באופן קבוע הענף הקטלני ביותר.

אלה שמותיהם של ההרוגים בתאונות בנייה מתחילת השנה: סלמן אחמד אל-שייח, גיל שמעון ארובס, אחמד חסן סמאר, קוסאי מוחמד ניזאם סאדאקה, ג'מאל מואאיד מוראד, ניסים כהן, חוסיין סאלח חסן שתיווי, עמאד עבד אלחמיד חארב, Zhou Pengcheng, מוחמד פרחאן אבו כפייף. האחרון הוא נער בן 19, שנהרג באתר הבנייה של מפעל אינטל בקרית גת לפני החג. לאלה יש להוסיף עוד חמישה עובדים ששמם לא נמסר לפרסום, בהם שלושה אזרחים סינים (שניים מהם נהרגו יחד בתאונה באתר של חברת אלקטרה) ושני אזרחים הודים שנהרגו בארבע תאונות שונות. לפחות שתיים מהתאונות הקטלניות אירעו באתרי תשתית שמקדמת המדינה: הרחבת כביש 6 והרחבת כביש 16.

 תאונה באתר בנייה / צילום: איחוד הצלה

הלוואי שנזכה לראות את שר העבודה מטפל במכת תאונות העבודה באותה נחישות שבה הוא דואג להרחיק עובדים יהודים מביג משבת. או לפחות מצייץ על כך בטוויטר. ייתכן שהוא פנוי לדאוג רק לעובדים שנלקח זמן מנוחתם.

הלית ינאי-לויזון

הדילמה של הגורמים הרלוונטיים בממשלה היא אם אחת ההטבות שיוצעו תהיה פטור לחברות אמריקאיות מחובת רכש גומלין בישראל. כיום, חברה זרה שמתקשרת עם ממשלת ישראל כספק נדרשת לרכוש בחזרה מתוצרת הארץ או להשקיע בישראל עד 50% משווי העסקה. כלל זה מזרים למשק מיליארדי שקלים בשנה ומפרנס מאות חברות בו. בפרק על ישראל בדוח המכסים שפרסם ממשל טראמפ נטען כי "ספקים אמריקאים נמצאים בעיקרון בעמדת נחיתות בשל הדרישות".

הבעיה היא שייתכן ומדובר במשחק סכום אפס עבור ישראל. ביטול הדרישה הזו תצמצם את גירעון הסחר בין המדינות - הפער בין היבוא ליצוא מישראל לארה"ב, שלפיו מחשבים האמריקאים את גובה המכס על כל מדינה - ותפחית את גובה המכס. אבל מה שיקל על היצואנים הישראלים ביד אחת, יפגע בעסקים הישראלים ביד השנייה. תוכנית המכסים העולמית של טראמפ עשויה להשתנות עוד לפני שתיכנס לתוקף - אולי עדיף לישראל להימנע מצעד כמעט בלתי הפיך כמו ביטול רכש הגומלין.

אורן דורי