ביהמ"ש: דרך ארץ תשלם השבחה על תחנות דלק בכביש 6 אף שאין לה זכויות במקרקעין

פסק הדין קובע, כי למרות שהחוזה בין המינהל לבין דרך ארץ קבע כי החברה קיבלה זיכיון להפעלת כביש האגרה ולבעל הזיכיון אין זכויות בעלות, חכירה או זכויות אחרות בקרקע האתר, בכל זאת יש לפרש את החוזה במישור הפיסיקלי, ולהסכמת הצדדים בעניין אין משמעות.

חברת דרך ארץ ואלון דור עתרו לבית-משפט השלום באמצעות עוה"ד רון צין וטל צפריר, בבקשה למנוע הטלת היטל השבחה על שתי תחנות הדלק שבנו על כביש 6.

החברות טענו כי על פי החוזה שבינן לבין המינהל, אין להן זכויות חכירה והזיכיון איננו מקנה להם זכות של "חוכר לדורות" (חוכר מעבר ל-25 שנים). השופטת קובעת כי אמנם עפ"י החוזה לא מוקנות לחברה זכויות במקרקעין, אך עניין זה איננו סותר את חובת הרשות כשהיא פועלת במישור הציבורי, לבדוק את התכלית הכלכלית של ההסכם לפי כללי הפרשנות בתחום דיני המס.

מתברר שהזיכיון הוענק לחברות לתקופה של 30 שנה וכי הזכות שקיבלו היא למטרה כלכלית של בניית כביש האגרה המתקנים והפעלת ותחזוקה. דהיינו, למטרות רווחים. מאחר שמדובר בתמורה לשימוש כלכלי המיועד להפקת רווחים ל-30 שנה, יש לבחון את הנושא מההיבט הכלכלי ולכן מדובר בחכירה לדורות.

עוד אומרת השופטת, כי מאחר שביסוד היטל ההשבחה עומדת תכלית של מיסוי על התעשרות כתוצאה מתוכנית משביחה, מי שיתעשר בשל פעולה נורמטיבית של רשויות התכנון, עליו לשתף את הציבור בהתעשרות בדרך של תשלום היטל ההשבחה. את דרך ארץ ואלון דור ייצג עו"ד גדעון חתוכה. (ע"א 19/04).