אבחנה בין ליקוי בנייה לליקוי ביצוע

התובעים הגישו כנגד אלונית תביעה בגין ליקויי בנייה ואי התאמות בדירה. אלונית הגישה הודעת צד ג' נגד סולל בונה, בטענה שהליקויים נובעים מליקויי ביצוע, ולא מליקויי תכנון. התביעה נדונה בפני השופט רניאל מבית משפט השלום בחיפה. בין השאר, טענו התובעים לליקוי במדרגות הפנימיות בדירה, שרוחבן צר יותר מהמותר על-פי תקנות התכנון והבנייה (להלן: "התקנות").

נקבע בפסיקה, קובע השופט רניאל, כי התקנות הרלבנטיות לעניין רוחב מדרגות אינן חלות כאשר מדובר במדרגות פנימיות בדירה. יחד עם זאת, מפסקי הדין עולה כי גם אם התקן אינו חל על מדרגות פנימיות בדירה, הרי שהגורם החשוב ביותר הוא הבטיחות שבשימוש במדרגות. בענייננו, קובע השופט רניאל, המומחה לא קבע כי הליקויים במדרגות גורמים להן להיות לא בטיחותיות. לכן, נקבע שאין המדובר בליקוי.

ליקוי נוסף שעליו נסובה התביעה מתייחס להתקנת קיר מסך (קונסטרוקציה של ברזל וזכוכית המותקנת ע"ג שני קומות או יותר). לטענת התובעים, החלונות העליונים בחדר המדרגות העליון אינם ניתנים לפתיחה או לניקוי. המומחה שמונה קבע, כי הדבר מהווה ליקוי שלא ניתן לתקנו ומזכה את התובעים בפיצוי בגין ירידת ערך הדירה בסך 5,000 שקל.

לטענת אלונית, אין המדובר בליקוי, הן כיוון שאין תקנה האוסרת על התקנת קירות מסך בבית מגורים פרטי, והן כיוון שהצדדים הסכימו על התקנתו. לטענתה, מפרט המכר מתאר קיומו של קיר מסך, ובנוסף התובעים קנו את הדירה כחודשיים לפני מסירתה, וראו את קיר המסך בעת הרכישה ובעת מסירת הדירה, אולם לא פירטו זאת כליקוי בשעת המסירה.

אכן, קובע השופט רניאל, לפי המפרט הוסכם על בניית קיר מסך. יתר על כן, התובעים ניהלו עם הנתבעת תכתובת ענפה ובה הם מתריעים וחוזרים ומתריעים על ליקויים שונים, אולם בתכתובת זו אין זכר לתלונה בדבר חלון המסך. אין המדובר בדבר מה נסתר מן העין שלא ניתן לגלותו, אלא בחלון גדול שהעובדה שלא ניתן לנקותו מתוך דירת התובעים ידועה להם לפחות מיום היכנסם לדירה. נראה לפיכך, כי יש צדק בטענת הנתבעת כי מדובר בהסכמת התובעים לרכישת הדירה עם חלון המסך, וכי אין מדובר בליקוי.

אלונית טענה, כי יש לאפשר לה תיקון הליקויים, הן על-פי האמור בהסכם המכר והן בשל העובדה שמיום מסירת הדירה לידי התובעים ועד הגשת התביעה ביקרו בדירת התובעים נציגי אלונית וסולל בונה שלוש פעמים ובוצעו תיקונים במהלך שנת הבדק ואף לאחריה. בנסיבות אלה, טוענת אלונית, אין מקום לטעון כי אבד האמון בקבלן המבצע, ואין לשלול את זכות התיקון.

התובעים טוענים כי לנתבעת ניתנו הזדמנויות חוזרות ונשנות לתקן את הליקויים, וכי גם לאחר היענות הנתבעת לבקשותיהם לתקן את הדרוש - ניסיונות התיקון כשלו, והליקויים נותרו בעינם.

אין חולק, קובע השופט רניאל, כי נעשו ניסיונות לתיקון חלק מהליקויים במהלך השנים מיום מסירת הדירה ועד הגשת התביעה, אולם ניכר כי ליקויים המופיעים במכתבי התובעים לאלונית חוזרים ומופיעים בחוות דעת המומחה המוסכם, ולפיכך יש לקבוע כי אלונית וסולל בונה מיצו את זכותן לתיקון על-פי הדין וההסכם, ויש לפצות את התובעים בגין ליקויי הבנייה.

התוצאה הסופית: התביעה נתקבלה בחלקה.

ת.א. 7276/04

בית משפט השלום בחיפה

השופט: מ. רניאל

בשם התובעים: עו"ד אברהים מוחמד

בשם אלונית: עו"ד אסף גרשגורן

בשם סולל בונה: עו"ד קומיסר.