יריד אמנים בימי שישי ברח' יפו בעיר התחתית, חיפה. נסיונות החיאה ביוזמת בעלי עסקים

תוספת ערך תיירותי

אין הרבה דברים טובים לומר על ואדי נינסאס. התושבים קשיי יום, הבניינים ישנים, עלובים ומגובבים, הרחובות צרים ומוזנחים ויש מחסור משווע בשטחים פתוחים וגני שעשועים. מצד שני, מי שמחפש קרן אור, ימצא בואדי אוכלוסיה מעורבת, יהודית-ערבית, בשכנות טובה; יש בשכונה מסחר מיוחד, ססגוני-אתני, פתוח בשבת; ופעם בשנה, בדצמבר, מתקיים בה פסטיבל "החג של החגים" - אירוע של אמנות רחוב ושוק עתיקות. באופן כללי השכונה מושכת קהל - מתוך העיר ומחוצה לה, ומוסיפה ערך תיירותי לעיר, מה שעדיין לא הצליח לשדרג אותה באופן מהותי.

נוצר קונפליקט מעצם המיקום של השכונה על ציר תנועה ראשי וסתום. תושבי השכונה היו רוצים להיפטר מהתנועה העוברת החונקת את הוואדי, ולטפח את המרחב הציבורי. לעירייה יש אינטרס להרחיב את צירי התנועה ולפתוח "סתימות" עירוניות בחיבור בין העיר התחתית לכרמל. למרות כל הכשלים והקשיים, מדובר בשכונה שהיא במרכז העיר, ובכך חשיבותה - אומר אדריכל דרור גרשון, מראשי עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת. לקראת כנס העמותה שייערך השבוע בחיפה, החלו חברי העמותה, הפועלים בהתנדבות, להפעיל בעיר סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ואנשי מקצוע, העוסקות במוקדים בעייתיים שיכולים להשתנות באמצעות התחדשות עירונית.

"הסדנה של ואדי ניסנאס כוללת כ-30 איש", אומרת עירית סולסי, יו"ר מרחב. "משתתפים אנשי עמותות הפעילות בוואדי, חברי מועצת העיר הערבים, אנשי ועד התושבים, ולצידם תושבים מעוניינים ונציגי חברת התשתיות והדרכים יפה נוף. העבודה נעשית בשתי קבוצות: האחת מנסחת חזון ואסטרטגיה כלליים, והשנייה מתמקדת בעבודה נקודתית על בעיות פיזיות בשטח".

"הכוונה היא לצאת עם פרוגרמה ותוכניות ראשוניות, שעימן אנו פונים לקרן אברהם, שעוסקת בפרויקטים של דו-קיום ואשר תממן את המשך הפרויקט", מוסיף גרשון. לשאלה מתי נראה את השינוי בפועל, מבהירים השניים כי מדובר בתהליך שייקח הרבה מאוד זמן, אבל אסור לאבד תקווה. "עיריית חיפה לא דוגלת יותר מדי בשיתוף הציבור, וכרגע היא עומדת על הגדר, מלווה אותנו מרחוק. אנחנו מקווים שבעקבות הכנס העירייה תשתכנע להיכנס לתהליך", אומר גרשון.

בכנס השנתי השני של עמותת מרחב ייקחו חלק כ-500 איש, מתכננים, יזמים, ראשי ערים ומקבלי החלטות במגזר העירוני והארצי, המשפיעים על הסביבה הבנויה והמרחב הציבורי. הכנס יתמקד בכלים הנחוצים לשיפור איכות החיים בסביבה העירונית - הפיזית, החברתית והכלכלית - ובדרכים מעשיות לשינוי המצב הקיים במרכזי הערים, והזרמת חיים חדשים לאזורים מוחלשים ומדורדרים. זאת, באמצעות אימוץ עקרונות תכנון הומניים, בקנה מידה אנושי, וחשיבה הלוקחת בחשבון את הצרכים הטבעיים והחיוניים של חיי היומיום בעיר.

מרחב היא השלוחה הישראלית של תנועה עולמית, שהחלה את דרכה כתגובת נגד, לאחר עשורים של פיתוח עירוני מואץ ותיעוש בבנייה ובתשתיות. צמיחתן של ערי ענק, שהתמלאו במהרה בכלי רכב ובשירותים עירוניים המותאמים לתנועה ברכב, העבירה בהדרגה את החיים האנושיים בעיר לשוליים: כבישים הורחבו על חשבון מדרכות להולכי רגל, קניונים הוקמו במקום גנים ציבוריים שננטשו, והרחוב הפך במקרים רבים לנחלתם של מעוטי היכולת, נטולי הרכב, ילדים, אמהות וקשישים. משמעותה העיקרית של פעילות התנועה טמונה בכוונה להחזיר את החיים לרחובות העיר, ליצור ערים ידידותיות להולכי הרגל, ערים מסוכנות פחות, שבהן גם אנשים עובדים ישקלו את האפשרות ללכת ברגל לעבודה או לנסוע בתחבורה ציבורית. התנועה שואפת להשפיע בשני מוקדים עיקריים: האחד - שיפור המצב הקיים בערים מרכזיות ואזורי שוליים כאחד; והשני - תכנון מושכל לעתיד.

שיתוף הציבור

אחד הכלים העיקריים המשמשים את אנשי התנועה הוא שיתוף הציבור בהליכי התכנון, כמו בדוגמא של ואדי ניסנאס. זוהי גישה אידיאולוגית שיש בה לא מעט קושי, אך פירותיה מתבטאים במעורבות ואכפתיות של התושבים בנוגע לסביבתם. הרשויות מקבלות הזדמנות להקשיב לעמדותיהם ולהכיר את צרכיהם מקרוב, והתושבים עוברים ממעמד של צרכן/מתבונן/מתלונן, למעמד של שותף פעיל ומבין בתהליך הפיתוח עירוני.

בעמותה מציגים דוגמאות של כלים ופרויקטים מהעולם, שיכולים לשמש השראה למקרים דומים בארץ. בכנס יופיע האדריכל ג'יימה לרנר, יהודי מברזיל, שהיה ראש העיר קוריטיבה ומושל מחוז פאראנה בדרום ברזיל. לרנר התפרסם בעולם בזכות פרויקטים של התחדשות עירונית, שהפכו את קוריטיבה - עיר בת 3 מיליון תושבים, הסובלת מעוני והזנחה - לעיר משגשגת. הוא הכניס שיפורים בתחבורה ציבורית, הפועלת חינם, שיפר את פני העיר והצליח ליצור מקומות עבודה ולצמצם באופן ניכר את ממדי העוני. "

hagit-pr@globes.co.il