שכר הטרחה כשהעסקת קומבינציה לא הושלמה

עו"ד תבעה את הלקוח לשלם לה הפרשים על שכ"ט בטענה שלו עסקת הקומבינציה היתה נחתמת, היתה מרוויחה סכום גדול יותר, בימ"ש קיבל התביעה בחלקה ע"פ דיני עשיית עושר

אחד מהרגעים הלא נעימים ביחסים שבין לקוח לבין עורך דין הינו מחלוקת על גובה שכר הטרחה. לעיתים המחלוקת נובעת מכך שהלקוח לא מרוצה מהתוצאה, וטוען כי לעו"ד לא מגיע שכ"ט כפי שמבוקש או שסוכם. לעיתים העניין נובע מכך שהעו"ד מרגיש כי מה שהוסכם לא מפצה על כל הטרחה שנעשתה מצדו, וכי כמות העבודה שהשקיע עוברת את הגבולות אותן צפו.

לעיתים, העניין נובע מכך שבהסכם שכ"ט הצדדים לא ציפו ולא חשבו על אפשרות נוספת שצצה במערכת היחסים ביניהם. בתי המשפט פיתחו טכניקה של "שכר ראוי" למקרים אלו, ומנסים במצבים מורכבים לבחון ולשקול מה גובה שכ"ט המגיע לעו"ד. דא עקא, כי הפער בין הצדדים לעיתים גדול במיוחד, וההבדל בין מלוא שכ"ט לכלום תלוי בחתימה או אי חתימה על עיסקה, אשר הושקעו בה שעות רבות.

לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב נדרש לסוגיה זו בעניין ת.א 1846/01, פלוני נ' פלוני. בעניין דנן, התובעת הינה עו"ד אשר בינה לבין הנתבעים נחתמו מספר הסכמי שכ"ט לטיפול במקרקעין של הנתבעים, ובמיוחד לביצוע עסקת קומבינציה. לטענת התובעת, הושקעו שעות רבות לטיפול במכלול הבעיות, כגון טיפול במס רכוש וענייני הפקעה, אך למרבה הצער במקום עסקת קומבינציה הנתבעים מכרו את המקרקעין.

התובעת מודה שאכן קיבלה בגין המכירה סך 1.5% מהתמורה, אך טוענת כי היה מגיע לה מלוא שכ"ט הצפוי, כלומר 1.5% מכלל הדירות שהיו צפויות להיות בנויות, ועל כן יש לשלם לה הפרשים כאילו העיסקה נעשתה.

הנתבעים מצידם הלינו כי התנהלות התובעת הכשילה את עסקת הקומבינציה, והראיה שבמשך שנים הקבלנים "ברחו" מהעיסקה ואין לתובעת אלא להלין על עצמה, ובשל כך הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו להם.

השופטת רות רונן קיבלה את התביעה בחלקה, ודחתה את התביעה שכנגד. השופטת רונן קובעת, כי את ההסכם בנוגע לעסקת קומבינציה "יש לפרש לאור כללי הפרשנות שנקבעו בחוק ובפסיקה. יש לנסות ולאתר את אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף של הצדדים ביחס למקרה שאליו לא התייחס ההסכם - מקרה בו התובעת תבצע שירותים משפטיים עבור הנתבעים, אולם בסופו של דבר לא תיקשר עסקת קומבינציה".

השופטת רונן קבעה, כי הלקוח רשאי בכל עת לנתק את הקשר עם הלקוח ובלבד שהעו"ד יקבל שכ"ט ראוי. לדבריה, "הדרך הטובה ביותר לחישוב השכר הראוי היא באמצעות גזירת חלק יחסי מהשכר המוסכם, בהתאם לפעולות שהתובעת ביצעה עבור הנתבעים, שיש להן ערך עתידי עבורם". השופטת קובעת, כי התובעת זכאית ל-30% משכ"ט שהיא דורשת לעניין אי חתימה על עסקת קומבינציה.

כמו כן, בית המשפט חייב את הנתבעים בתשלום כלשהו בגין טיפול בענייני פיצוי ההפקעה חרף העובדה שהנתבעים טרם קיבלו כספים, תוך קביעה כי התובעת זכאית לשכר סביר כי פוטרה בטרם היתה לה הזדמנות להשלים את העבודה. השופטת רונן דחתה את התביעה שכנגד באשר הנתבעים לא הוכיחו כל נזק שנגרם מהתנהלות התובעת כפי שטענו.

הכותב מתמחה בדיני מקרקעין.