נדחתה תביעה לפינוי זאב רוזנשטיין מדירה בדיור מוגן: "יש סיכוי ממשי שיחזור אליה"

בהסכם השכירות נאמר כי מטרת השכירות היא "מסעדה וקיוסק או מסחר כללי ושיווק כללי או מאפיית פיתות". עם זאת, בהמשך חתמו רוזנשטיין והשוכר השני, רוני נגר, על הסכם המתיר להם לנהל במושכר עסק של מכונות מזל תמורת דמי שכירות של 650 דולר לחודש.

בין הצדדים היו כמה הליכים משפטיים, בסופם הפסיק רוזנשטיין להפעיל במקום מכונות מזל, ודמי השכירות הופחתו ל-560 שקל עבור שתי חנויות. בעל הבניין, רוני משעל, הגיש תביעה נוספת ובה ביקש לפנותם מהמקום בגין שלוש עילות פינוי: ביצוע שינויים מהותיים במושכרים, שכללו הריסת שני מטבחים, גלריה וחדר שירותים; נטישת המושכר והפסקת תשלום דמי שכירות.

השופטת רחל ערקובי קבעה כי ביצוע השינויים במושכר אינה עילת פינוי של דייר מוגן, משום שלא הופיעה במפורש בהסכם השכירות. עוד קבעה, שלא הוכח שרוזנשטיין לא שילם שכירות, משום שעמדה לו יתרת זכות ומשום שמשעל לא שילם לו את רוב הוצאות המשפט בסך 18 אלף שקל בהן חויב בהליך קודם.

באשר לנטישת המושכר קבעה, ש"התנהלות ההליכים המשפטיים, התנצחויות הצדדים והחלפת התכתובות, הזנחת הבניין (ע"י משעל), הוצאתו מרשימת המבנים המסוכנים רק ב-2002, אינן מלמדות על נטישה מצידו של רוזנשטיין ומחזקות את רצונו להמשיך ולהחזיק במושכר".

בפסיקה נקבע, הוסיפה, כי היעדרות של הדייר מהמושכר בשל מאסרו הינה היעדרות שלא מרצון, ואין בה כדי לשלול את כוונתו של הדייר לשוב ולחזור למושכר, שכן היעדרות זו נכפית על הדייר. "כעת, משרוזנשטיין שוהה בישראל והחל בשיפוץ המושכר במטרה להשתמש בו לצרכי כלכלתו, אני קובעת כי מתקיים היסוד השני 'הסיכוי הממשי לחזור'" למושכר.

לדברי השופטת, "כל עוד שרירה וקיימת כוונתו של רוזנשטיין לשוב ולחזור למושכר והוא אף הראה כוונה מעשית וממשית של חזקה במושכר, ונסיבות גלויות הממחישה כוונתו זו, הרי שנסתרה טענתו של התובע ואני דוחה אותה".

נגד השוכר רוני נגר ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. משעל חויב שוב בהוצאות בסך 18 אלף שקל. "הזאב" יוצג ע"י עו"ד אבי גביש. (ת.א. 26394/05).