בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (ד') את עו"ד ישראל פרי בגניבת 529 מיליון מארק גרמני מאלפי קשישים שהצטרפו כמבוטחים לארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי, שאותו הקים. במסגרת הפרשה, שזכתה לכינוי "הפנסיה הגרמנית", הורשע פרי גם בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, תיווך ועיסוק בביטוח שלא בהיתר ובלא רישיון, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.
בהכרעת דין, המשתרעת על-פני כ-400 עמודים, הוא זוכה, עם זאת, מעבירות של גניבת תקבולי ביטוח עודפים ועיסוק בביטוח ללא רישיון. עימו הורשע ברוב העבירות הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי. הטיעונים לעונש יישמעו ב-2 בינואר 2008.
ראשית הפרשה באמנה שנחתמה ב-73' בין ישראל לגרמניה, אכולת רגשי האשם. מכוח האמנה היו זכאים אזרחים ישראלים שעמדו בקריטריונים מסוימים (לא רק ניצולי שואה), להצטרף לתוכנית ביטוח הגמלאות של המוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה. כדי להצטרף לתוכנית הפנסיה, היה עליהם להשקיע רטרואקטיבית ובאופן נומינלי סכום חד-פעמי. התוכנית היתה כדאית ביותר, בעיקר למצטרפים בגיל מבוגר.
פרי זיהה את פוטנציאל הרווח באמנה. הוא החל במסע פרסום ליידוע לקוחות פוטנציאליים עליה. אחר כך יצר מערכת של חברות וגופים שהציעו לישראלים אפשרות לזכות בפנסיה הגרמנית, בלי שיצטרכו להשקיע ולו שקל אחד מכיסם. הוא דאג להם להלוואה, שבאמצעותה הם שילמו למוסד הגרמני את הפרמיה הרטרואקטיבית (שתשלומה היווה תנאי לזכאות). כנגד זאת, הוא החתים קרוב ל-30 אלף לקוחות על שורה של הסכמים אחידים, שהסדירו הן את החזר ההלוואה והן עניינים נוספים, שבהם הבטיח פרי את האינטרסים שלו ודאג להם היטב.
כלפי חוץ, הוא הציג עצמו כמובן כמייצגם של הלקוחות, אך הסתיר מהם עובדות מהותיות. כך למשל, נמנע מלגלות להם שאת תנאי ההלוואות שיוצעו להם, המותירים להם רק חלק קטן מהרנטה הכוללת, הוא קובע בעצמו; וכן ש"החברות שיספקו את האשראי" והחברות המלוות הן למעשה בבעלותו.
רכיב מרכזי בהלוואות, לפי כתב האישום, הוא מרכיב פרמיות הביטוח. פרי והארגון פעלו בניגוד להרשאה שניתנה להם: הם שלחו ידם בנכסי הלקוחות, חייבו אותם בתשלום פרמיות ביטוח ולא שילמו אותן לחברת הביטוח. באמצעות החברותBGA , BGF ובריטניה - כולן בבעלותו - הוא גרף לכיסו סכומי עתק.
השופט זכריה כספי קבע ש"מדובר במירמה שיטתית, מתוכננת היטב, מתוחכמת באמצעיה המורכבים, על בסיס הסכמים מסובכים וקשים להבנה". הוא ציין, שפרי בחר בקפידה בשם הארגון, ש"איננו מבטא רק מכובדות, רצינות ואת מהות הטיפול, כדבריו", אלא גורם לחשוב ש"מדובר בגוף ממלכתי או ממשלתי או לפחות כזה הפועל מטעם המדינה או בשיתוף עימה".
עובדה זו, בצירוף השימוש המתוחכם בסמל של ה-BFA הגרמני, כחלק מהלוגו של הארגון, היוו הטעיה ומצג שווא ממש, ו"יצרו את המערך הרחב שעל בסיסו שוכנעו לקוחות לפעול במהלך כל הדרך".
כספי קבע, שפרי הסתיר במשך יותר מ-20 שנה את עובדת שליטתו בכל החברות שפעלו בפרשה. "פרי טרח להעלים את שליטתו באלה לא רק מעובדים של הארגון, אלא גם מגורמים שונים, כולל רשויות ובתי משפט. לעתים אמר לאלה דברי שקר בוטים בעניין". השופט הוסיף, שהלקוחות המרומים לא היו מתקשרים בהסכמים ומתחייבים לתוכנית אלמלא רומו ואילו ידעו את האמת במלואה.
כספי ציין, שהמשטמה והתרעומת של הלקוחות הקשישים שהעידו וחבשו את ספסלי ביהמ"ש, נובעת מ"מנגנון משומן" שהקים פרי כדי לתבוע לקוחות שחשדו בו ורצו לסטות מההסכם או להפרו. "לרשות המנגנון עמדו משאבי ענק, שהלכו ותפחו עם השנים, שנוהל באורח מקצועי ולרשותו עמד ידע ענייני ומשפטי".
המדינה יוצגה ע"י עוה"ד מיכל רוזן-עוזר, גלעד סוקולובר ערן לוי-זקש, סטיב בוארון וישראל מרקוביץ' מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. פרי והארגון יוצגו ע"י עוה"ד מיכאל קירש, דרור ארד-אילון ודנה שטיר. (ת.פ. 40258/01)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.