מאחורי כל עובד מצליח עומד משרד

האדריכל צור ברק, המתמחה בטיפול בסביבות עבודה, אומר כי כיום חברות גדולות מתחילות להבין את הצורך בתכנון אפקטיבי של סביבת העבודה כגורם שמחזיר את ההשקעה באמצעות הגדלת התפוקה של העובדים. לאינטל למשל, יש מחלקה שלמה שלומדת תחום זה באופן שוטף. זאת, בניגוד לחברות אחרות שבהן עדיין קיים הנוהג של 'כיבוי שרפות' במקום חשיבה מעמיקה מראש.

חסכון בתביעות

"חברות כיום עובדות בעולם ובשוק גלובאלי וארגונים צריכים לדעת איך לבנות סביבת עבודה נכונה, גם כאשר לאותה חברה יש סניפים ברחבי העולם", מציין ברק. לדבריו, "סביבת העבודה תשפיע גם על לוחות הזמנים. חברות רבות צריכות לארגן סביבת עבודה שתתפקד 24 שעות ביממה, לחשוב על 'שיטת הכסא החם', ביזור וכו'. חברות אחרות צריכות לחשוב כיצד הן מארגנות סביבה נכונה לאנשים שעובדים מהבית. במקרה כזה, זה צריך להיות כמו סניף נוסף של החברה".

מסתבר, כי תכנון נכון של מקום העבודה יכול גם לחסוך תביעות פיצויים בשל תאונות ופגיעות בעבודה. לפי מחקרים שהוצגו ביום העיון, במשך עשר השנים, עד שנת 2000, כ-60% מסך תביעות הפיצויים מתוך כלל התביעות נגד המעסיקים בארה"ב היו בשל פגיעה או תאונה במקום העבודה.

לדברי היועצת האגרונומית, נילי יחיאלי, כדי לשמור על פרודוקטיביות יש לדאוג לסביבת עבודה נוחה שאינה פוגעת בבריאות, ולהימנע ממה שמכונה "תסמונת הבניין החולה". כך, למשל, יש לדאוג לתאורה נכונה, לריהוט מתאים, מיזוג אוויר בטמפרטורה מומלצת ועוד. יש למנוע הפרעות ויזואליות ורעשי רקע שמקשים על הריכוז, לתכנן את עמדת העבודה בהתאם לאפיוני התפקיד ולאותו אדם שיישב בעמדה, להתאים את החלוקה לחדרים או ל-open space לצרכים. הדברים מגיעים עד לרמה של בחירה נכונה של כסאות ושולחנות.

לדברי יחיאלי, היום מתחילות חברות היי טק לחשוב על עמדות עבודה בעמידה, על מנת להפחית עומס על הגב. בטווח הקצר חלק מהפתרונות עשויים להיות יותר יקרים, אך בטווח הארוך זה חוסך וגורם לעובדים להיעדר פחות.

במסגרת פרטיות יש לדאוג לצמצום הפרעות אודיו-ויזואליות, על ידי הגדלת המרחב האישי, אך גם בנייה של מדרג פרטיות בתוך החברה. לשם כך, יש לאפשר אזורים שבהם לעובד יש פרטיות וגם אזורים שבהם הוא יוכל לעבוד ולשתף פעולה עם אחרים. יש להתאים את רמת הפרטיות לסוג התפקיד ולאפיונים האישיים. כך למשל, ברור שחשב שכר יקבל חדר עם יותר פרטיות בהשוואה לעובד call center. צריך גם להתחשב בכך שיש אנשים שכמעט משותקים כשאין להם את השקט והפרטיות, ולעומתם אנשים שפורחים ב-open space.

בתחום הגמישות יש לטפל במודולציה של הריהוט, שכן בחברות גדולות יש המון תזוזות של אנשים. בחברת מגדל למשל, דיווחו על מאות תזוזות של אנשים בשנה. כמו כן, יש לדאוג ליצירת איזון נכון בין פתוח לסגור, למשל, לא לבנות מתחם פתוח מוחלט אלא פתרון ביניים - הכל בהתאם לצרכי החברה.

הגמישות נוגעת גם לתשתיות ולאופן חלוקת החלל כך שייתן אפשרות לדינמיות וחסכון עלויות בעתיד. לדברי ברק, חברות צריכות לראות מעבר למקום חדש כהזדמנות לחשוב על החברה כעסק מאורגן ולהנחיל ערכים, לבנות אסטרטגיה ולהעביר מסר.

לדברי דוד תצט, מנהל בתחום התשתיות בבנק דיסקונט, הרבה פעמים קשה ויקר לתחזק את מה שהמתכננים עיצבו ודרשו, ובכך טמונה בעיה. לדבריו, לאדריכלים יש רעיונות יצירתיים ומעניינים אבל הם לא תמיד חוזרים לבדוק אם זה עובד ונוח. לדברי ברק, "אכן, האחזקה של מבנה ושל סביבת העבודה היא קריטית והמתכננים צריכים להיות מודעים לכך ולאפשר גמישות רבה של המרחב והסביבה".

גרשון חריטן, מנהל חברת גונפרו, שעוסקת בייעוץ לפרויקטים לחברות במעבר, אומר שעל מנת שהמעבר ייעשה באופן נכון ותוך מניעת בזבוז, צריך קודם לבנות את לוחות הזמנים ואת התקציב. יש לקבוע יעד ברור לסיום הפרויקט, כאשר בדרך כלל לוקח 3-4 חודשים לאיתור נכס, עוד חודשיים לתכנון ועוד 3-5 חודשים לביצוע. לדברי חריטן, אנשים נוטים לחשוב שהמימון הנדרש למעבר הוא בערך 300 דולר למ"ר, אבל במציאות המימון הנדרש גבוה יותר. על החברה לבדוק בדיוק מה היא רוצה וכמה זה יעלה לה. לדברי חריטן, יש צורך בתקציב של 500 דולר למ"ר בממוצע רק לצורך הבנייה, המיזוג והחשמל. בשביל כל החבילה נדרשים לדבריו עוד בין 100 ל-200 דולר.

חריטן מציין, כי שלב התכנון הוא החשוב והארוך ביותר בפרויקט. במקביל לאפיון ולעבודה האדריכלית מתבצע אפיון טכני של הפרויקט - בעיקר ענייני תקשורת ותשתיות. על מנת לסיים את הפרויקט בזמן ובתקציב, שלב התכנון חייב להסתיים לפני תחילת הביצוע. חשוב לדאוג לנושא של סופרפוזיציה - לתאם בין התשתיות השונות והמרכיבים השונים כך שלא ייווצרו בעיות. חריטן ממליץ באופן חד משמעי לעבוד עם קבלן ראשי - אמנם, העלות היא גבוהה יותר, אך יש שליטה טובה יותר על לוחות זמנים ויש מעטפת בטיחותית וביטוחית, שתגן על החברה מפני תביעות נזיקין - למשל, במקרה של תאונת עבודה של פועל. במקרה כזה יש גם תקופת אחריות של הקבלן.

השלב הבא שמתאר חריטן הוא שלב המכרז, בו צריך לספק את מירב המידע למציעים על מנת לקבל הצעות מדויקות ותמחור נכון. "אסור להכניס קבלן בתמחור חסר לפרויקט", מדגיש חריטן, "כי רק המזמין ניזוק מזה".

בורות של השוק

חריטן מציין שלדעתו כל שוק ההשכרה מתבסס על בורות הלקוחות, שכן לרוב המשכירים או המתווכים לא מספרים על הבעיות והלקוחות לא יודעים לקרוא מפרט - גם אם הם עו"ד מנוסים. לדבריו, במשרדים של מגדלי עזריאלי בתל אביב, למשל, האקוסטיקה לא בדיוק במצב אופטימאלי, משום שלא כל הקירות בנויים עד למעלה ואין בקרת טמפרטורה בכל החדרים. למרות זאת, אלה נחשבים למשרדים יוקרתיים. "זו הסיבה שאנו נמנעים מעסקאות שכירות", מסביר חריטן. "אני מעדיף שהבניין ייבנה במפרט שהלקוח רוצה או שהיזם יתן את הכסף והלקוח יבנה, כי אז כל השליטה אצלו".

ברק פורט את עיקר התורה לארבעה מרכיבים, בהתבסס על מחקרים אמריקאיים: נגישות, נוחות, פרטיות וגמישות. בתחום הנוחות, יש לדאוג לנושאים של אגרונומיה, תאורה, איכות אוויר ואיכות האווירה. כך יש לדאוג שלעובדים תהיה יכולת עבודה איכותית - פחות עיניים צורבות, פחות כאבי ראש, מניעת נזקים כתוצאה מישיבה ארוכה מול מזגן, יותר יכולת ריכוז וכד'. יש לדאוג גם לנושאים שאפשר לקרוא להם 'ירוקים' - לדאוג שהבניין יצרוך רק אנרגיה שהוא זקוק לה, ולא יותר, כפי שקורה לרוב במשרדים. איכות האווירה היא משהו שמעבר לנושאים אסטטיים.

"עיצוב נכון שבנוי על אסטרטגיה מספר את הסיפור של החברה בדיוק כמו קמפיין פרסומי - זה משדר מסר לעובדים וגם ללקוחות או אנשים שבאים מבחוץ", מסביר ברק. לדבריו, מחקרים הראו כי כאשר לעובד נעים יותר במקום עבודתו, הוא מזדהה ומרגיש יותר שייך ויותר מחוייב לעבודתו. במקרים מסוימים יש אפילו העדפה של עובדים לעבוד בחברה שבה נעים יותר, שם הם יקבלו סביבה נוחה, בה הם שוהים רוב שעות היממה. "

orit-b@globes.co.il