ביהמ"ש: מתווך שהראה נכס ללקוח מבלי להפגישו עם המוכר אינו זכאי לדמי תיווך

יזמי הנדל"ן משה סטולר ויעקב בכר העמידו למכירה מגרש בגבעה הצרפתית. למתווך נפתלי נודע על כך בדרכים עקיפות והוא הציע אותו על דעת עצמו למנחם לוסטיגמן. בסוף הסיור שערך ללוסטיגמן, הוא החתים אותו על הסכם תיווך מבלי לגלות שאין לו קשר לבעלים.

כעבור 3 ימים הזהיר סטולר את נפתלי שלא לשווק את המגרש מטעמו. נפתלי לא השיב למכתב ולא יצר קשר עם הבעלים. בסופו של דבר, רכשה חברה שבבעלות לוסטיגמן את המגרש ונפתלי תבע דמי תיווך. לטענתו, הוא קיבל את המידע על המגרש מחברת התיווך פרדיס בתל-אביב, כדי למצוא קונה. לדבריו, לוסטיגמן והמוכרים עשו יד אחת כדי למנוע ממנו דמי תיווך.

מפגש בין אנשים

השופטת מלכה אביב קיבלה את טענת לוסטיגמן, לפיה הקשר שלו למגרש נוצר באמצעות משרד עורכי הדין שטיפל במגרש, ושבנפרד ובלי קשר טיפל גם בחברה שבבעלותו.

לפי חוק המתווכים במקרקעין, תיווך הוא "הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעסקה בזכות במקרקעין". לכן, קבעה, "פעולת התיווך איננה הפגשה בין אדם לבין נכס, אלא מפגש בין אנשים". מתווך יכול לפעול מטעם הקונה או המוכר או מטעם שניהם, אולם "יהיה זה בבחינת אבסורד לטעון כי מתווך שאינו פועל מטעם אף לא אחד מהצדדים, זכאי לדמי תיווך".

השופטת פתחה את פסק בדין בבדיחה ש"רצה" באינטרנט. "איש אחד התקשר לביל גייטס וביקש ממנו לעבוד אצלו כעוזר אישי. אמר לו ביל גייטס - למה שארצה להעסיק אותך בתפקיד כל כך בכיר? ענה לו האיש - כי אני עומד להינשא לבתך. לאחר מכן, התקשר האיש לבתו של ביל גייטס וביקש ממנה להינשא לו. אמרה לו הגברת - למה שארצה להינשא לך? ענה לה האיש - כי אני העוזר האישי של אביך". בבואי לתת פסק דין בתיק, הסבירה השופטת, "לא יכולתי שלא להיזכר בבדיחה".

לדבריה, "התובע, כדרכה של אותה בדיחה, ניסה ליצור 'יש מאין'. אין בכך פסול ואין לי ספק כי ישנם מקרים בהם מצליח המתווך גם בנסיבות כאלה ליצור עסקה והוא זכאי לדמי התיווך". ואולם, עליו לדעת שהוא לוקח סיכון. "תנאי ראשון והכרחי לקבלת דמי תיווך - על המתווך לצאת מהסיטואציה שבה אין לו כל לקוח, ולעבור לאחד מצבים 'הרגילים'", כלומר לפנות לקונה או למוכר ולקבל הסכמתם להיות לקוח שלו. נפתלי חוייב ב-15 אלף שקל הוצאות משפט. (ת.א. 5393/06).