כסף על ים כנרת

התוכנית השביעית מתפרסת על-פני השנים 2007-2013, והיקפה הכספי הכולל הוא 50 מיליארד אירו. כל פרויקט שנבחר מקבל מהתוכנית 50%-75% מעלויות הפרויקט כמענק. בתוכנית החדשה מושם דגש על פיתוח פתרונות בתחומי האנרגיה ואיכות הסביבה, בתקציב של 200 מיליון אירו, כשהכספים הניתנים למשתתפים בה הם בגדר מענקים שאינם כרוכים במתן תמלוגים לאחר הגעת החברה לשלב המסחרי.

הנושאים המרכזיים בתחום איכות הסביבה הם שינויי אקלים וזיהום אוויר, סביבה ובריאות, סיכונים טבעיים, שימור וניהול משאבים, ניהול סביבה ימית, פיתוח טכנולוגיות סביבה, הגנה על נכסי מורשת תרבותית, בדיקות טכנולוגיות בהיבט של שיפור יכולות הזיהוי של רעילות חומרים כימיים, שיטות ניטור בניין הארץ והים ושיטות חיזוי ופיתוח.

כלומר, הגנה על נכסי מורשת תרבותית זוהי תת קטגוריה בתוך התקציב הכולל של 200 מיליון אירו. כשמדברים על מורשת תרבותית, מתכוונים למונומנטים כמו עבודות אמנות (פיסול וציור), רכיבים ומבנים בעלי אופי ארכיאולוגי, כתובות ומגורי מערות.

באשר לקבוצות של מבנים, הכוונה היא לכאלה שבזכות הארכיטקטורה וההומוגניות שלהם, מיקומם בנוף הוא בעל ערך אוניברסלי יוצא מהכלל מבחינה היסטורית, אמנותית ומדעית. כשמדובר באתרים, הכוונה היא לעבודות מעשה ידי אדם או לשילוב של עבודת טבע ומעשה ידי אדם, ולאזורים בהם קיימים אתרים ארכיאולוגיים בעלי ערך אוניברסלי יוצא מהכלל.

"מטרת התוכנית בהקשר של שימור נכסים היא למצוא פתרונות וכלים, ושבסופו של דבר יכולת השימור של הנכסים תשתפר", מסביר רו"ח נדב גיל, מנהל תחום תמריצים בינלאומיים ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר. "כשמדברים על שיפור שיטות השימור, מדברים על חיזוק מבנים ותשתיות מפני רעידות אדמה, חיזוי מפולות - הן של שלגים והן של סלעים, ומיזעור נזקים ממפגעים קיימים כמו למשל השפעת המלח באזורים שקרובים לים על אתרים", הוא מציין.

"בנוסף, מדברים גם על שיטות חיזוי מתקדמות לפני אירועים אקלימיים דרסטיים, פתרונות למניעה וניהול של אסונות, פיתוח חומרים חדשניים ושיטות חדשניות לשימור ותחזוקת אתרים קיימים", מציין גיל.

לדבריו, "בהמשך יינתן גם מימון לחינוך והדרכה, במטרה להרחיב את הפתרונות לטווח הרחוק. כלומר: האיחוד מקצה משאבים לא רק לפיתוח, אלא גם לדרך שבה הבשורה תוטמע במודעות של הציבור".

עוד מציין גיל, כי הבסיס להתארגנות הזו במסגרת התוכנית השביעית היא אמנה משנת 1972 של ארגון החינוך, המדע והתרבות של אונסק"ו להגנת התרבות ומורשת הטבע של העולם. האמנה מחייבת את הקהילה הבינלאומית לשמור על נכסים בהסתמך על מספר עקרונות, ובהם יצירת כלים מימוניים.

התוכנית השביעית מתייחסת גם לנכסים במזרח התיכון, ומושם דגש על מציאת שותף שיהיה חבר בקונסורציום ממדינה החברה במזרח התיכון. הסיבה לכך היא שהאזור מכיל שרידים ארכיאולוגיים וארכיטקטוניים מתקופת המקרא ועד היום שחשובים לשלוש הדתות - הר הבית, למשל, קיסריה, עכו, טבריה וכו'. הערך המוסף של ישראל בפרויקט כזה מתבקש בגלל ריבוי הנכסים הרגישים בשטחה, וגם ליוון יש חלק גדול.

נציין, כי דלויט מעוניינים לחבור לגופים כמו רשות העתיקות הישראלית ולעניין אותם באפשרות לקחת חלק בפרויקט במסגרת התוכנית השביעית, שכן ביכולתה להצביע על נכסים שדרוש להם מימון לצורך שימור.

נציין עוד, כי התוכנית גם מתייחסת להגנה על יצירות אמנות או נכסים ניידים, כלומר, על יצירות שניתן לשנע. המדובר בעיקר בנושא של הגנה מפני גניבה, ובנושא זה ישנן טכנולוגיות של מעקב וניטור, שיש להן נציגות ישראליות רלבנטיות.

הפוטנציאל הישראלי

בישראל יש חברות לא מעטות שיכולות להציע טכנולוגיות רלבנטיות לפרויקט מסוג זה, כמו למשל בתחום של ציפויים מיוחדים ישנה הטכנולוגיה של חברת אדיונים, המאפשרת בננו-טכנולוגיה העושה שימוש ביונים להגביר את העמידות בפני שחיקה של מוצרים (Wear resistant), להגביר העמידות בפני קורוזיה ולהגביר את קושיות פני השטח (Hardness).

חברת סימהנאנוטק היא דוגמה נוספת לחברה שיש לה מה להציע במסגרת פרויקט כזה. החברה האמריקנית, שמרכז הפיתוח והמחקר שלה וחלק מהייצור שלה פועלים בישראל, עוסקת בננו-חומרים ליישומים בתחום האלקטרוניקה. החברה משתמשת בננו חלקיקים לדיו מוליך ולציפוי שקוף מוליך, המיועדים ללוחות תצוגה שטוחים, לתאים סולריים ולאפליקציות אלקטרוניות מודפסות אחרות. חומרים אלה מאפשרים ביצועים ברמה גבוהה יותר ותהליכי ייצור מהירים, נקיים וזולים יותר, וכתוצאה מכך, מעבר לדור הבא של טכנולוגיות ידידותיות לסביבה. גם בטכנולוגיה הזאת ניתן לעשות שימוש לטובת הציפויים המיוחדים.

בתחום של מניעת גניבות, מעריך גיל כי חברת איתוראן יכולה להשתלב במניעת גניבות של נכסי אמנות ואיתורם.**