עיריית חדרה תפצה בעל קרקע על הנחת קו ניקוז ללא הסכמת הבעלים וללא תוכנית מאושרת

בשנת 1994 עיריית חדרה הניחה במקרקעין הנדונים בחדרה קו ניקוז בקצה המקרקעין, ללא שהיתה לכך כל תוכנית בניין עיר ומבלי לקבל הסכמת הבעלים.

בשנת 1998 נודע לחלק מהבעלים לראשונה באופן מקרי עניין קו הניקוז, ומאז אלו החלו לדרוש מהעירייה את סילוק הקו, וכן דמי שימוש ראויים.

עיריית חדרה דחתה את הפניות וטענה, כי לא מגיע לבעלים דמי שימוש באשר לא נגרם כל נזק למקרקעין, וכי קו הניקוז עמוק מספיק שלא יפריע לבנייה כלשהי, ועל כן לא מגיע מאום לבעלים.

מחצית מהבעלים הגישו תביעה, באמצעות בא כוחם, עו"ד מוטי בניאן, נגד עיריית חדרה לסילוק יד העירייה ותשלום דמי שימוש ראויים. במהלך המשפט, העירייה דאגה להעביר תוכנית שתכשיר את הנחת קו הניקוז, אך יחד עם זאת השופטת אסיף קבעה כי "התנהלות זו וזלזול כזה בהוראות החוק מקוממים תמיד, והם מקוממים כפליים כאשר מדובר בגופים ציבוריים", וכן השופטת קובעת כי "הנתבעת 2 היא רשות מנהלית ובתוקף תפקידה היא מופקדת על שמירת החוק".

לעניין סילוק יד, מאחר ובינתיים התוכנית אושרה והכשירה את הקו, השופטת אסיף קבעה כי אין מקום לתת סילוק יד משום שהפגיעה מזערית.

לעניין דמי שימוש ראויים, דחתה השופטת את טענות עיריית חדרה וקבעה כי דמי שימוש יהיה אמנם לפי שיטה בה הלך שמאי מטעם בית המשפט, אך יש לתת פקטור (פי שלושה), מאחר ולשוכר (במקרה זה העירייה) היה עניין מיוחד בקו הניקוז אשר שימש את השכונות הנבנות בסביבה, ועל כן מן ההכרח להניח שבמו"מ חופשי הבעלים היה מצליח לשלש את דמי שימוש הראויים בנוגע לשימוש ספציפי שנעשה בשל עניין מיוחד שהיה לעירייה.

בית המשפט חייב את העירייה בהוצאות בסך 20,000 שקל, בשל העובדה כי התובעים לא יכלו לקבל חלקם ללא הליך משפטי. (ת.א 4882/03 לאה מילר ואח' נגד עיריית חדרה).

* עו"ד מוטי בניאן הוא כותב טורים ב"גלובס".