גאידמק: אורי שני גרם נזק עצום לעסקיי וביצע עסקאות מפוקפקות

אורי שני "נטש את הספינה עוד לפני שהיא יצאה בכלל מהרציף. הוא קיבל שכר על מלוא עמלו, ולא רק שלא הביא כל תועלת, רווח או תוצאות כלשהן, הוא גרם נזקים עצומים לעסקיי". כך טוען המיליארדר ארקדי גאידמק, בתגובה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבקשת שני לעקל נכסים ומניות שלו ב-31 מיליון שקל.

לדברי גאידמק, מדובר ב"סיפורו של עובד שכיר שנמנע מלהשקיע מאמץ ולהרוויח ביושר ובזכות את המגיע לו, ותחת זאת מתנהל באופן אופורטוניסטי ופסול, תוך שהוא מבקש לנצל בחוסר תום-לב הזדמנות שנקרתה בדרכו ולהתעשר בקלות ושלא כדין על חשבון הזולת".

גאידמק טוען כי "מדי יום ביומו נחשפים מעשים ומחדלים שעשה שני, שגרמו וגורמים נזקים עצומים לעסקיו ולשמו הטוב: עסקאות מפוקפקות שנעשו בתקופתו, כישלונות עסקיים, מצגים שקריים שהציג בפני גאידמק, מחדלים נוראיים בניהול הקבוצה". המיליארדר אינו מפרט את המעשים וטוען שחלקם טרם התבררו במלואם והם מצויים בשלבי בדיקה.

בתוך כך דחה אתמול (ב') הרשם אבי זמיר את בקשתו השלישית של אורי שני להטיל עיקולים במעמד צד אחד על נכסי גאידמק, בנימוק כי "לא מצא הצדקה מספקת לכך". הדיון במעמד הצדדים יתקיים בצהרי יום א' הקרוב.

כזכור, שני עזב את קבוצת אריסון לטובת גאידמק, שאמור היה להפקיד בנאמנות מניות אוסיף בשווי 50 מיליון שקל נטו, כבטוחה לקיום הסכמי העסקתו. באמצעות עוה"ד רוני ברקמן ודיבון פרקש טען כי גאידמק הפקיד מניות בשווי 19 מיליון שקל בלבד. לכן ביקש לעקל נכסים שלו בשווי 31 מיליון השקל הנותרים.

כעת טוען גאידמק, באמצעות עוה"ד ד"ר יוסי שגב, אופיר נאור ורועי הלוי, כי שני נשכר כמנהל בהסכם ארוך-טווח, שבו אמור היה לנהל את כל עסקי הקבוצה שיכונסו תחת חברת אחזקות ולקבל בתמורה שכר ו-10% ממניות חברת האחזקות - אולם עוד בטרם החל את דרכו בחברה, ובטרם הגיע המועד לכינוס הקבוצה בחברה - התפטר מיוזמתו. למרות זאת, טוען גאידמק, מנסה שני "להליך אימים" ולדרוש סכומים דמיוניים שבין 300 ל-700 מיליון שקל.

לדבריו, אין כל תוקף להסכם הנאמנות במניות אוסיף ולהסכם שיתוף-הפעולה עם שני, משום שלא התקיימו התנאים לכניסתם לתוקף, לא נקבע מהן הפעילויות העסקיות שאותן ינהל שני ולא דווח על העברת מניות לשני. עוד הוא טוען, כי העברת המניות לנאמנות אמורה הייתה להיות תנאי לכניסת ההסכמים לתוקף, אולם שני החל לעבוד בטרם הועברו כל המניות, מה שמעיד שוויתר על הפקדת היתרה.

בכל מקרה, טוען גאידמק, גם אם יתקבלו כל טענותיו של שני, הוא יהיה זכאי לשווי יתרת המניות נכון לערכן היום - כ-9.8 מיליון שקל בלבד. לבסוף טוען גאידמק כי הסכסוך צריך להתברר בבית הדין לעבודה ולא בבוררות, כפי שמבקש שני. (בש"א 16773/08).