אקסלנס: "בנק ישראל צפוי לאסור על חלוקת דיבדינדים לבעלי מניות בנקים"

"בעקבות התפשטות המשבר הבנקים לאירופה, זה לגיטימי -ואפלו מחובתנו - לשאול האם הממשלה בארץ תיאלץ להציל בנק מקומי", פותח האנליסט טרנס קלינגמן מבית ההשקעות אקסלנס-נשואה את סקירתו לענף הבנקאות לאור ההתרחשויות העולמיות. לדבריו, היחסים הפיננסים של בנקים בארץ (הון עצמי המהווה 6% מסך הנכסים, יותר פיקדונות מהלואות) טוים יותר מבאירופה. במילים אחרות: "הסיכוי שבנק מקומי גדול יקלע לבעיות נמוך כרגע", כותב קלינגמן.

האנליסט מציין כי שוק ההלוואות הבין-בנקאיות (תלבור, TELBOR - Tel Aviv Borrowed Offerred Rate) ממשיך לתפקד. המרווח בין ריבית התלבור ל-3 חודשים למק"מ לאותה תקופה הגיע לשיא ביולי (1%), אך ירד ל-0.6% בלבד. לשם השוואה, המרווח של הריבית הבין-בנקאית לאשראי מט"חי הנקוב בדולר בלונדון (LIBOR) גבוה משטרי החוב של ממשלת ארה"ב כמעט ב-4%. ריבית בנק ישראל עומדת על 4.25% במונחים שנתיים. השיעור השנתי של ריבית המטרה של הקרנות הפדראליות בארה"ב עומד על 2%.

"משבר האשראי בארץ לא התחיל בבנקים אלא דווקא בשוק האג"ח", מציין האנליסט, ושולח אצבע מאשימה למה שהוא מכנה "התפרקות שוק האג"ח הקונצרניות"; רפורמת בכר, שבין היתר הקטינה את שיעורם של האג"ח המיועדות (אג"ח מבטיחות תשואה - כיום: הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית ריאלית שנתית של 4.86%, א"ו) ל-30% בלבד מתוך נכסי קרנות הפנסיה החדשות. קרנות הפנסיה מצאו עצמן מחפשות חלופות - בדמות אגרות חוב של חברות ציבוריות.

לדבריו של קלינגמן, הבנקים דווקא שמחו להעביר חלק מסיכוני האשראי של אותן חברות ציבוריות לשוק האג"ח ולשמור לעצמן את החוב הבכיר, עם מיטב הבטחונות. דבר זה מסביר גם מדוע הבנקים לא הצליחו להגדיל משמעותית את תיקי האשראי שלהם בשנים 2004-2007.

ועם זאת, הקריסה האחרונה בשוק האג"ח מעוררת חשש כבד לגבי היכולת של חלק מהחברות (בעיקר בתחום הנדל"ן והאחזקות) למחזר את החוב בשוק האג"ח, אומר האנליסט. היכולת של הבנקים לסייע במקרה כזה מוגבלת, בשל מגבלות האשראי הניתנות ללווה בודד.

היעדר מקורות מימון נזילים עשויים להביא אחת או שתי חברות ציבוריות גדולות לקריסה - ואת הבנקים להתחיל להפריש סכומים ניכרים בגין האשראי הבנקאי שהעמידו להן. "לדעתנו זה לא הזמן להעמיד במבחן את נאמנות המפקידים בארץ במבחן" במקרה כזה, הוא מציין, "כשהם רואים איך בנקים אחרים בעולם קורסים בעקבות חששות לגבי מצבם הפיננסי".

"ראוי כי בנסיבות אלו הממשלה ובנק ישראל יעקבומקרוב אחר המתרחש בשווקים ויערכו למצבים בהם תידרש התערבות מהירה בשווקים במטרה למנוע זעזועים מיותרים", כותב קלינגמן, ולא מסתפק בזאת: הוא מעריך כי בנק ישראל יאסור באופן גורף על חלוקת דיבידנדים לבעל מניות בנקים ויאיץ את התהליך של הגדלת יחס הלימות ההון המזערי ב-2009.