הבון-טון היום בקרב חברות ההיי-טק הוא לפטר "בגלל המשבר". מתברר שאף חברה לא מפטרת היום עובדים מסיבות עסקיות גרידא: למשל, מכיוון שמאז הקמתה היא לא הצליחה להפקיד אפילו שקל אחד מתזרים המזומנים שלה לקופת החברה ולבעלי המניות שלה נמאס. או בגלל שהיא שורפת מזומנים כבר שנים ארוכות, ההכנסות שלה מידרדרות והיא מחסלת את הקופה. הפיטורים היום הם בגלל "המצב".
צריך להבין את הסיטואציה הקשה בה נתונים מנהלי חברות ההיי-טק, ובעיקר מנהלי חברות הסטארט-אפ: בעלי המניות - על-פי רוב, הקרנות - דורשים לקצץ. מצד שני, הקרנות מחזיקות את הכסף קרוב לחזה ולא מבטיחות דבר בנוגע לעתיד. לא מן הנמנע, שכשחברת הסטארט-אפ תרצה לפדות את התחייבויות הקרנות ותבקש מהן כסף לגיוס המשך - היא לא תקבל אותו. מי שלא גייסה לאחרונה תהיה בבעיה קשה, כי בשני הרבעונים הקרובים, עד שיתברר לאן נושבת הרוח, הקרנות לא ימהרו להזרים כספים.
סימן שאתה ריאלי
כאשר החברה מפטרת, היא משדרת מסר של חברה לא שאננה וריאלית. אין פחד שמישהו יחשוב שהיא או-טו-טו פושטת רגל, מכיוון שכולם בקשיים והאווירה היום בנוגע לפיטורים היא סלחנית יותר, למרבה הצער והכאב. מצד שני, מנכ"ל של חברה שלא יושב עכשיו ומחפש איפה אפשר לקצץ - הוא לא אחראי.
אלא שלא תמיד הפיטורים הם "בגלל המצב". האם מישהו חושד בחברת ההיי-טק נובה, למשל, שהיא סטארט-אפ קל רגליים שפיטורי 30 איש מכוח האדם שלה - 10% - הם "מסימני המשבר", כמו שהגדירו זאת בחלק מכלי התקשורת? או שפיטורים של 7 עובדים בחברת מאינד CTI הם רק בשל המצב הקשה בשווקים ולא בבעיות מבית, שלא בהכרח קשורות?
במקרה של נובה יש תבנית: בתחילת השנה היא פיטרה 20 עובדים "בשל צניחת הדולר". היום, כשהוא באזור 3.7-3.8 שקלים, זה כבר לא הסבר אקטואלי. מנכ"ל נובה אמנם לא הסביר את סיבת הפיטורים הנוכחית, ועדיף שכך מבחינתו. האינטרפרטציה של כולם היא שמדובר בחברה שנוקטת בצעדים בשל המשבר. לא, חלילה, של חברה שהמודל העסקי שלה לא הצליח להוכיח את עצמו, אף ששונה כמה פעמים.
80%-85% מחברות הסטארט-אפ
הסטטיסטיקה העצובה היא שבממוצע 80%-85% מחברות הסטארט-אפ ייסגרו - בין אם מדובר בזמנים טובים או זמנים קשים. זהו כלל האצבע של התעשייה, שיש לו גם כוס מלאה - העובדה ש-15%-20% מהחברות כן יצליחו היא מעודדת למדי. פיטורים בחברות הללו הן דבר טבעי - גם אם עצוב - במיוחד בזמנים כאלה שבהם חוסר הוודאות הוא רכיב מפתח. הרחק מאור הזרקורים, גם לפני המשבר, חברות מפטרות כל הזמן.
בקיץ האחרון אמר לנו גיורא ירון, יזם סדרתי שהאקזיט האחרון בו היה מעורב הוא מכירת קומראנט לרד-האט תמורת 107 מיליון דולר, ש"כל חברה יכולה להוריד שומנים של 10%-15%. בחברות שניהלתי הייתה פקודה: הן חייבות לפטר 10% בשנה". ירון גם טען שמרבית החברות עושות כך ומפטרות כל תקופה כדי לרענן שורות. הפיטורים האחרונים באמדוקס כנראה נופלים בקטגוריה הזו, שכן כל שנה היא נפרדת מכמה מאות עובדים ו-2008 לא הייתה שונה.
"אי אפשר להישאר על הספינה ולשתות ויסקי"
השבוע, עם הפיטורים בחברת אקסאנט שירון הוא היו"ר שלה, של 23% מכוח האדם (30 עובדים), הוא אמר ל"גלובס": "מתקרב הצונאמי הגדול מכולם. אתם צריכים לעשות כתבות על מי שלא מפטר, כי כולם מפטרים. אי אפשר להישאר על הספינה ולשתות ויסקי כשבאופק כזה גל צונאמי מתקרב". ואם ירון מרשה לעצמו לדבר על צונאמי שמתקרב, יש להניח שכל החברות האחרות צריכות לקחת את זה בחשבון וכולם צריכים להבין שלא כל חברה שמפטרת היא בהכרח בקשיים עמוקים.
כך נוצרה באנומליה של היום סיטואציה מעניינת: פתאום פיטורים של 5 עובדים בחברות פודינג, מובייל-מקס, דלבר ואחרות הופכים להיות כותרת ראשית. חברות שכשהן עשו דברים חיוביים היו צריכות להתאמץ מאוד להיכנס לעיתון או להגיע לתודעה של הקהל הרחב.
אם מסתכלים במאגר המידע של IVC באופן שוטף מגלים שכל הזמן נסגרות חברות - זו הדינמיקה של התעשייה. פשוט שעכשיו זה מתפרש אצל כולנו כעוד אינדיקטור למה שצפוי לקרות, כעוד סימן למשבר אף שהאמת היא שאף אחד לא יודע האם אנחנו בתחילת, אמצע או סוף המשבר.
המבחן ברבעון הרביעי
בואו נסכם, המצב לא טוב. אם לחזור לדימוי של ירון, הגלים מורגשים והם יכולים להתברר כאדוות שוככות או כגל צונאמי ענק בעוד כמה חודשים. כשנראה חברות מבטלות צוותי פיתוח שלמים ואת המספרים מגיעים למאות רבות של עובדים בתקופה קצרה, נדע שמה שניצב מולנו הוא לא רק ניקוי אורוות אלא הדבר האמיתי. משבר עמוק שפוגע ביסודות של התעשייה.
המבחן האמיתי יהיה ברבעון הרביעי וברבעון הראשון של 2009, גם מבחינת ההשקעות בחברות וגם מבחינת שרידותן. הקרנות הרי ממעטות להשקיע בימים אלה בחברות, בשל אי הוודאות, מה שאומר שבעוד חודש-חודשיים כמעט ולא יהיו גיוסים וכולם יישבו על הקופות הדשנות שלהם.
הרבעון הרביעי הוא גם חזק מסורתית במרבית התחומים בהם עוסקות החברות הישראליות. אם בו התוצאות של החברות יהיו חלשות, נדע די בוודאות שמשהו רע מאוד עוד מחכה לנו מעבר לפינה.
זווית חיובית
המספרים נשמעים גבוהים: מאז תחילת השבוע פוטרו 400 עובדים בתעשיית ההיי-טק. מאז תחילת השנה מדובר במעל לאלף עובדים, כולל בחברות ותיקות. אבל אנחנו מציעים זווית הסתכלות חיובית: יחסית למספר החברות הישראליות הכולל, בתוספת מרכזי הפיתוח כאן, מספרן של החברות שמפטרות הוא נמוך. הן לא מהוות את הרוב.
אולי הקערה תתהפך בקרוב, אבל עוד אי אפשר לומר ש"כולם מפטרים". אם זה מצבנו אחרי למעלה משנה של אווירה משברית ואחרי כמה חודשים מאז קריסת ליהמן ברדרס ושות' שהיוותה קו פרשת מים, אז אולי בכל זאת התעשייה הזו מפגינה חוסן.
ובכלל, עם כל הכבוד להיי-טק שעלה לכותרות, הבעיה היא לא שם אלא בחברות הכבדות יותר - מערכת הבנקאות, חברות קמעונאות, חברות לואו-טק קלאסיות. שם העובדים לא יצליחו בקלות למצוא עבודה אחרת. עובד שנפלט מפודינג עשוי להסתדר מהר יותר מעובד שנפלט מהחברות הוותיקות.
כמה מהר? יש היום הרבה חברות היי-טק שדווקא מגייסות עובדים, וזה ישתלם להן בהמשך שהרי עובדים טובים היום, עצוב לומר זאת, זולים יותר - בכל התחומים. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
