המחוזי: המשטרה יכולה לבצע חיפוש בטלפון סלולרי מכוח צו חיפוש ל"מחשב"

צו החיפוש שהוציא בית המשפט התיר לתפוס אצל אחד מ-4 הנאשמים "כל חפץ או מסמך הקשורים לדבר עבירה, לרבות מחשב" וקבע כי "החדירה למחשב תיעשה ללא עדים". בחיפוש נתפסו 5 טלפונים סלולריים של הנאשם, שטען כי טלפון נייד אינו בגדר "מחשב", ולכן לא חל עליו החריג של חיפוש ללא עדים.

פקודת סדר הדין הפלילי מחייבת שהחיפוש ייעשה בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים (אלא אם בעל הבית ביקש או ששופט הורה שייערך שלא בפני עדים). לשם חיפוש במחשב או הוצאת פלט ממנו, על הצו להתיר זאת במפורש, וגם אז החיפוש ייעשה רק על-ידי אדם המיומן לכך.

השופטת יהודית שיצר ציינה כי חוק המחשבים לא נתן הגדרה צרה למונח "מחשב" ("מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים וציודו ההיקפי"), וההתפתחויות הטכנולוגיות והמדעיות מלמדות כי יש לנקוט בדרך של פרשנות תכליתית.

שיצר הוסיפה כי אמנם המכשיר עצמו ורכיביו הפיזיים נחשבים לכאורה ל"חפץ" (שאז אין צורך באדם מיומן כדי לתופסו), אולם מבחינה מהותית המכשיר פועל באמצעות "מוח" ורכיבים הכוללים ידע ואלמנטים של מחשב, ולכן אין להפריד ביניהם.

לדבריה, "הפלטים שהוצאו מהמכשיר הנייד במקרה דנא, כגון ספר הטלפונים והמסרונים (SMS), שבמהותם הם חומרים שנאגרו במכשיר הפלאפון באמצעות אמצעי 'זיכרון', מקיימים את אותם יסודות ורציונלים החלים על חומר מחשב. משכך, ולו אף על דרך ההיקש ניתן לקבוע, כי הם הוצאו באמצעות 'חדירה לחומר מחשב', שלפי החוק יש לעשותה באמצעות בעל תפקיד מיומן". (ת.פ. 40107/08).