מי הסטארט-אפ שייזכה במימון?

פעם הכסף רדף השקעות - עכשיו לומדים סטארטפיסטים מה קורה כשהמצב התהפך

וודי אלן התבדח פעם כי "כעת מדובר רק בגחמה, אבל אני חושב שאני יכול לגייס את ההון כדי לקבל מושג כללי ואחר כך אולי גם להפוך את זה לרעיון".

עד לא מזמן, נדמה היה שאכן גיוס הון הוא נגיש וקל כמעט כפי שאלן תיאר. נדמה היה שהכסף רודף אחרי ההשקעות. אבל, לא עוד. המציאות השתנתה.

המשבר בשווקים הפיננסיים יצר מצב חדש גם עבור היזמים וחברות ההיי-טק בארץ. ההשפעה העיקרית היא שההון ממקורות רבים הפך כמעט בין לילה ללא נגיש. מי שיסתובב בשווקים הפיננסיים בארה"ב כיום ימצא שגיוס הון הוא משימה כמעט בלתי אפשרית.

עם זאת, כל יזם יודע שההון הוא הדבר החשוב ביותר לחברה. ביטוי לכך נמצא בהרצאות שנושא המיליארדר אלפרד מאן, בהן הוא מדגיש כי ברשימת עשרת הדברים החשובים ביותר לכל יזם או חברה בתחילת דרכם, ההון נמצא במקומות הראשון, השני וגם השלישי.

במצב החדש, מי שייוותרו כמעט לבדן במשחק מימון חברות ההיי-טק הן קרנות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי. אבל, המשבר הפיננסי גורם גם לקרנות הללו להיות פחות פזרניות ויותר זהירות בהשקעותיהן. מי שיגיע לקרנות הון הסיכון היום, ימצא מנהלים עם מבט קצת אחר בעיניים, שונה מזה שהיה להם רק לפני מספר חודשים.

ההשפעה המיידית והברורה תהיה כמובן ירידה בכמות הכספים הנכנסים לחברות ואף הורדת היקף עסקאות הגיוס. חברות עם תוכניות שיווק גדולות ויקרות, המעוניינות לגייס עשרות מיליוני דולרים, יצטרכו לחכות לעיתוי קצת יותר מוצלח. משקיעים אינם מעוניינים להמר כעת על סכומי ענק כאשר עתידם של השווקים אינו ברור.

"נחמד" זה לא מספיק

חברות אחרות כלל לא יראו את כספי המשקיעים. פה אפשר לכלול בעיקר כאלו שמספקות צורך שאינו מהותי ללקוח, משהו "שנחמד שיש". אפילו אם אותו שוק ממש פרח עד לפני מספר חודשים, הכסף כבר לא יגיע מהסיבה הפשוטה שלקוחות שפושטים את הרגל לא קונים דברים רק כי הם "נחמדים".

אם כך, מיהן החברות שדווקא בזמנים אלה מעניינות את המשקיעים? התשובה מתחלקת לשתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה היא של חברות בעלות מודל עסקי מבוסס והיגיון ברור, שמוצריהן עוזרים ללקוחות להפחית עלויות או להתייעל מבלי להוציא כספים נוספים. חברות כאלה ניתן למצוא בתחומי התוכנה, החיסכון באנרגיה, הציוד ההיקפי המייעל תעשיות היי-טק ואפילו מוצרים שיאפשרו לחברות לקחת מה שעד כה היה "זבל" מבחינתן ולהפוך אותו להכנסה, כגון מחזור מחשבים.

הקטגוריה השנייה היא חברות הנמצאות בשוק שהצורך בו גובר על כל משבר כלכלי כזה או אחר. לדוגמה השוק הביטחוני, תחום ביטחון הפנים והשוק הרפואי.

המשבר מציב בפני החברות הישראליות אתגר לא פשוט, גם אם הן בשווקים או בתחומים אלה. כדאי למנהלי החברות להוריד את ההוצאות בשלב זה למינימום האפשרי, שכן בתחומים רבים ייתכן שייווצר מצב בו החברה האחרונה שתישאר עומדת לאחר המשבר תזכה בכל הקופה.

למנהלי קרנות ההון סיכון תהווה התקופה הקרובה הן מבחן חשוב והן הזדמנות פז. מבחנם יהיה לברור את המוץ מהתבן ולמצוא את החברות שיצליחו להמריא למרות המשבר ואולי אפילו בזכותו.

אם כך, הסתיימה התקופה בה הכסף רודף אחרי ההשקעות. כעת ההשקעות הן אלה שירדפו אחרי הכסף. והכסף מצידו, דורש היגיון כלכלי הרבה יותר מבוסס. *

אבי קרבס הוא מנכ"ל קרן ההון סיכון תעוזה