בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי אישור על משלוח הודעה על דו"ח או זימון למשפט בדואר רשום, מבלי שמצורף לו אישור מסירה (למשל שדבר הדואר "לא נדרש"), אינו מהווה ראיה חותכת לכך שהנמען קיבל את ההודעה.
השופט כמאל סעב ביטל החלטה של שופט התעבורה שמואל יציב, לדון נאשם בעבירת תעבורה בהיעדרו, לאחר שלא התייצב לדיון. הנאשם טען בתצהירו שלא קיבל זימון למשפט.
תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת "חזקת מסירה", לפיה רואים את ההודעה על העבירה או דרישת תשלום הקנס "כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה".
עד היום עסקה הפסיקה בעיקר בסוגיית כשרות אישורי המשלוח הקולקטיביים של העיריות לגבי דו"חות החניה, אך לא התייחסה בצורה מפורשת לסוגיית אישורי המסירה.
השופט סעב ציין שהנאשם שב וטוען שלא קיבל כל הזמנה לדיון והמדינה אינה מראה כל מסמך בדמות אישור מסירה או אישור אחר, המעיד שהוא נמנע מקבלת הדואר. "כך למשל אם המאשימה היתה מציגה אישור שדבר הדואר 'לא נדרש', כי אז היתה קמה חובה על המערער להסביר זאת. אך בענייננו מסמך כזה לא קיים וכיצד הנאשם יוכל להתגונן ולהוכיח שהוא לא קיבל את הזמנה, הרי שכל המידע לעניין שליחת ההזמנה וקבלתה מצוי בתיק ביהמ"ש ולא בידיו?", ציין. הוא קבע שאי-הופעת הנאשם לדיון היתה מוצדקת והחזיר את התיק לבית המשפט לתעבורה. (עפ"א 277-08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
