תקציב ציבורי, שימוש פרטי

קק"ל, שאינה גוף מבוקר ואינה חייבת למסור מידע למבקר המדינה, נענתה לפניית המבקר מיכה לינדנשטראוס ומסרה לו לאחרונה מידע על עבודות שביצעה, ובהן עלה חשד לניצול לרעה של כספי ציבור לצרכים פרטיים. במקביל, משרד החקלאות עצר פרויקט סיוע באזור הצפון, כאשר התעורר חשד שהיתה כוונה להשתמש בתקציבי סיוע לצרכים פרטיים.

במקרה של קק"ל, מדובר בשר החקלאות שלום שמחון, בבכיר במועצה אזורית מעלה יוסף, ובאחד מבכירי משרד החקלאות בצפון. במקרה השני מדובר בתקציב שנעצר במשרד החקלאות, שהיה אמור להינתן בין השאר לראש המועצה האזורית מבואות החרמון, בני בן מובחר, ולעוד 5 חקלאים מקושרים.

החשדות נקברו

מי שביתו או חנותו או חממתו נפגע בפעולת איבה, זכאי לפיצוי ישיר ממס רכוש. כספי הסיוע המיוחדים מיועדים למטרות ציבוריות, למשל שיקום מערכת ניקוז מרכזית או דרך חקלאית המשרתת יישוב שלם. כספי הסיוע בהם מדובר נובעים בעיקר מ-3 תקציבים מיוחדים: בעקבות מבצע ענבי זעם החליטה הממשלה לפני 12 שנים על סיוע בהיקף 75 מיליון שקל ליישובי הצפון, בעיקר בשיקום דרכים חקלאיות; בעקבות היציאה מלבנון בשנת 2000 החליטה הממשלה על סיוע בגובה 15 מיליון שקל לשיקום תשתיות בקו העימות; בעקבות מלחמת לבנון השנייה החליטה הממשלה בספטמבר 2006 על סיוע לשיקום תשתיות ודרכים ביישובי עוטף עזה והצפון בגובה 24 מיליון שקל (חצי מקק"ל וחצי ממשרד החקלאות).

כאשר משרד הביטחון משתתף בסיוע, חלוקת המימון היא: קק"ל - 26.7%; משרד החקלאות - 26.7%; משרד הביטחון - 26.7%; היישוב מקבל הסיוע - 20%. כאשר משרד הביטחון אינו משתתף בסיוע, חלוקת המימון היא: קק"ל - 50%; משרד החקלאות - 30%; היישוב מקבל הסיוע - 20%.

הנוהג המקובל היה, שהמועצות האזוריות הן שהגישו למנהלת ההשקעות במשרד החקלאות את הבקשות עבור היישובים בתחומיהן. קק"ל, מלבד מעמדה כמממנת חלק עיקרי בסיוע, היתה גם קבלן הביצוע. ב-2007 קיבלה קק"ל מהחשב הכללי אישור פורמלי לפטור ממכרז לצורך עבודות הביצוע, בזכות העובדה שמדובר ב"ביצוע תשתיות ציבוריות".

בדו"ח מבקר המדינה מ-2003 על הסיוע לאזור הצפון בשיקום דרכים חקלאיות, עלה לראשונה חשש לאופן השימוש במענקי שיקום התשתיות והדרכים. קק"ל העסיקה קבלני משנה בלי מכרזים, עבודות נעשו בחריגה מכללי התכנון ובאיכות ירודה, ומכיוון שקק"ל אינה גוף מבוקר אי אפשר היה לעקוב אחרי תקינות הליכי הביצוע.

בעקבות הביקורת של 2003 נעשה שינוי מהותי בשיטת הסיוע. המועצות האזוריות, שאצלן התעורר כנראה חשש מבדיקות לעומק, הפסיקו להגיש בעצמן את הבקשות לסיוע. קק"ל, שהיא גם גורם מממן וגם מי שמבצע את העבודות באמצעות קבלני משנה, הוכנסה על ידי משרד החקלאות לתהליך "שיקום תשתיות" כמי שמגיש למשרד החקלאות את הבקשות למענקים, במקום המועצות האזוריות.

שינוי השיטה פגע ביכולת של מנהלת ההשקעות לבדוק את תקינות השימוש במענקים, את תרשים זרימת הכסף למועצה האזורית וממנה ליישוב בו מתבצעת העבודה, ואת זהות הנהנה האמיתי. נפגעה גם היכולת השוטפת של מבקר המדינה לבדוק את אופן ניצול כספי הסיוע, כי קק"ל כאמור איננה גוף מבוקר. בכך גדלה עוד יותר היכולת לנצל לרעה כספי שיקום תשתיות ציבוריות לצרכים פרטיים-אישיים, במקום לצרכים ציבוריים-קהילתיים.

החלקה הפרטית

תחקיר "גלובס" מספטמבר 2008 חשף סיוע חריג של קק"ל ומשרד החקלאות לשר החקלאות שלום שמחון ולידידו דני שטרית, מזכיר המועצה האזורית מעלה יוסף, תוך שימוש בתקציבי סיוע ממשלתי. קק"ל הכשירה שטח והקימה מסלעה גדולה במושב אבן מנחם, בעלות של 115 אלף שקל, באופן שאפשר לשמחון ולשטרית להגדיל את חלקותיהם הפרטיות.

מבקר המדינה בודק את השאלה, האם במקרה של שמחון, ובמקרה נוסף של בכיר במשרד החקלאות, נעשה שימוש פרטי חריג בכספים שהוקצו למטרות ציבוריות, ובעקבות כך פנה לקק"ל וביקש את המידע על ביצוע הפרויקט.

קק"ל, לאחר שהבקשה נשקלה על-ידי היו"ר אפי שטנצלר והמבקרת הפנימית מרים רותם-סימון, החליטה באופן תקדימי למסור את המידע הרלוונטי למבקר המדינה, למרות שאינה גוף מבוקר. ל"גלובס" נודע, כי מסירת המידע על-ידי קק"ל גרמה למתיחות בין השר שמחון לבין היו"ר שטנצלר, שעמדתו מצדדת ביותר שקיפות. שמחון דחף לאחרונה למינויה של מנכ"לית משרדו, יעל שאלתיאלי, לתפקיד מנכ"ל קק"ל.

המקרה השני נוגע ליו"ר המועצה האזורית מבואות החרמון בני בן מובחר ממושב שדה אליעזר, ועוד חמישה מקורבים אליו ובעלי תפקידים מהמושב. משה בן מובחר, אביו של יו"ר המועצה בני בן מובחר, הוא יו"ר ועד האגודה במושב שדה אליעזר, ופרשת ניגודי העניינים בין האב לבנו, שנחשפה ב"גלובס נדל"ן" (אוקטובר 2007), מעסיקה כבר שנים אחדות את משרד הפנים, בלי פתרון משביע רצון.

בעקבות תלונה של חבר מושב בצפון בדקה סמנכ"לית השקעות במשרד החקלאות, שמחה יודוביץ', את החשד שמושב שדה אליעזר ליד ראש פינה תכנן לנצל כספי מענקים ציבוריים של משרד החקלאות וקק"ל, לטובת פרויקטים שמהם יהנו באופן פרטי בעלי תפקידים ומקורבים.

טענה שקרית

במקרה שנבדק לאור התלונה הסתבר, שראש המועצה האזורית מבואות חרמון, בני בן מובחר, ארגן למושב שלו, שדה אליעזר, תקציב של חצי מיליון שקל לביצוע עבודות שיקום תשתיות. אבל, כך נטען בתלונה, הכסף אמור היה לממן צרכים פרטיים ולא שיקום תשתיות ציבוריות.

ראש הוועד במושב משה בן מובחר, ונציגים נוספים של המושב, המליצו לנציגי משרד החקלאות וקק"ל על מספר פרויקטים בתחומי היישוב. בשלב הראשון אושרו הפרויקטים על-ידי הדרגים הזוטרים במשרד החקלאות, למרות שלא עמדו בקריטריון הבסיסי האומר: "יש לתת עדיפות לדרכים ומשטחי העמסה בשטחים חקלאיים פתוחים ולא בתחומי היישוב".

מבדיקת הסמנכ"לית במשרד החקלאות הסתבר, שכל הפרויקטים היו אמורים להתבצע במשקים הפרטיים של תושבים במושב, ובראשם במשק הפרטי של ראש המועצה האזורית - שני משטחי העמסה של 600 ו-400 מ"ר ודרך גישה של 30 מטר. בעקבות הבדיקה עצר כאמור משרד החקלאות את הסיוע למושב שדה אליעזר. גורמים בקק"ל אומרים, כי יש מקרים רבים נוספים בהם הנהנים האמיתיים מ"עבודות ציבוריות" היו חקלאים פרטיים, וזאת בהיקפים של מיליוני שקלים.

בני בן מובחר אומר, כי הטענה שניסה לקבל כסף ציבורי לצרכים פרטיים היא שקרית לחלוטין. לדבריו הוא זכאי לבקש סיוע כמו כל חקלאי, והוא דורש ממשרד החקלאות לקבל את דו"ח הבדיקה של הסמנכ"לית, ואז ישקול את צעדיו.

לעניין "עבודה ציבורית" או "עבודה פרטית", בן מובחר מסביר כך: אין לראות את הפרויקט שלו כעבודה פרטית, משום שהפרויקט שלו תוכנן בחלק החקלאי של נחלתו ולא ממש בבית המגורים. לדבריו, חוזה החכירה בשטח החקלאי איננו חוזה חכירה פרטי שלו מול המינהל, אלא מדובר בחוזה חכירה עליו חתומה האגודה השיתופית - ועל כן מדובר בפרויקט בעל אופי ציבורי. לדברי בן מובחר, מנהל מחוז הצפון במשרד החקלאות אמר לו, על דעת בכירים ממנו, כי הפרויקט יאושר.

קק"ל: נבטל את הנוהל

תגובת קק"ל: "קק"ל פועלת על פי החלטות ותוכניות עבודה הנקבעות מראש על ידי המשרדים הממשלתיים המזמינים, אי לכך להנהלת קק"ל הנוכחית אין שום דרך לדעת מה נעשה בשנת 2003 ומדוע, ואם אזרח פרטי זה או אחר יצא נשכר מהפרויקטים הציבוריים.

"יחד עם זאת, ההנהלה הנוכחית מובילה את הקק"ל להתנהלות שקופה ולביעור כל התנהלות לקויה אם הייתה כזאת, ואם הדבר הובא לידיעתה. בין היתר ע"י חיזוק מערך הביקורת הפנימית, הגדלת תקציב הביקורת ולאחרונה גם מינוי מבקרת פנימית חדשה. במסגרת מדיניות זו נענתה קק"ל לבקשתו החד פעמית של מבקר המדינה לקבלת מידע. קק"ל אף תבדוק האם וכיצד ניתן לבטל את הנוהל שנקבע ע"י משרד החקלאות בשנת 2003, לפיו קק"ל גם חותמת באופן פורמאלי על הבקשות.

"חשוב לציין, כי בחוק חובת המכרזים יש סעיף מיוחד לקק"ל הקובע, כי בכל פרויקט שקק"ל משתתפת בו כספית ב-25% לפחות מהפרויקט - היא מקבלת פטור מחובת המכרזים באישור החשב הכללי. אולם לא באופן גורף, אלא על פי בדיקת כל פרויקט לגופו". *