הלחימה ברצועת עזה מיתנה את ההפחתה: הנגיד פישר הוריד את הריבית ב-0.75% לשיעור 1.75%

עד לפני שלושה ימים התכוון בנק ישראל להפחית את הריבית ב-1% ; ועדיין זו ההפחתה החדה ביותר שביצע פישר ; מטרת ההורדה להוזיל את עלות האשראי במשק ולחזק את יכולתו להתמודד עם ההאטה בפעילות הכלכלית והשלכות המשבר הפיננסי העולמי ; בנק ישראל רומז כי יתכן וכבר ברבעון האחרון השנה נהיה עדים לצמיחה שלילית ; תגובות: נשיא לה"ב: "שכרנו יוצא בהפסדנו: אנו מקבלים פחות על הפיקדונות ומשלמים יותר על הלוואות"

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, החליט היום (ב') להפחית את הריבית הבסיסית במשק ב-0.75%, כך שבחודש ינואר תעמוד הריבית על 1.75% בלבד, כך נמסר מבנק ישראל. מדובר ברמת הריבית הנמוכה שנרשמה אי פעם בתולדות המשק, כמו כן מדובר בהפחתה החדה ביותר שביצע פישר מאז כניסתו לתפקיד בשנת 2005.

ל"גלובס" נודע כי לפני מבצע עופרת יצוקה בעזה, היתה כוונת בנק ישראל להפחית את הריבית ב-1% שלם, אלא שהלחימה בעזה גרמה לפישר, בדומה להחלטת הריבית שבמסגרת מלחמת לבנון השניה, לאמץ "כרית ביטחון" של 0.25%. בהודעת הבנק בהתייחסו למבצע "עופרת יצוקה" נכתב: "האירועים הביטחוניים בימים האחרונים משפיעים בכיוונים מנוגדים. מחד עליה באי הודאות הגיאו פוליטית של המשק ומאידך יש בהם כדי לפגוע בפעילות הריאלית". עם זאת, הלחימה בעזה קיזזה את ההפחתה ב-0.25% ל-0.75% .

בסופו של יום, החליט הנגיד לבצע את "ההפחתה החדה וההיסטורית", עם ה' הידיעה, שהשוק כל כך ציפה לה. היו גם אלו שציפו ל-100 נקודות. לצורך המסרים שפישר רוצה להעביר היום לשוק, אין הבדל מהותי בין הפחתה של 75 או 100 נקודות, זה לא ממש משנה.

לפישר היו את כל הסיבות לבצע את המהלך ההיסטורי שלו לאחר שמדד נובמבר שירד ב-0.6% וקיצץ את האינפלציה בראייה שנתית באחוז אחד שלם בבת אחת - היה רק הספתח. הציפיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרבים הגיעו בחודש האחרון לרמה שלילית-קרי, השוק צופה לדפלציה קשה עקב הירידה בביקושים הן הפנימיים (צריכה פרטית) והן מחו''ל (יצוא) כתוצאה ממשבר הכלכלי הגלובלי ומהעצמת "אפקט הרכוש" (ירידה בערך הנכסים הפיננסים של הציבור).

פישר הגדיר את הדפלציה לפני שבועיים כאויב החדש של בנק ישראל. פישר גם לא היה יוכל להתעלם ממעשיו של תלמידו ועמיתו, נגיד ה"פד", בן ברננקי ששרף את כל הקלפים כאשר הפחית את הריבית ב-100 נקודות ודחף את הריבית האמריקנית לרמה אפסית. בלי להתכוון לכך, ברננקי יהיה גם חתום על הפחתה בריבית בישראל היום.

במעשיו של פישר היום, מחזק נגיד בנק ישראל את התחייבותו לעודד דרך כלי הריבית את הפעילות הכלכלית דרך עידוד הצמיחה והיצוא.

התמונה המאקרו-כלכלית הצפויה איננה מרנינה: נתונים על ירידה ביצוא, ביצור התעשייתי, בפדיון המסחר והשירותים, במדד המשולב של המשק, במכירות רשתות השיווק, ממשיכים לזרום ועל בסיס יומי. נתונים אלו מתפרסמים ליד ידיעות יומיות על עוד פיטורים שאינם תופעה של סקטור אחד או אחר אלא שמתרחשים גם בהי-טק וגם בתעשיות המסורתיות.

הנגיד מבין היטב את גודל ההאטה החריפה שכבר מסתמנת במשק הישראלי והוא יודע שהוא לבד במערכה. כפי שפישר בעצמו אמר השבוע, הממשלה לא הצליחה להעביר את תקציב 2009 ולא ליישם את שלל תוכניות ההאצה שהיא גיבשה. היא משותקת ותהיה משותקת עד אמצע השנה לפחות ולכן "המעמסה נופלת על בנק ישראל".

זו הסיבה העיקרית שהפחתת בריבית כה חדה הייתה מתבקשת: אין ממשלה, אין תקציב, אין תוכניות האצה ועד אחרי הבחירות יש למשק רק את פישר והריבית שלו. זה הנשק היחיד היעיל שנותר כנגד המשבר וכפי שפישר עצמו אמר "המשבר לא ממתין לנו".

אלא שבימים האחרונים התרחשו שני אירועים שהטילו ספקות לגבי עומק ההפחתה: תוכנית מוניטרית ראשונה מסוגו של ברננקי ובהלחימה בעזה. התוכנית המוניטרית המיועדת לאפשר לבנקים המסחריים לתרגם את הפחתות הריבית שכבר בוצעו למחיר ההלוואות (ריבית) שהם גובים מלקוחותיהם במגזר העסקי, הובנה על ידי כמה גורמים כמעין "תחליף" להפחתה חדה. פישר מבהיר היום כי התוכנית לא באה ב"מקום הפחתת ריבית" אלא ב"נוסף". כפי החליט ברננקי בארצות הברית, הריבית תהיה אפסית ולצידה יופיעו מספר של צעדים ותוכניות שיתמכו בעידוד הצמיחה.

הלחימה בעזה גם איימה "להפחית את היקף הפחתה". נזכיר כי בימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה, העלאה פישר את הריבית ובכך לקח "מקדם ביטחון" על מנת לשדר שהוא דואג גם ליציבות הפיננסית של המשק. מלחמה פירושה הגדלת ההוצאה הציבורית והצפייה היא לגרעון שיכול להגיע ל-4% ואף יותר.

רבים סברו כי אם פישר יחשוש שהמדיניות הפיסקאלית יוצאת מכלל שליטה, מעלה את עלויות גיוס ההון של הממשלה, מערערת על אמינות של הממשלה או מאיימת על דירוג האשראי, הוא לא יפחית ריבית. אלא שפישר, כנראה, הלך על הכול.

בהודעה השגרתית שמשגר בנק ישראל מדי כל החלטה ישנן כמה נקודות בולטות. ראשית כל נכתב לגבי הפעילות הריאלית (הצמיחה במשק) כי " לאחר ההאטה בקצב הצמיחה ברביע השלישי, נתונים מהרבעון הרביעי מצביעים על קיפאון ואף ירידה בפעילות הכלכלית". קרי, בנק ישראל רומז כי יתכן וכבר ברבעון האחרון של השנה נהיה עדים, אחרי כ-20 רבעונים רצופים של צמיחה מהירה, לירידה בשיעור הצמיחה במשק או במילים אחרות לצמיחה שלילית.

עוד מצויין בהודעה כי "הפחתת הריבית הנוכחית נועדה לתרום להוזלת עלות האשראי במשק ולחזק את יכולתו להתמודד עם ההאטה בפעילות הכלכלית וההשלכות של המשבר הפיננסי העולמי". נזכיר כי בשבוע שעבר שיגר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, תוכנית מוניטארית ראשונה מסוגה המיועדת לאותה מטרה תוך רצון למנוע מחנק אשראי במשק.

נקודה נוספת שראויה לציון היא סיום ההודעה:"בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם ויפעל ככל שידרש על מנת לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובעידוד התעסוקה והצמיחה, בכפוף להמשך הירידה באינפלציה והתכנסותה לתחום יעד יציבות המחירים". בחודשים האחרונים נחתמו הודעות הריבית עם משפט דומה אך במקום "יפעל ככל שידרש" נכתב כי "יוריד את הריבית ככל שידרש". משפט זה רומז כי יתכן שבבנק ישראל מנסים להבהיר כי הפחתות הריבית האגרסיביות כפי שראינו בחודשים האחרונים תפסקנה ונראה הפסקה שלהן או לחילופין, הפסקות ריבית מתונות יותר של רבע אחוז בלבד.

בנק ישראל מודיע כי בעקבות החלטת הנהלת הבורסה לני"ע להקדים את סיום המסחר לשעה 16:30, החלטות הריבית מהחודש הבא ואלך תפורסמנה בשעה 17:30. החלטת הריבית לחודש פברואר 2009 תפורסם ב-26 בינואר בשעה 17:30.

--------

תגובות לריבית

אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים: החלטת הנגיד להמשיך ולהוריד הריבית - נכונה. על הנגיד להתאים מדיניותו המוניטרית לעולם ולהמשיך את הפחתות הריבית בצורה מואצת, ולוודא שהפחתות הריבית מחלחלות להוזלת האשראי למגזר העסקי.

נוכח התקרבותם של שערי הריבית העולמיים לרמה של 0% - 0.5%, על הנגיד להתאים את מדיניותו המוניטרית ולהאיץ את הפחתות הריבית. זאת במטרה להוזיל את עלותו של האשראי ולחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם המשבר העולמי. יהודאי מוסיף כי אין זה די בהפחתת הריבית ועל בנק ישראל לוודא שהפחתות הריבית מגיעות למגזר העסקי.

קיים ואקום ממשלתי בטיפול בבעייה המיידית ביותר של המגזר העסקי והיא הנגישות לאשראי. בנק ישראל, נדרש להתמודד כיום עם גסיסתו של שוק האשראי החוץ - בנקאי והכפלת התחרות על האשראי הבנקאי אשר גורמת למחנק אשראי חריף ומאיימת על שרידותם של אלפי עסקים.

פתרונות המדינה של קרנות קטנות ובירוקרטיות לעסקים קטנים, הם לעג למעסיקים ולעובדים ובהעדר פתרון אמיתי, אנו צפויים לקטסטרופה בשנת 2009.

--------

נשיא לה"ב, עו"ד יהודה טלמון: הורדה נוספת של 0.75% בריבית הינה מבורכת ונדרשת, נוכח ההאטה ופערי הריבית בינינו לבין ארה"ב. עם זאת, יש לזכור, כי הורדת הריבית לכשעצמה הינה עקרה ואף פוגעת מאחר והיא מנוצלת ע"י הבנקים להגדלת המרווחים. שכרנו יוצא בהפסדנו: אנו מקבלים פחות על הפיקדונות ומשלמים יותר על הלוואות.

הנגיד והממשלה צריכים להפסיק ולשלם מס שפתיים ולנקוט בצעדים מיידיים להגבלת גובה הריבית והמרווחים ולפתיחת אפיקי אשראי נוספים. מבלי שינקטו צעדים הכרחיים אלה, המשק הישראלי ימשיך לצעוד אל עבר המיתון שיהיה מהקשה והארוך בתולדותיו. לעסקים הקטנים והבינוניים שיקרסו, לא תהא תקומה והאחריות לכך תיפול על מי שכיום נמנעים מפעולה.

-------

ישיר בית השקעות: הנגיד הוריד את הריבית בטווח הגבוה של ההורדה, בזמן שמרבית ההערכות התייחסו להורדה של כחצי אחוז. זאת כצעד נוסף לעידוד הבנקים להעניק אשראי זול לסקטור העסקי ולמשקי הבית. החלטה זו מצטרפת לתוכנית שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר, על מנת להרחיב את האשראי במשק. כרגע לא מסתמן כי האשראי אכן יוזל. הורדת הריבית הינה צעד המאותת על החשש הגדול של בנק ישראל מהמיתון המתקרב והערכות האינפלציה השליליות לשנת 2009.

-------

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, מזרחי טפחות: בבנק ישראל לא מוטרדים מהאינפלציה, מוטרדים בהחלט מהמשבר הגלובאלי. ההחלטה לא יכולה הייתה להפתיע, שכן שלל ההערכות המוקדמות נע בין הורדה בת 0.25 נקודת אחוז להורדה בת נקודת אחוז אחת. לכן, חשוב יותר להתבונן בהסבר שצורף להפחתת הריבית, כדי לתהות על קנקנה.

ראוי לציין, כי הגורם הראשון במעלה להפחתת הריבית הפעם הוא הצורך להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי. יציבות המחירים, שתושג להערכת בנק ישראל כבר בחודשים הקרובים, מוזכרת במקום השני. לשם השוואה, כשהורדה הריבית ב-0.5 נקודת אחוז בפעם הקודמת (ב-24/11), הוזכר המשבר העולמי בהקשר הפיננסי, לא הכלכלי, ונושא יציבות המחירים הוזכר במקום הראשון, כשאז נאמר כי היא תושג בתוך 12 חודשים. לכן, בהשוואה לחודש הקודם, בנק ישראל סבור כעת כי: · קצב האינפלציה ירד לתחום יציבות המחירים (1%-3%) מהר יותר, וכי המשבר הכלכלי הגלובאלי הפך בעייתי יותר למשק בהשוואה לפעם הקודמת. להערכתנו, הורדת הריבית התלולה עשויה להימשך, אך בנק ישראל ימתין להיווכח האם המשבר הכלכלי הגלובאלי אכן מתורגם למשבר בכלכלה הישראלית בטרם ינקוט צעדים נוספים.

צרו איתנו קשר *5988