פסק דין תקדימי: תוקף חוזה פיתוח יחל רק מרגע שניתן לקבל היתר בנייה

פסק דין עקרוני של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט יהודה זפט, עשוי לשנות את מערכת היחסים והזמנים בין יזמים ומבקשי היתרי בנייה ובין הרשויות האחראיות לנתינתם. רשות שלא תאפשר ממשית לקדם חוזה או הסכם בשל אי מתן אישורי בנייה, יתכן שלא תוכל לטעון עוד כי חלף המועד להשלמת תנאי החוזה.

זפט קבע, כי ספירת מניין החודשים תחל רק מהרגע שלמעשה מתאפשר לקדם את הבנייה. ההחלטה ניתנה ביחס למגרש שהוחכר במקום שהפך מאוחר יותר לאזור התעשייה ניצני שלום, שבין מושב ניצני עוז לטול כרם.

הממונה על הרכוש הנטוש ביהודה ושומרון הינו רשות ציבורית הממונה על ניהול הרכוש הנטוש בשטחים. במארס 1988 נחתם עם המבקשות, אראבל השקעות וגרין נצר פיתוח אזורי תעשייה ומלאכה חוזה פיתוח, לפיו הממונה הקצה להן מגרש בשטח של 12 דונם, לבניית 9,600 מ"ר של מבני מלאכה ותעשייה תוך 36 חודש, והמבקשות שילמו אז דמי חכירה מהוונים.

לאחר מכן הוגשה בקשה להיתר בנייה לוועדת תכנון העליונה באיו"ש, המגרש חובר לחשמל וטלפון ולקו מים, והחברות נערכו לתחילת הבנייה. אולם, צה"ל תפס את המגרש והקים עליו בסיס צבאי זמני למשך 8 שנים, ושילם שכירות לתובעות, אותן ייצגו עוה"ד חגי אשלגי ושלומי וינברג ממשרד יורם ל. כהן, אשלגי, אשל.

בתחילת 1996 פינה צה"ל את המגרש, ובין הממונה על הרכוש הנטוש ובין המבקשות נחתם חוזה פיתוח חדש לתקופה של 34 חודשים. מאז ניסו המבקשות להגיש מספר פעמים תוכניות בנייה, אך לא ניתן להן היתר בנייה מטעמים תכנוניים שונים. לאחר הארכות שונות, חלף גם המועד הקבוע בהסכם הפיתוח השני, והממונה על הרכוש ביקש לסלק את המבקשות.

טענתן המרכזית של המבקשות היתה שסירובו של הממונה לחתום על תוכניות הבנייה שהגישו לו מונע מהן לקיים את חיובן להשיג היתר בנייה ולהתחיל בעבודות הפיתוח. כאמור בית המשפט קבע כי ''שעון החול'' בכל הנוגע להסכם הפיתוח יתחיל רק מהרגע בו תנאי הפיתוח מאושרים ואפשריים.