אמו של גלעד שליט: "אני יודעת איזה ילד שלחתי. מה אני אקבל בחזרה, אני לא יודעת"

אביבה שליט בראיון ל"יומן שישי" בערוץ 2: "חייבים למנף את המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע כדי להחזיר את גלעד" ; "יש לנו רוח גבית מרוב הציבור. יש כאלה שמתנגדים לשלם את המחירים הגבוהים כדי להחזיר את גלעד, אבל רוב הציבור איתנו"

"אתה מרגיש השהשמים פשוט נופלים עליך וזה סוף העולם. אנחנו יכולים לדמיין מה שקורה לו רק לפי מה שאנחנו רואים בסרטים", אומרת אביבה שליט, אימו של החייל החטוף גלעד שליט בראיון לעמנועל רוזן ביומן שישי של חדשות ערוץ 2. לאתר חדשות ערוץ 2 (Mako / רשת)

"יש חלומות טובים שהוא חוזר. שהוא בבית. אבל החלומות הקשים זה שאנחנו מנסים לשחרר אותו ולהוציא אותו משם וזה לא עובד - ואנחנו לא מצליחים להגיע אליו. בסך הכל אנחנו חסרי אונים כי אנחנו לא מצליחים להביא אותו. אני מבקשת סליחה מגלעד. הרבה. שאנחנו לא מצליחים להביא אותו. שחשפנו את עצמנו ואותו לכל עם ישראל".

"היינו בטוחים בהתחלה שתוך יומיים שלושה הוא חוזר", אומרת אביבה גלעד. "בכלל לא תיארנו שזה ייקח כל כך הרבה זמן. חשבנו שזו תהיה המתנה שנועם (אביו של גלעד שליט ובעלה של אביבה) יקבל ליום ההולדת - שחל באותו שבוע של החטיפה. אבל אתה רואה שזה רק עובר ועובר".

לדבריה, גלעד הוא ילד מופנם בצורה קיצונית. "מאוד שקט ואפילו אפשר להגיד מסתגר. בשנים האחרונות לפחות".

; את רואה אותו עומד בגבורה ובכבוד במאבק הבלתי נפתס של כל שנמצא בשבי?

"אני רואה אותו עומד בזה. הוא אומנם מאוד רזה והוא באמת ילד. הצבא זה היה המקום הראשון שלטובתו הוא עזב את הבית בעצם, אבל יש לו כוחות נפשיים והוא עקשן. אני יודעת איזה ילד שלחתי. מה אני אקבל בחזרה, אני לא יודעת. זה קורע את הלב כשאתה שומע את הקול שלו. זה בלתי אפשרי", התייחסה לקלטת של בנה שנשלחה מהחמאס.

; כלפי חוץ אי אפשר להתחמק מהתחושה שמשפחת שליט כולה משדרת פאסון, מכובדות, עצב שקאט. מה קורה ברגעים שאנחנו לא רואים?

"לא משהו שונה. תמיד היינו משפחה מאוד סגורה ומאוד מופנמת. זו לא תכונת אופי שאנחנו מציגים כלפי חוץ. אני לא פתאום אצא החוצה ואצעק".

; מי מחזיק את מי במשפחה?

"נועם אותי ואני אותו. והחיים יותר חזקים מאיתנו".

; מה נראה לך שהוא חושב עליכם?

"את המכתב האחרון הוא חתם במשפט 'אני מקווה שאנחנו ממשיכים את החיים שלנו כרגיל'. זה משפט שכן אומרים שהוא כתב ולא הכתיבו לו".

; עולה בראש גם המחשבה שלא תראו אותו יותר, שהוא לא חי?

"כן. היום אומרים שהוא חי, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה מחר".

; מה את חושבת שגלעד היה אומר עליכם, על התפקוד שלכם. על העובדה שאת נחשפת?

"אני מקווה שציון היה נותן לנו ציון 'עובר'. מאוד מקווה. יש לנו רוח גבית מרוב הציבור. יש כאלה שמתנגדים לשלם את המחירים הגבוהים כדי להחזיר את גלעד, אבל רוב הציבור איתנו".

; ביום שבו התחילה המלחמה, מה חשבת?

"פחד נוראי".

; את מרגישה שאנחנו בימים קריטים, שיש הזדמנות זהב לסיים את הספור העגום הזה?

"כן זו נקודה מאוד-מאוד קריטית לסיפור של גלעד, ואנחנו מאוד מאוד מקווים שלא ייעשו טעויות, ושלא נאבד אותו".

; ממה את חוששת?

"שלא יעשו טעות ואז יהיה מאוד מאוד קשה להחזיר את גלעד. חייבים למנף את המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע כדי להחזיר את גלעד".

; הורים לחיילים שנלחמים או שמתגייסים כרגע אמורים להרגיש לא נוח.

"אם לא נצליח למנף את המצב ואת הבחירות, יהיה שבר אמון בין העם לשלטון ואני לא חושבת שהמדינה יכולה להרשות לעצמה את זה. גם ככה האמון מאוד רופף. אני רוצה את גלעד בחזרה. את הבן שלי בחזרה. הממשלה שלחה אותו להגן על ארץ ישראל, והיא חייבת להחזיר אותו. יש לה חוב מוסרי. אני רוצה שהבן שלי יחזור להיות הבן שלי הפרטי ולא הבן של כל עם ישראל. מגיע לנו ובטח מגיע לגלעד. הוא משלם את המחיר הגדול ביותר. הסבל שלנו מזערי".