מחיר החיטה ירד - והצרפתים עדיין מחכים לעדכון מחירי הבאגט

כל מי שעמד בחודשים האחרונים אחרי יום עבודה בתור לבולנז'רי השכונתית שלו ורק רצה לקנות באגט או "דמי" (חצי באגט) לארוחת הערב, העביר בראשו את הנתונים הבאים. בשנת 2007, עליית מחירי החיטה הביאה את האופים הצרפתים לזעוק ולהעלות בהתאם את מחירי הלחם והבאגט. אבל האפקט ההפוך, של נחיתת מחירי החיטה בשנת 2008, הביא את הצרפתים שמבקרים כל ערב בבולנז'רי, לחרוק שיניים ולהמתין לצניחה מתואמת של המחירים. אלא שירידת המחירים הזאת עדיין לא התרחשה והצרפתים מודאגים.

בספר שהתפרסם לאחרונה, "הקרב על כוח הקנייה" מאת הכלכלן פסקל פרי, מפורט מחיר ייצור באגט במשקל 250 גרם: "חומרי החקלאות הבסיסיים מייצגים 17%-22% ממחיר היצור של באגט, לפי האיכות שלו, כמובן" מפרט הכותב, שניהל בעבר מאפייה תעשייתית. "לפי הפרופורציות האלה, מחיר המכירה הסופי אמור היה להיות מופחת ב-8%-10% שמתורגמים ל-7-10 סנט, של באגט הנמכר בעבור 90 סנט".

ההסבר ההגיוני הזה מתבטל אם שואלים את נשיא העמותה הלאומית של הטוחנים הצרפתים, ג'וזף ניקו, שמייצג את אלה שהופכים את החיטה לקמח. "לפי החישובים שלי, הערך של החיטה בבאגט משתווה לסנט אחד בהערכה שמחיר טון אחד של חיטה שווה ל-30 אירו. מאחר שטון חיטה עולה היום בין 60 ל-90 אירו, הוזלת מחיר הבאגט אמורה היתה להיות ב-2 או 3 סנט".

בין אם מדובר ב-2 או ב-10 סנט, שום ירידת מחירים לא נרשמה השנה במחירי הבאגט. וכמו שוודאי ניתן להבין, יציבות המחירים האלה מרטיטה את עצבי הצרפתים וגם את אלה של האופים בבולנז'רי. "זה נכון, מחירי החיטה ירדו והיינו רוצים להפחית גם את מחיר הבאגט, אבל את צריכה ללכת לטוחנים שהופכים את החיטה לקמח כדי לברר בנוגע לחקיקה על הורדת המחירים", אומר בולנז'ר ברובע ה-11. "הם השחקנים החזקים במגרש הלחם, הם אלה שמרוויחים הכי הרבה, והם צריכים גם לשחק את המשחק הזה".

נשיא אגודת הטוחנים, ג'וזף ניקו, מסביר כי בעקבות ההסכמים החוזיים של הטוחנים, שנחתמים לטווח קצר, הם עדיין עובדים עם חיטה מהתקופה בה היתה יקרה יותר, ולכן אין סיבה להוזיל את מחירי הבאגט בצד השני של שרשרת היצור. "אנחנו עובדים על חוזי משלוח של 3 עד 8 חודשים", מסביר ניקו, "ועדיין משתמשים במחסני החיטה הקודמת, שהיתה יקרה יותר".

ואם נראה שמדובר בסנטים בודדים, זו רק אשליה, כי הוזלה של 10 סנטים של כל באגט פירושה 1.5 מיליארד אירו של כוח קניה שנחסכים ונזרקים חזרה לשוק הצרפתי בשנה אחת.