תערוכת הרכב בדטרויט מציגה: מגזר הרכב האמריקני צף על-פני המים בעזרת גלגל הצלה פיננסי

שלוש הגדולות של תעשיית הרכב האמריקנית נמצאות בתהליך מתקדם של טביעה, אבל בתערוכת דטרויט השמפניה ממשיכה להישפך ; החברות מקוות שהמכוניות שהן מציגות שם יגיעו לפס הייצור ויצבעו את התמונה בצבע אופטימי

כשפגעה הטיטאניק בקרחון, בליל ה-14 באפריל 1912, נמצאו נוסעי האונייה בעיצומו של נשף ריקודים מפואר, ולמצולות הם כנראה ירדו בחליפות מגוהצות, בעניבות פרפר ועם כוסות שמפניה בידיהם. במקרה של תערוכת דטרויט 2009 נראה שהנשף נמשך ושהשמפניה ממשיכה לזרום גם הרבה לאחר הפגיעה בקרחון; תעשיית הרכב האמריקנית - ספינת הדגל של כל המגזר התעשייתי בארצות הברית - נמצאת בתהליך מתקדם של טביעה. ג'נרל מוטורס , קרייזלר ופורד מתייצבות בתערוכה כשהן צפות על-פני המים רק בזכות גלגל הצלה פיננסי של מיליארדי דולרים, שהשליך להן הממשל.

עדיין לא ברור איך ימשיכו כמה ממותגי הרכב שמציגים בתערוכה להתקיים באופן עצמאי, וגם לא כמה כספים נוספים עוד ישפוך משלם המסים האמריקאי כדי לסבסד את קוצר הראות ואת זחיחות הדעת של קברניטי התעשייה. אבל בהנחה שרוב המכוניות החדשות שהוצגו בדטרויט 2009 אכן יגיעו לפס הייצור, אפשר למצוא נחמה בכך שתעשיית הרכב ממשיכה להתקדם, להשתכלל ולהציע יותר תמורה לכסף. להלן כמה מהדגמים המבטיחים שהוצגו באחת מתערוכות הרכב היותר עגומות בהיסטוריה.

מרצדס E 2009: השקעה בהיי-טק

מרצדס קלאס E

מבט ראשון, ואפילו שני, בעיצובה של המרצדס E קלאס החדשה מגלה שהיא ממזגת בשמרנות אלמנטים מסדרות ה-S קלאס וה-C קלאס החדשות. תא הנוסעים נראה כמו שכפול מוקטן של ה-S קלאס, אבל מתחת לפני השטח של רבת המכר הגרמנית נמצאת טכנולוגיה עתידנית בשפע. הרשימה מתחילה במתלי אוויר עם זמן תגובה מהיר מאוד, עוברת דרך תיבה אוטומטית משודרגת, ומגיע למנועים "ירוקים", שתוכננו בדגש על חיסכון בצריכת הדלק ובפליטה. דגם ה-CDI200 דיזל ההתחלתי, למשל, מתהדר בצריכה ממוצעת של 14 קילומטר לליטר ופליטה של פחות מ-139 גרם CO2 לקילומטר, הרבה פחות ממזדה 3 או מטויוטה קורולה. גם המכורים לאדרנלין יכולים להירגע: כבר בשלב הראשון יוצעו גם V8 בהספק 388 כ"ס ודגם AMG קרבי עם למעלה מ-500 כ"ס. אלינו היא תגיע באפריל.

פורד טאורוס: געגועים לעבר

פורד טאורוס

אנשי פורד זוכרים בגעגועים את הפורד טאורוס של אמצע שנות ה-80, שהייתה המכונית הנמכרת ביותר בארצות הברית במשך שנים ארוכות, ושהצליחה ללמד גם את היצרנים היפנים שיעור בשיווק ובפטריוטיות האמריקנית. פורד זקוקה באופן נואש למכונית שתחזיר אותה למקורות, וזו הסיבה שבשלה נשלף מהמחסן השם הזנוח "טאורוס" והוצמד למכונית המשפחתית החדשה בגודל מלא, שתחליף החל בקיץ הקרוב את הפורד 500 הכושלת. כמו במקרה של ביואיק, הכיוון הוא נטישת הערכים הישנים לטובת עיצוב פנים וחוץ הדוק ומאוד אירופי, שמזכיר בחרטום את המונדיאו החדשה. גם עמדת הפיקוד כוללת אלמנטים לא טיפוסיים לאמריקאית, כמו שליטה ידנית בתיבת ההילוכים האוטומטית (שש מהירויות) באמצעות מתגים על ההגה. החברה מבטיחה התנהגות כביש נוסח תוצרת חוץ ואיכות ייצור גבוהה. בשלב הראשון מוצע מנוע 3.5 ליטרים V6 בהספק 263 כ"ס, אם כי יותר מאוחר תוצע גם גרסת טורבו עם יותר מ-350 כ"ס. ומה איתנו? הטאורוס כבר עשתה בעבר שני סיבובי יצוא לישראל, ואם ניתן יהיה לדחוס אותה לקבוצה 4, לא מן הנמנע שהיא תנסה לתת מענה למאליבו ושות'.

ביואיק "לה-קרוס": פניית פרסה

ביואיק לה-קרוס 2009

באיחור של כמה שנים טובות, הבינה ג'נרל מוטורס שאפילו הלקוחות האמריקאים המבוגרים והנאמנים מאסו בספינות הכביש הקלאסיות ומחפשים את התחכום של מכוניות פאר מתוצרת אירופה ויפן. התוצאה הייתה שינוי חד באסטרטגיה של המותג ביואיק, שבא לידי ביטוי בלה-קרוס החדשה. למכונית יש עיצוב שזועק "לקסוס", והג'נרל לא הסתפק בדמיון חיצוני אלא גם צייד את המכונית בשלדה האירופית המתוחכמת של האופל אינסינייה החדשה. הצצה בתא הנוסעים מגלה שילוב חכם וחם של קימורים, של חומרי דיפון יוקרתיים ושל הרבה אלקטרוניקה, כולל שני צגי נתונים צבעוניים רחבים ומערכת שליטה מרכזית. באגף ההנעה הצטרף להיצע מנוע שלושה ליטרים V6 חדש וחסכוני יחסית, עם 250 כ"ס לצד מנוע 3.6 ליטרים מסורתי בעל 280 כ"ס. שני המנועים יוצעו עם תיבה בת שש מהירויות. אלינו היא צפויה להגיע במחצית השנייה של 2009, ואף שאין לצפות למחירי הבסיס של המודל הנוכחי - שנחתו לאחרונה אל מתחת ל-180 אלף שקל -היא בהחלט עשויה להוות אלטרנטיבה מעניינת בקבוצה 5.

שברולט Beat: נכנסים לקצב באיחור

שברולט Beat

לפחות מכונית אחת שהציגה ג'נרל מוטורס בדטרויט, מסמלת תקווה רצינית לעתיד - בהנחה שהיא לא מגיעה מאוחר מדי. מדובר בגרסה הסדרתית של השברולט Beat הקטנה, שבאופן ראוי לציון שומרת על עיצוב צעיר, בוטה ונאמן מאוד לעיצוב המתקדם של דגם התצוגה שנחשף תחת אותו שם לפני שנתיים. מדובר במכונית מיני עירונית קצרה מאוד - פחות מ-3.7 מטרים אורך - אך מרווחת מאוד בזכות גג גבוה, בסיס גלגלים סביר ורוחב של מכונית סופר מיני. המכונית אמורה להיות זולה לייצור וזולה לשיווק, אך בניגוד למכונית שאותה היא מחליפה (הדייהו מאטיז הנושנה) היא מציעה ללקוח ערך מוסף חזותי, תא נוסעים מתוחכם, ושלל פתרונות אחסון שימושיים. המנוע העיקרי, בנפח 1.2 ליטרים, מציע שילוב של חיסכון מופלג בדלק ופליטה נמוכה, ובאירופה ניתן לצפות גם למנוע גדול וחזק יותר ולמנוע דיזל קטן וחסכוני. המכונית תיוצר בקוריאה, בהודו, ואולי גם בסין, ותגיע אלינו כנראה במחצית השנייה של השנה. המחיר, אם ירצה הדולר, עשוי להיות בקבוצה 1 ולהציע אלטרנטיבה לא-מביישת לעובדים בתחילת דרכם.

יגואר XF-R: הודית על רד-בול

יגואר XF-R

משהו מוזר קורה למותגי רכב מפוארים ועתירי היסטוריה, כשהם עוברים ידיים לבעלי בית צעירים מהמזרח. העיצובים המסורתיים עוברים טרנספורמציה אגרסיבית, והמכוניות מתחילות להיראות כמו להקת רוק אחרי מנת יתר של רד-בול. זה מה שקרה לרובר ול-MG אחרי שנרכשו על-ידי הסינים, וזה, כנראה, מה שמתחיל לקרות ליגואר תחת ידיה של בעלת הבית ההודית טאטא. הדגם הראשון של המותג, שהושק מאז המכירה, הוא היגואר XF-R החדשה, שהיא אחת המכוניות הפחות מעודנות של המותג הבריטי עד היום. ל-XF כבר היה דגם ספורטיבי עם יותר מ-400 כ"ס, אבל האח החדש מעלה את נפח המנוע לחמישה ליטרים ואת רף ההספק ל-510 כ"ס. כל זאת כדי לקבל מכונית סלון שמאיצה מאפס למאה קמ"ש במעט פחות מחמש שניות. בחבילה מגיעה גם ערכת ניפוח שרירים מוחצנת שכוללת פתחי אוורור בולטים על מכסה המנוע, "חצאיות" היקפיות, פגושים עמוקים יותר מלפנים, שכוללים גם עיטורי כרום מבריקים וגלגלים בגודל של לא פחות מעשרים אינץ' בנוסח סדנאות השיפורים. למעוניינים תוצא גם גרסה של ה-XJ, שעברה טיפול דומה.

קרייזלר פטריוט EV: ירוק אבל רחוק

קרייזלר פטריוט EV

קרייזלר, הרעבה למזומנים, מנסה ללכוד כיום את לבו של הלובי הדמוקרטי-סביבתי בקונגרס יותר מאשר את לבו של הקהל הרחב, ולפיכך היא מציגה בקצב מואץ אבות טיפוס של מכוניות חשמליות, הנראות ריאליות לייצור. רכב הקונספט האחרון ברשימה הוא הג'יפ פטריוט EV, שמציע הנעה "היברידית נטענת". יש לו מנוע חשמלי בהספק של 45 קילוואט וסוללת ליתיום איון מתוחכמת, שמאפשרת לו לנוע למעלה משישים קילומטר על חשמל בלבד עם אפס פליטה. כאשר מתרוקנת הסוללה נכנס לפעולה מנוע בנזין קטן וחסכוני, שיכול להגדיל את הטווח הריאלי בין טעינות ליותר מ-600 קילומטר. הטעינה מתבצעת מכל שקע חשמלי זמין. האם קרייזלר יכולה לעשות כסף מרכב כזה? האם הטכנולוגיה בשלה לייצור? כרגע, זו כלל לא הבעיה.