אלי הורביץ: "תוכנית הסיוע להיי-טק היא קשקוש מקושקש; לא תעצור פיטורי עשרות אלפי עובדים או סגירת עשרות סטארט-אפים"

עימות פומבי חריף פרץ היום (ב') בכנס הרצליה בין שר האוצר, רוני בר-און, לבין אלי הורביץ, יו"ר חברת התרופות הישראלית טבע .הורביץ תקף את ממשלות ישראל ואמר כי מדיניותן הכלכלית מובילה לפיטורי עשרות אלפי עובדים בהיי-טק וסגירת עשרות סטארט-אפים. הורביץ הגדיר את תוכנית הסיוע של האוצר לענף ההיי-טק כ"קשקוש מקושקש".

בתגובה פנה בר-און ישירות להורביץ ואמר לו: "אלי, עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ כל הזמן עם כל מי שחושב שיש לו מה להגיד, ולא עם מי שרץ לתקשורת". בהמשך נאומו תקף בר-און גם את יו"ר הליכוד וראש האופוזיציה, בנימין נתניהו.

הורביץ העריך כי בהתוויית מדיניות כלכלית בתקופת משבר, יש להתייחס ישירות גם לעבר וגם להווה. "האופן שבו יש לנהוג במיקרו, בארגונים, יש לנהוג גם בממשלה. ועל זה יש לי ביקורת לגבי הממשלה. במשבר, אם אני מקבל פיתרון שאני לא מבין בו, או שאני לא חושב שהתייעצו לגביו, אני לא אמור לקבל אותו. אחרת, הממשלה תגיע לפתרונות שלא טובים היום ולא יהיו טובים בעתיד" - אמר הורביץ בכנס הרצליה, בדיון פתוח שעסק במימד הכלכלי.

"ועדת ברודט הקטינה ב-0.8% את תקציב הביטחון בשנים הבאות", אמר יו"ר טבע. גם הורביץ התייחס כאמור לסוגיה הבטחונית, באומרו כי "אין חולקים היום שיש צורך במועצה לאומית לביטחון. לדבריו, עבודת המטה צריכה להיעשות לא על-ידי הצבא, אלא על-ידי גורם המתווה את מדיניות הרוחב".

"לא יכלו להתייעץ יותר עם התעשייה לפני שהחליטו לתת את מה שהם חושבים לתת?", תהה הורביץ בנוגע לסיוע הכספי שעליו הוכרז אתמול. "אני לא מדבר על הסכום וגם על זה יש לי טענות". לדבריו, אם עשרת אלפים עובדים ייפלטו מהענף, "יום לפני סוף המשבר אתם יודעים איך ניראה? אנחנו חייבים לחשוב מחוץ לקופסה. אולי שכר נמוך יותר. אולי שרק 2,000 עובדים ילכו להוראה".

"האם מה שלא הצליחה לעשות תעשייה שלמה, תצליח לעשות הביורוקטיה המהוללת של האוצר?", תהה הורביץ.

נזכיר, כי מדובר בתוספת של 150 מיליון שקל שיוקצו למדען הראשי במשרד התמ''ת כבר ברבעון הראשון השנה. 250 מיליון שקל יוקצו להקמת קרן שתתמחה בהשקעות בחברות ביוטכנולוגיה ותוספת של 50 מיליון שקל תינתן להקמת מרכזי מו"פ בפריפריה.

ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל

"ההיי-טק הוא נקודת פגיעות במצב הנוכחי", אמרה ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, וכיוון שמרבית הייצוא מוטה לארה"ב, מוקד המשבר, זה כמובן מהווה בעיה".

"המשק הישראלי עדיין מתאפיין במידה רבה של חוב יחסית גבוה ביחס לתוצר", אשר לדבריה מצמצם את החופש למדיניות התקציבית מבחינת גמישות ואת היקף הפגיעה של צמצום בביקושים על הצמיחה.

ואולם מנגד, סבורה ד"ר פלוג כי ישנם גורמים המגבירים את עמידות המשק בתקופה זו. "נכנסנו למשבר כשתמונת המאקרו חזקה במיוחד". כך למשל, ציינה את השיעור הגבוה של החיסכון הפרטי במשק לעומת ארה"ב, ולפיכך הצרכן המקומי פחות תלוי באשראי בכל הנוגע לצריכה הפרטית. גורמים נוספים הם העודף בחשבון השוטף. "משקים בעלי גרעון בחשבון השוטף, יותר פגיעים בתקופה זו".

מנהלת מחלקת המחקר בבנק המרכזי הציגה את מאזן הנטו של המגזר העסקי - המשקלל את הפעילות העסקית ברבעון הרביעי. "התמונה היא כזו, שכנראה שכבר ברבעון הרביעי של 2008 התוצר העסקי נמצא בהתכווצות".

פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי

"לא יכול להיות ספק שהמדד ירד", אמר פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה על המדד הכלכלי הנושא את שמו. "לתחזיות אי אפשר להתייחס באמינות", אמר בהצביעו על עדכון התחזית של קרן המטבע העולמית מהשבוע שעבר (עלייה של 0.5% בלבד - השקולה למיתון עולמי) - אשר תיקנה את התחזית הקודמת לצמיחה העולמית בשנה הנוכחית מנובמבר האחרון.

"אנחנו עומדים מול צונאמי ענק ששוטף את העולם ואין ספק שכלכלת ישראל תיפגע מזה וכבר נפגעת מזה", אמר מלניק. לדבריו, בשנת 2008, הגענו להוצאה תקציבית ממשלתית סבירה, למשל ביחס למדינות אירופה. "עכשיו אנחנו נהנים מהפירות האלו. אנחנו יותר חסינים ויותר פגיעים; מעכשיו והלאה נוכל לחשוב על שימור ההוצאה הציבורית מהתוצר, ולשמר את שיעור הגידול בצריכה הציבורית מתוך התוצר, כשהתוצר יעלה".

במבט קדימה, "הממשלה שתיבחר צריכה לחשוב על תקציב 2010, ולא על 2009. חבל לבזבז אנרגיה על העברת שני תקציבים בשנה אחת. לדבריו, הממשלה צריכה להימנע מקיצוצי מיסים, ולהימנע מהרחבה גדולה של ההוצאות. "הגרעון יהיה בלתי נמנע". "אני ממליץ לממן את גרעון של עד 3% מהתוצר בגיוס חוב מקומי (הנפקת אג"ח ממשלתיות שקליות) - והיתר, באמצעות הערבויות שמעניקה ארה"ב.