בסוף כל עלייה הגיעה נפילה

ידידיי בשוק, עצרו נא את האופוריה - בואו ניזכר יחד בנאסד"ק לפני 9 שנים ופחות

ארי אחיעז הוא אנליסט בכיר באיילון פתרונות פיננסיים

במאמר הקודם שפרסמתי כאן כתבתי שאסור להיכנס לפסימיות יתר, שכן המצב אינו גרוע כפי שעולה מהתחזיות השחורות אשר נפוצו באותו הזמן.

בחודשים שחלפו מאז, עלו השווקים בישראל בחדות, במיוחד האג"ח הקונצרניות, וגם מניות ת"א 100 - כאילו כל חברות הנדל"ן בבורסה בתל-אביב גילו גז טבעי מתחת לבטון בחניות התת קרקעיות. ובכן, אני סבור שעדיף לצנן מעט את ההתלהבות.

אופק מעורפל

בתחילת החודש, קרה אירוע אשר המחיש את האופוריה: בנק פועלים פרסם אזהרת רווח - הוא הודיע שהוא צפוי להפסיד ברבעון הרביעי כרבע מיליארד שקל וכמעט מיליארד שקל בכל שנת 2008. למחרת, הודיע רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, שאזהרת רווח זו היא הסנונית הראשונה באזהרות רווח של הבנקים ושהמשבר במערכת הפיננסית עודו לפנינו.

מפתיע ככל שהדבר יישמע, בתגובה לשני אירועים שליליים אלה מניית בנק הפועלים דווקא זינקה בכ-10% ביומיים. בנק הפועלים מסר תחזית רווח (תשואה על ההון) אופטימית, אלא שהוא לא פירט בתחזיותיו כיצד הוא מתכוון להשיגה ולא מסר את היקף החובות המסופקים שהוא צופה שיהיו לו. חובות מסופקים הוא נתון חשוב בתקופות רגילות, על אחת כמה וכמה בתקופה מטלטלת כמו זו שאנו עומדים בה.

איני מאמין שבנק פועלים מנסה להסתיר מידע, אני סבור שאין לו אפשרות לנבא ואף להעריך מידע זה במידה מדויקת מספיק. גם עבורו וגם עבורנו העתיד מעורפל.


רווחיות החברות בעולם לשנת 2009 היא סימן שאלה גדול, אולם בתחום המאקרו התמונה בחודשים האחרונים ברורה לחלוטין: הכלכלה העולמית הולכת מדחי אל דחי.

כ-4 מיליון מובטלים חדשים בארה"ב בשנה האחרונה וכ-20 מיליון בסין, ילכו הרבה יותר ברגל. בנוסף לכך הם גם יצרכו פחות, יגבירו את שיעור החיסכון ויתקשו לעמוד בתשלומי החוב שלהם.

הנשיא אובמה, שר האוצר גייטנר ונגיד הבנק המרכזי ברננקי, מנסים לסתום את הדליפות בסכר, אולם מתחילות להיגמר להם האצבעות הפנויות. הכמיהה והאופוריה לפני כל תוכנית חדשה של הממשל האמריקאי, מוחלפת מיד עם פרסומה באכזבה שתוכנית זו אינה מספקת.

בסוף כל עלייה מחכה נפילה

אני מעוניין להזכיר היסטוריה לא רחוקה: קריסת מדד הנאסד"ק בכ-80% מכ-5,000 נקודות במרץ 2000 עד כ-1,100 נקודות באוקטובר 2002.

ירידה רצופה זו זו לוותה במספר תיקונים בולטים:

  1. ממאי 2000 עד יולי 2000 - עלייה של כ-35%.
  2. מינואר 2001 עד פברואר 2001 - עלייה של כ-25%.
  3. מאפריל 2001 עד מאי 2001 - עלייה של כ-41%.
  4. מספטמבר 2001 עד ינואר 2002 - עלייה של כ-44%.

לאחר כל תיקון חזק, הגיעה ירידה משמעותית והשוק מצא את עצמו בתחתית חדשה. המונח המוכר סוחרים מנוסים בבורסה לתופעות אלו בשוק ההון הוא Bear Market Rally (ראלי בשוק דובי).

מונח נוסף השגור בפיהם של הסוחרים הוא מלכודת דבש. מונח זה מזהיר משקיעים מהפיתוי להשקיע בזמן תיקונים אלו שכן המגמה הכללית של השוק היא עדיין ברורה - כלפי מטה.

שורה תחתונה לשנה הבאה

המלצה שלי לשנה הקרובה היא לעקוב אחרי הנגזרת השנייה של נתוני המאקרו, ואני אסביר את עצמי:

אם הנגזרת הראשונה של הנתונים היא הכיוון שהנתונים מצביעים עליו (הרעה או שיפור במצב הכלכלי), הנגזרת השנייה הנה העוצמה של אותו שינוי. ברגע שעוצמת הנתונים השליליים תחלש ואפילו נראה עצירה בהתדרדרות, השווקים בכל העולם ידהרו מעלה. בינתיים, כל עלייה בשווקים אשר מלווה בהידרדרות כלכלית נוספת, היא רק תיקון בדרך למטה.