ביהמ"ש: על שותפיו של איזנברג בערד לקיים את הסכם השת"פ שכרתו נגדו

חברת ערד נוהלה על ידי איזנברג מכוח הסכם בין שלושת השותפים, אולם הרשעתם של איזנברג ושל החברה בפלילים הביאה למשבר אמון בינו לבין שני שותפיו. ב-2006 כרתו גזונטהייט ויורשי שפיצר ברית, וחתמו על הסכם שיתוף פעולה נגד איזנברג. ההסכם מקנה לצדדים, בין היתר, זכות הצטרפות וזכות סירוב ראשון במכירת מניותיהם בחברה.

גזונטהייט טען, יוצג על ידי עו"ד איל רוזובסקי ועל ידי עו"ד תמיר כהנוב שהוא ונציגו של שפיצר ניהלו מגעים מול איזנברג בעניין היפרדות באמצעות מנגנון BMBY, ובעניין שינוי מבנה הדירקטוריון בחברת ערד, אלא שלפתע, ב-2007, הודיעו יורשי שפיצר על ביטול הסכם השת"פ. להערכתו, הדבר בוצע על רקע כוונתם למכור לאיזנברג את מניותיהם, מה שיהפוך אותו לבעל השליטה.

יורשי שפיצר טענו מנגד כי מטרות ההסכם כבר סוכלו והגיעו לידי מיצוי, משום שכל המגעים מול איזנברג נכשלו. ביהמ"ש הוציא בשעתו בהסכמה צו מניעה זמני, לפיו יורשי שפיצר לא יפעלו בניגוד לזכות ההצטרפות וזכות הסירוב שבמסמך ההסכמות.

כעת קבע השופט רפי כרמל כי הודעת הביטול של שפיצר ניתנה שלא כדין, משום שבנסיבות העניין "לא ניתן לומר כי פרק הזמן שחלף מאז כריתת ההסכם ועד ביטולו, שנה בלבד, הינו פרק זמן סביר לביטולו של ההסכם".

השופט הוסיף עוד כי על מי שמבקש להשתחרר מהחוזה ולבטלו, להביא ראיות למשך הזמן הסביר והמקובל לביטול חד-צדדי של הסכם, ובכל מקרה להוכיח שחלף פרק זמן סביר. (ה"פ 6247/07). *