אקסלנס: "פה זה לא אמריקה - הגיע הזמן לקנות את הבנקים; רואים אפסייד של 30% בפועלים ו-50% בדיסקונט"

האנליסט טרנס קלינגמן: "ההתעסקות היתרה סביב נושא הלימות ההון של הבנקים מפספסת את הנקודה בענק - נקודת הפתיחה של הבנקים הישראלים במשבר הנוכחי טובה בהרבה מאשר בשנת 2000"

"פה זה לא אמריקה - הגיע הזמן לקנות את הבנקים". כך כותב הבוקר (א') האנליסט טרנס קלינגמן מבית ההשקעות אקסלנס נשואה, בסקירתו על סקטור הבנקאות הישראלי.

הכלכלן מעלה את ההמלצה לבנק הפועלים ולדיסקונט ל"קניה". מחיר היעד של מניית דיסקונט - 3.8 שקלים למניה, 50% מעל מחיר השוק. מחיר היעד למניית הפועלים, הוא 8.5 שקל למניה, 30% מעל מחיר השוק.

"הבנקים הישראלים נכנסו למשבר במצב טוב, כשהם נשענים על ארבעה יסודות יציבים", כותבים באקסלנס, ומציינים כי לבנקים כרית ביטחון עבה של הון עצמי: "לדעתנו ההתעסקות היתרה סביב נושא הלימות ההון של הבנקים מפספסת את הנקודה בענק".

הלימות הון כאינדיקטור לאיתנות פיננסית איבדה הרבה מהרלוונטיות שלה בשנתיים האחרונות, וזאת בשל חוסר התאמה בין החישוב של הלימות הון לבין כרית הביטחון האמיתית - הון עצמי מוחשי. היכולת של הבנקים הישראלים לספוג הפסדים בגין מחיקות אשראים, הרבה יותר טובה מהבנקים באמריקה ואירופה - הודות לכרית ביטחון עבה של הון עצמי. נקודת הפתיחה של הבנקים הישראלים במשבר הנוכחי טובה יותר בהרבה מהמצב של שנת 2000, מעריכים בבית ההשקעות.

לרוב, הבנקים הישראלים נמנעו מלהכניס נכסים רעילים לתוך מאזניהם. תיק האשראי של בנק ישראלי טיפוסי משעמם למדי - בעיקר הלוואת רגילות לסקטור העסקי ומשכנתאות עם יחס חוב לנכס שנע סביב ה-70%. אומרים הכלכלנים. נכון שהמיתון הנוכחי ישחוק גם את הערך של ההלוואות הרגילות, אבל לא במידה שאמורה לערער את יציבות הבנקים. חשוב לציין, הם מוסיפים, שיעד הלימות הון של 12% אינו מהווה דרישה פורמלית של בנק ישראל ובאקסלנס לא רואים איום על יציבות המערכת הבנקאית אם הבנקים יגיעו ליחס הזה, נניח, בסוף 2010 במקום בסוף 2009.

אם בנק ישראל יתעקש שבכל זאת הבנקים יעמדו ביחס זה, כנראה שהוא יצטרך להגיע להבנות עם האוצר על תוכנית ערבויות או הזרמת הון הרבה יותר מקיפה ממה שהאוצר מציע היום ולא בטוח שהאוצר יסכים. בכל מקרה, אומרים הכלכלנים, "איננו רואים בצורה שלילית הזרמת הון או מתן ערבויות ע"י הממשלה. זה לא יוביל להלאמת המערכת הבנקאית כי בלאו הכי, הבנקים יכולים לשרוד את התקופה וממילא יכולים להחזיר את הכסף של הממשלה בבוא הזמן. הלימות הון של 12% היא למראית עין בלבד וזה לא מתחייב מהמציאות הנוכחית".

בבית ההשקעות מציינים, כי בימים אלו הממשלה פועלת להקים גדר הפרדה בין שוק האג"ח הקונצרני (שהתנהג לפחות בחלקו בצורה לא אחראית) לבין המערכת הבנקאית. קרנות המנוף שהושקו ע"י האוצר מהווים התחלה. "כשהממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו תחל לפעול, אנו נראה המשך של צעדים הנועדים לשחרר את מנגנוני האשראי הבנקאיים והחוץ בנקאיים. להבדיל ממה שקורה בחו"ל, שם הבנקים מהווים את גורם הזיהום, יש סיכוי שצעדים אלו יצליחו לאושש את מערכת הבנקאית בארץ - שרק נדבקה מהוירוס, בצורה מהירה. הממשלה גם תיזום צעדים למזער במידת מה את הנזק מהמיתון העולמי". אומרים באקסלנס.

"גם מבלי להתחשב בצעדי הממשלה, הבנקים היום זולים מאד". מציינים הכלכלנים. "אנחנו רואים אפסייד של 30% בבנק הפועלים ו-50% בבנק דיסקונט. מחירי היעד שלנו לוקחים בחשבון תשואה על ההון שנעה בין 6% לבנק דיסקונט ו-7.5% לבנק הפועלים - לא הרבה מעבר לריבית חסרת סיכון לטווח ארוך". מוסיפים.

קנית דיסקונט - קנית משבר מגולם

באשר לבנק דיסקונט, באקסלנס מציינים כי השוק העניש את דיסקונט משלוש סיבות: יחס הלימות הון נמוך, תיק אשראי שנתפס כפחות איכותי, ויעילות תפעולית נמוכה. "אנחנו חושבים שלאחרונה דיסקונט שיפר את מצבו היחסי ביחס לשלושת הנקודות האלה". הם אומרים.

לגבי אזהרת הרווח של דיסקונט, באקסלנס מעריכים כי היא לא היתה בקנה מידה שונה מרוב הבנקים. "לדעתנו זה מצביע על כך שאיכות תיק האשראי של הבנק אינה יותר גרועה מהממוצע במערכת. ברבעון הרביעי בנק דיסקונט הצליח להקטין את תיק האשראי של דיסקונט ניו יורק ב-10% מבלי לגרום לזינוק בהפרשות לחומ"ס".

ברבעון האחרון של 2008, באקסלנס צופים כי רמת הלימות ההון בדיסקונט תרד פחות מאשר בלאומי ובפועלים. בכל מקרה רוב הבנקים נסוגים מהיעד של 12% ובעיית רמת הלימות ההון הופכת להיות נחלת הכלל. "כפי שצויין לעיל, זו לא באמת בעיה קריטית".

בשישה החודשים האחרונים דיסקונט הצליח לייעל את בסיס ההוצאות שלו ובמיוחד כשמדובר בכח אדם. החסכון בהוצאות ב-2009 יכול להיות גבוה מהממוצע במערכת. המחיר של דיסקונט מגלם הפרשות לחומ"ס של מעל 2% בחמש השנים הבאות. "קנית דיסקונט- קנית משבר מגולם". כותב קלינגמן.

בנק הפועלים - תהליך שיקום הדרגתי של תדמית הבנק בעיני ציבור המשקיעים

לגבי בנק הפועלים, מציין קלינגמן כי הבנק איבד את אמון המשקעים תוך הסתבכות בשוק המשכנתאות האמריקני ומהלך של התרחבות בינלאומית שלא צלח. "אבל סנטימנט המשקיעים יכול להשתנות". הוא מעריך. "עכשיו, כשהבנק חוזר לשורשיו ולמוקד הכוח העיקרי שלו כבנק קמעונאי מוביל בארץ, יש לו הזדמנות לרכוש בחזרה את אמון המשקיעים. הבנק יעיל מאד - הן מפאת גודלו והן מפאת התשתית הטכנולוגית המתקדמת". אומר קלינגמן.

באקסלנס מציינים את ההשקה של ה-consolidated back office (חדר עורפי מרוכז) של הבנק. "זה מאפשר לבנק להוציא כוח אדם תפעולי מהסניפים". אומרים. הבנק משיק פורמט חדש של סניפים - "פועלים אקספרס"- עם כמות מצומצמת ביותר של עובדים. כך הוא יכול להרחיב את פריסת הסניפים בצורה משמעותית מבלי להגדיל כוח אדם, תוך הסבה של חלק ממערך הסניפים הקיימים לפורמט החדש.

נקודה נוספת שמעלה קלינגמן, היא כי הבנק מבסס את המובילות שלו כיצרן הזול ביותר של שירותים בנקאיים בארץ. דבר זה חשוב בעידן של מיתון כשצרכנים בודקים איפוא לחסוך בסל ההוצאות המשפחתי. אם וכאשר הבנק ישיק סל חבילות בנקאיות חדשניות בנוסף לפורמט החדש של הסניפים, הוא יכול להלחיץ את המתחרים היותר קטנים בשוק. לדבריו.

באקסלנס צופים כי הבנק הציב יעד תשואה על ההון, בטווח של 4%-7% לשנת 2009, השגת יעד זה תביא לשיקום הדרגתי של תדמית הבנק בעיני ציבור המשקיעים.