הישג לשלמור ולאורן יוניוב: נדחתה בקשת ראובני-פרידן לביזיון בית משפט

בהחלטתו קבע זפט כי לא נמצאו ראיות התומכות בטענת ראובני-פרידן כי שלמור או יוניוב מפירים את הצו. "אין חולק כי יוניון ו/או אורן יוניוב פועלים לרכישת מדיה עבור לקוחות שהיו מפרסמים של יונייטד, ובין מפרסמים אלה נמצאים גם לקוחות של המשיבה (ראובני-פרידן)", כותב זפט בהחלטתו. "ממילא נראה כי יוניון מהווה פלטפורמה עסקית בתחום רכש המדיה במקומה של יונייטד. בנסיבות אלה קיים קושי ממשי לקבל את טענות המשיבים (שלמור ואורן יוניוב), לפיהן הסכימה המשיבה (שלמור) לוותר על זכויותיה ביונייטד ומסרה אותן לאורן יוניוב במתנה ללא תמורה.

"משלא הוצגו בפניי ראיות ישירות הסותרות את הצהרות אורן יוניוב וגיא גילברט (סמנכ"ל הכספים של שלמור) - אני סבור כי אין די בראיות הנסיבתיות עליהן הצביעה המבקשת ו/או בתהיות ביחס להיגיון העסקי שבהתנהגותה של המשיבה, כדי להרים את הנטל הרובץ על המבקשת להוכיח כי קיים קשר עסקי בין יוניון ו/או יוניוב".

כזכור, בעבר כבר הגיש ראובני-פרידן בקשה להטיל על שלמור ויוניוב סנקציה של מאסר או קנס. הבקשה הוגשה על-פי פקודת ביזיון בית המשפט, וזאת על מנת לאכוף עליהם לציית לצו המניעה הזמני האוסר על שלמור להעסיק את יוניוב, במישרין ו/או בעקיפין, בתחום המדיה.

לאחר קבלת צו המניעה, הודיע אורן יוניוב ללקוחות חברת המדיה יוניון (חברת המדיה החדשה בבעלותו שהוקמה לאחר שיונייטד חדלה לפעול), כי הבעלות המלאה על החברה החדשה היא שלו, ולכן הם אינם מנועים מלעבוד עימה בעטיו של צו המניעה. בראובני-פרידן טענו כי מדובר במהלך שאיננו אלא "פיקציה", שנועד לאפשר לשלמור וליוניוב להפר את צו המניעה ולרוקן מתוכן את החלטת בית המשפט.

השופט זפט קבע אז כי לאור החלטת הבורר בועז אוקון, שקיצר את צו המניעה וקבע כי יוניוב מנוע מלעבוד עם שלמור רק למשך שנה ולא שנתיים, פקע בעצם צו המניעה, מאחר שאוקון לא הפך אותו לצו סופי. בתגובה אישררו ראובני-פרידן את הסכם הבוררות בנושא ופנו שוב לבית המשפט על מנת לקבוע ביזיון.

כאמור, הפעם קבע השופט כי אין מספיק ראיות לקשר בין שלמור ליוניון או יוניוב, ודחה את הבקשה. משמעות הדבר: יוניון תוכל להמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית. בעוד 7 חודשים יפוג תוקפו של צו המניעה האוסר על התקשרות בין שלמור ליוניוב, והצדדים יהיו חופשיים ליצור ביניהם כל התקשרות בה יחפצו.