כריס קובורן בראיון ל"גלובס": בתי-החולים מלאים באנשים שמפתחים פטנטים

מבחינת רמת החדשנות, המכון הרפואי Cleaveland Clinic לא רואה את עצמו כעוד בית חולים. "הרופאים שלנו רואים את עצמם כצינור שיוביל את המוצרים החלוציים אל השוק", אומר בראיון ל"גלובס" כריס קובורן, מנהל Cleveland Clinic Innovations, גוף שמשמש כחברת המסחור של המכון, אף שקובורן לא מתחבר לתואר זה. "מטרתנו לעודד חדשנות במכון באשר היא, לא רק בבית החולים, אלא גם במכון המחקר, ויש לנו מחלקה ענפה של פיתוח מוצרים וביו-הנדסה".

מאז כניסתו של קובורן למכון לפני כעשור, החברה רושמת מעל 200 פטנטים בשנה והקימה יותר מ-10 חברות פעילות, אשר גייסו יחד כ-200 מיליון דולר.

קובורן מציין שלמכון מספר שיטות ייחודיות לעידוד החדשנות. מעת לעת נערכות סדנאות של "חדשנות מובנית", בהן שותפים רופאים בתפקיד הממציא, הלקוחות של המוצרים, ומהנדסים ויועצים עסקיים. בין היועצים נמצאים גם גורמים מחוץ למכון, כמו רפי הופשטיין, מנכ"ל הדסית, חברת המסחור של ביה"ח הדסה ואמיר נייברג, מנכ"ל "ידע" של מכון ויצמן. כמו-כן, מעסיק המכון אנשי עסקים עם הצלחות מוכחות, אשר שוהים במכון על בסיס קבוע ומחפשים המצאות שניתן לגבשן ולקדמן.

פעילות מעניינת במיוחד, שנערכת על-ידי המכון, היא תחרות "10 ההמצאות ששינו את הרפואה השנה", המיועדת דווקא להמצאות שאינן מן המכון. "זה מכניס לאנשים לראש את הרעיון שגם הם צריכים להיות בחזית הטכנולוגיה", אומר קובורן. השנה, למשל, שלוש ההמצאות המובילות היו חיסונים לסרטן וגירוי חשמלי של המוח לטיפול במחלות נוירולוגיות.

באשר למסחור טכנולוגיות, קליבלנד קליניק נוקט בגישה פרואקטיבית. "אנחנו מקימים את החברות, מגייסים מנהל ומממנים בעצמנו את הסבב הראשון. הקמת החברה נעשית רק אחרי שסיימנו להשיג את כל מה שניתן להשיג בתוך האוניברסיטה, הוא מוסיף.

קובורן הספיק לבקר בישראל שלוש פעמים. "מי שדואג לכלכלה העולמית, יכול להגיע לישראל ולשאוב עידוד מקצב החדשנות המדהים כאן", הוא אומר. "הרבה יזמים עובדים לבד, בגראז', ולא באוניברסיטה או כחלק מחברה מסחרית. בארה"ב רואים זאת מדי פעם, אבל הרבה פחות".

לקליניקה מגוון שיתופי פעולה רשמיים יותר ופחות עם גורמים ישראליים, אך קובורן טוען שגם בלעדיהם, הישראלים יודעים איפה למצוא אותו. "הם פשוט צצים אצלנו, בעקבות כנסים או כי הבן-דוד של מישהו מכיר את הגיס של מישהו. לא משנה כמה תסרוק את השוק, תמיד תגיח פתאום טכנולוגיה ישראלית חדשנית ומפתיעה".

אוהיו נראית חזקה במיוחד בכל הקשור בשיתופי פעולה עם ישראל: כך למשל, ארגון Bio Ohio לקידום הביומד במדינת אוהיו וארגון ביו-ירושלים, שהקימה הרשות לפיתוח ירושלים לקידום הביומד בעיר, חתמו על הסכם לשיתוף פעולה.

כמו-כן, חתם מכון קליבלנד קליניק על הסכמי שיתוף פעולה עם בית החולים הדסה, עם מכון ויצמן ועם הטכניון. העיר Akron באוהיו השקיעה בחממת טרגטק בנתניה דרך קבוצה של משקיעים פרטיים וכן מתקציבי העיר ומבצעת השקעות המשך בחברות חממה. ב-Beechwood הקים ארגון הסחר המקומי קרן המשקיעה גם בחברות ישראליות וכן ארגון שמגייס השקעות עבור חברות ישראליות ממשקיעים מקומיים.

ניתוח לרב עובדיה

פרופ' איזדור ליברמן, הוא אחד הרופאים בקליבלנד קליניק, שהפטנטים שלו הפכו למוצרים. ליברמן הוא מנתח מוערך בתחום עמוד השדרה. אחד הפטנטים שרשם, הפך למוצר המוביל של חברת מזור, שנסחרת בתל-אביב, ואחרים משמשים חברות אורתופדיה מובילות, כמו Stryker ו-DePuy. בנוסף, ליברמן הוא האורתופד שניתח באחרונה את הרב עובדיה יוסף, בעזרת הרובוט הניתוחי של מזור.

"תחום ניתוחי עמוד השדרה משופע בטכנולוגיות חדשות. הגיע הזמן להתמקד בפיתוח העבודה עם הטכנולוגיות הללו", הוא אומר. בהתאם לכך, מבצע ליברמן היום מחקרים שנועדו להבין את האופן שיש להשתמש בשתלים מחומרים ביולוגיים. "אנחנו יודעים איך החומר עובד, אבל אנחנו חייבים לבצע ניסויים כדי להבין איך המוצר משתלב בפועל בתוך גוף האדם".

עוד יותר דחוף בעיניו הוא פיתוח בתחום הדיאגנוסטיקה. "בתחום עמוד השדרה, במקרים רבים איננו יודעים מה גורם לכאב ולא יכולים לחזות את תוצאות הטיפול. אנחנו צריכים יותר שיטות הדמיה, כולל תלת-ממדית והדמיה שמשלבת את תפקוד הרקמות הביולוגיות".

ליברמן רואה בדיאגנוסטיקה כלי קריטי לכלכלת בריאות. "כאב גב הוא שיטה מצוינת לאנשים להתנער מהחובות שלהם ולהפוך לטפילים של המערכת, והאמריקנים מומחים בזה. חייבים דיאגנוסטיקה שתאפשר לאתר את המתחלים".

מפתיע שלדברייך האמריקנים באופיים טפילים על המערכת.

"אמריקה היא מקום שמלמד אנשים לנצל הזדמנויות, ובין היתר הם מנצלים את ההזדמנות לקחת הלוואות בלי כיסוי ולמוטט את הבנקים, או לנצל את מערכת הבריאות כמפרנס שלהם.

"אני מנתח גם באפריקה וראיתי שם ילד עם רגל משותקת מפוליו שעובד כסבל של תיירים בקילימנג'ארו. באמריקה היו שולחים אותו לניתוח שיקומי ונותנים לו קצבה. מדוע? הרי הוא מתפקד מצוין. השאיפה לבריאות מקסימלית מובנת, אבל יש לבצע תעדוף חברתי ומשלב כלשהו הטיפול צריך להיות מכיס המטופל. לא צריך לטפל במי שהבעיה שלהם היא תולדה של התנהגות, כמו השמנה ועישון".