זוהר גושן: "אם ההתייחסות להסדרי חוב תהיה פופוליסטית, חברות רבות עלולות לקרוס"

עימות גלוי בין משרד האוצר לרשות ניירות ערך בסוגיית הפתרונות לקיפאון בשוק האשראי החוץ בנקאי. "המון גורמים שלא ממש יודעים את פרטי התוכנית לא חוששים לבקר אותה. היה רצוי שפעם אחת נסביר את התוכנית כדי שיהיה ברור למה הביקורות כנגדה אינן נכונות", כך תקף הבוקר יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, את החשב הכללי במשרד אוצר שוקי אורן. הבוקר בראיון עיתונאי הביע אורן התנגדות גורפת לתוכנית ערבויות המדינה להנפקות חדשות של אג"ח קונצרניות שהציע גושן.

לפי תוכנית גושן, המדינה תעניק ערבות בשיעור של 80% להנפקות חדשות. המדינה תעמיד ערבות בהיקף של 5-6 מיליארד שקל, שתאפשר הנפקות אג"ח קונצרניות חדשות בהיקף של 6-7.5 מיליארד שקל. משמעות הערבות היא שהמשקיעים המוסדיים יספגו במקרה הגרוע ירידה של 20% מהאג"ח, ומעבר לכך תיכנס המדינה ותערוב לאג"ח. הערבות לא תינתן לסדרת אג"ח מסוימת, אלא לסל אגח"ים. יצוין כי השבוע הביע צוות "מאה הימים" של בנימין נתניהו תמיכה בתוכנית ואף הציע להגדיל את שיעור הערבות המוצע בה ל-85% במקום 80%. גם בנק ישראל תומך בתוכנית.

"סיכון נמוך"

"ההצעה שגיבשתי לתת ערבות ממשלתית להנפקות אג"ח נועדה לשחרר את מחנק האשראי כדי לחלץ את המשק מקיפאונו. בלי אשראי חדש אין למשק סיכוי לצמוח ולצאת מהמשבר", הסביר גושן, "הסיכון שלוקחת על עצמה המדינה במתן הערבות הוא נמוך מאוד, אבל התועלת לשחרור מחנק האשראי היא עצומה. הצעת הרשות מאזנת בין אי התערבות של הממשלה לבין מתן ביטחון ברמת סיכון מוגבלת שאינה חושפת אה המדינה להפסדים".

להערכת גושן אי הוודאות בשוק גורמת לכך שוועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים משותקות וחוששות לקבל החלטות השקעה. "כספי החיסכון הפנסיוני ממשיכים לזרום אל הגופים המוסדיים, הם אינם סובלים מבעיית נזילות ויש ביכולתם להעניק אשראי. לכן המדינה צריכה, במינימום עלות, ליצור סיטואציה שמכניסה רמה מסוימת של ודאות לשוק".

גושן שב וקרא לקדם מהלכים הוגנים למחזור חוב. ברשות מתנגדים לתוכניות גורפות שלא מבחינות בין חברה לחברה ויוצרות סלקציה שלילית. מאידך תומך זוהר בהסדרי מחזור חוב פרטניים. "קיימת אווירה ציבורית של התנגדות גורפת לעריכת הסדרים למחזור החוב", הסביר, "זוהי תפיסה מוטעית. קידוש הערך של פירעון התשלום הקרוב על חשבון שימורה ושיקומה של החברה לטווח הארוך יגרום לתהליך מיותר של פירוק חברות רבות בשנים הקרובות. המחיר במונחי צמיחה ואבטלה יהיה כואב מאוד. אם ההתייחסות להסדרי מחזור חוב תהיה פופוליסטית ולא עניינית חברות איכותיות רבות עלולות לקרוס, ציבור המשקיעים יישאר בידיים ריקות ויציאת המשק הישראלי מן המיתון וחזרתו לצמיחה מהירה עלולה להתעכב עוד יותר".

פן משלים

מבין שלל ההסדרים המוצעים כיום לטיפול במחנק האשראי, אנשי האוצר ובייחוד אורן תומכים נלהבים בתוכנית קרנות המנוף עליה הם אחראים. יצוין כי העיקרון הבסיסי של תוכנית קרנות המנוף נהגה ברשות ניירות ערך עוד באוקטובר אשתקד. המכרז להקמת קרן המנוף הראשונה בהיקף של 2 מיליארד שקל ובהשקעה ממשלתית של 500 מליון שקל הסתיים בשבוע שעבר וזכתה בו קבוצה בראשותו של גבי פרל.

אורן טוען כי קרנות המנוף הן שיאפשרו לגופים המוסדיים להגיע להסדרי חוב סבירים, וסבור גם כי קרנות המנוף הן אלה שאמורות לטפל גם באשראי חדש.

ואולם גושן מסביר כי "תוכנית הערבויות לאג"ח אינה סותרת אלא מהווה פן משלים וחיוני לקרנות המנוף, מאחר וקרנות המנוף מתמקדות במחזורי חוב ואילו הערבות לאג"ח מתמקדת בהנפקות של אשראי חדש".

גושן גם התייחס לטענת אורן שסבור כי "לא יכול להיות כי דווקא אלה שלקחו הלוואות בהיקף גדול יחולצו עכשיו בידי המדינה". גושן הסביר כי "במסגרת תוכנית הערבות, ניתן יהיה להגביל את חברות היעד להן תוענק ערבות, כך שהמדינה לא תתמוך בהנפקות של חברות החזקה או של חברות המשקיעות במגזרים שיש בהם סיכון גבוה במיוחד ושהוכחו כבעייתיים. המדינה תוכל לכוון את הסיוע לחברות שפועלות בארץ ומספקות תעסוקה בארץ".

ראש לשכת עוה"ד, יורי גיא רון, הביע תמיכה בתוכנית גושן ואמר כי "אני מקווה שהגורמים הכלכליים בישראל יאמצו כמה שיותר מהר את תוכניותיו של פרופ' גושן, בין לפי רשת של 80% ובין לפי רשת של 85%, ויניעו את גלגלי העשייה קדימה".

"הביטוי טייקונים הפך להיות סיסמה שכל טוקבקיסט נתפס אליה"

יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, יוצא נגד השימוש בביטוי "טייקונים". "לכל מקום שאני בא, מישהו צועק לי: אתה עוזר לטייקונים. אז אני לא עוזר לטייקונים. אני עוזר למשק הישראלי. הביטוי טייקונים הפך להיות סיסמה שכל טוקבקיסט נתפס אליה והוא מתעלם מכך שהטייקונים זה גם המון חברות שפועלות בארץ, מעסיקות אלפי עובדים, מייצרות צמיחה כלכלית במשק הישראלי והמדינה גובה מהם מסים. לכן לא כדאי להשתמש במילה כתמרור שמזהיר אותנו אלא להסתכל איזה חברות מעניקות צמיחה ומגדילות תעסוקה. גם אם למעלה למעלה הן שייכות בסוף למישהו שנקרא טייקון זה חסר משמעות".

יש טענה כי הגופים המוסדיים דוחים את התוכנית שלך מאחר וערבות של 80% אינה אפקטיבית.

"זה לא נכון, אני הרמתי טלפונים למוסדיים ושאלתי. הגופים המוסדיים רואים את התוכנית בחיוב, משום שהיא מתמודדת עם חוסר הוודאות שקיים לגבי עתיד השוק. אני מבין את החשש שיהיה לחץ לשפר את התנאים ולהגיע לשיעור ערבות גבוה יותר, למשל 95%, אבל ערכנו בדיקות עם המוסדיים ומבחינתם ערבות של 80% זה בסדר, מחיר סביר להוציא את אי הוודאות. טיעון המדרון החלקלק נכון לכל תוכנית שנציע, תמיד יהיה מישהו שיציע לשפר את הסיוע הממשלתי, כך גם בקרנות המנוף".

למה קבעת דווקא ערבות בשיעור של 80%?

"בשוק אשראי חוץ בנקאי רגיל, שיעור חדלות הפירעון הוא 2%-3%. עכשיו במשבר השיעור עולה. מודיס מעריכים ששיעור המחיקות יהיה 11% ו- S&P מעריכים שיעור של 15%. לכן צריך ערבות מרבית בשיעור של 80% אולי 85% ולא מעבר".

אתה מעריך שתוכנית הערבויות שלך תגיע לכלל מימוש?

"אני עושה כמיטב יכולתי ליישם את התוכנית ואמשיך לפעול ככל הניתן כדי להביא ליישומה".

מעבר לתוכנית הערבויות מציע גושן רפורמה שתעביר את האשראי החוץ בנקאי משוק ניירות ערך לשוק אשראי, כאשר השינויים המוצעים מהווים לקח מהמשבר הנוכחי.

לרפורמה המוצעת שלושה נדבכים:

- חיזוק דרמטי של מעמד הנאמנים, העצמת כוחם ואחריותם.

- חובת החלת ממשל תאגידי על חברות שהנפיקו אג"ח.

- קביעת תנאי סף מינימליים להנפקות חדשות הן ברמת מאפייני התעודות והן במישור של זכויות המחזיקים בהן.

גושן הסביר למה כוונתו בתנאי סף מינימליים. "ניתן למחזיקי האג"ח שיניים אמיתיות. למחזיקי אג"ח תהיה הזכות לדרוש העמדה לפירעון מיידי של האג"ח במקרה של חשש מפני אי עמידת החברה בהתחייבויותיה כלפיהם. זאת בדומה לבנק שיכול לבקש החזר אשראי. כך ייווצר מאזן אימה בין אג"ח לבין בנק", אמר גושן.

איך אתה רואה את הביטחונות?

"אין כוונה לקבוע חובת העמדת ביטחונות בהנפקת אג"ח באופן גורף אבל נקפיד שמהות הביטחונות שעומדים לרשות מחזיקי אג"ח תהיה ברורה. כשאין ביטחונות אפשר לתמחר את הסיכון, אבל אם נותנים ביטחונות צריך להקפיד שהביטחונות לא משנים את אופיים. נאמר שקיבלתי נכס נדל"ני כביטחון, צריך להופיע בשטר הנאמנות שלא מחליפים לי אותו באמצע בבטוחה אחרת לא בהכרח שווה".

ולגבי הנאמנים?

"נאמני האג"ח מצויים בעמדת מפתח. עליהם לבחון את תוקף השעבודים, את עמידת החברה בהתחייבויותיה ואת סבירותם של הסדרי פשרה. עליהם לקבל גם את הזכות לממש זכויות בשם מחזיקי האג"ח, לקבל מידע מהחברה מבלי להיות תלויים ברצונה הטוב בלבד ולכנס אסיפות מחזיקי אג"ח במספר גדול יותר של מקרים".

גיא-רון: תומך בתוכנית גושן

ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, הביע תמיכה בתוכנית גושן. לדברי גיא-רון, "אני מקווה שהגורמים הכלכליים בישראל יאמצו כמה שיותר מהר את תוכניותיו של פרופ' גושן, בין לפי רשת של 80% ובין לפי רשת של 85%, ויניעו את גלגלי העשייה קדימה".