מלרג יורדת ב-7.1%: דו"ח ועדת הביקורת קבע כי המנכ"ל לשעבר הטעה לכאורה את החברה

הנתונים שהועברו על ידי המנכ"ל לשעבר לחברה החיצונית שחישבה את רווחיות הפרויקטים היו חלקיים, לוקים בחסר, מוטעים ומטעים ; יוסי מלמד בתגובה: "כל פעולותיו של הירשברג נועדו על מנת להשתחרר מההסכם שחתם"

המנכ"ל לשעבר של חברת מלרג לא מסר מסמכים חשובים שנדרשו לצורך חישוב רווחיות הפרויקטים שהיו תחת אחריותו - כך קבעה פירמת רו"ח ירדני-גלפנד שמונתה על ידי מלרג כדי לחקור את הסיבות לסטיות המהותיות באומדני הרווחיות של מספר פרויקטים, סטיות שחייבו את החברה לבצע הצגה מחדש של דוחותיה הכספיים. כתוצאה מכך חויבה מלרג לבצע הקטנה של ההון העצמי בהיקף של כ-10 מיליון שקל.

מנכ"ל מלרג, מיכאל הירשברג, שהוא גם מבעלי השליטה בחברה, הגיש לאחרונה באמצעות עורך הדין אלי כהן, שותף במשרד גורניצקי, תביעה כנגד שותפו בחברה, יוסי מלמד בגין שורת מעשי תרמית והטעיה שמלמד ביצע לכאורה לטענתו.

הסכמים אילו השפיעו על ההתקשרות עימו בשורה של הסכמים, בגינם הועברו למלמד עשרות מיליוני שקלים. המחלוקת בין שני מייסדי חברת מלרג, העוסקת בתחום התשתיות, התחילה בסוף שנת 2006, כאשר הופעל מנגנון BMBY, שאיפשר להירשברג לרכוש את מניותיו של מלמד לפי מחיר ממוצע שייקבע על-ידי מעריכי שווי חיצוניים.

הצדדים לא הגיעו להסכמה בסוגיית שווי המניות, ופנו להליך בוררות. על-פי הסכם הבוררות, הציע הירשברג בסוף 2007 לקנות את מניותיו של מלמד (38%) במלרג, לפי שווי חברה של 165 מיליון שקל. מלמד הסכים, אך עד היום שילם הירשברג למלמד כ-28 מיליון שקל בלבד עבור מניותיו שהועברו במלואן.

לדברי עורכת דין מיטל בן בסט ממשרד פישר בכר חן וול אוריון, המייצגת את יוסי מלמד: "עמדת מלמד הינה כי כל פעולותיו של הירשברג נועדו על מנת להשתחרר מההסכם שחתם עמו ובו התחייב לרכוש את מניותיו בחברה המגיעות ל-38% בשווי, של 165 מיליון שקל על מנת שלא לשלם כספים שככל הנראה אין לו (לעניין זה הוטלו עיקולים על ידי מלמד על כל נכסיו של הירשברג בגלל צ'ק שחזר ללא כיסוי) הסכם זה קיבל תוקף על ידי פסק בורר ואשרור בבימ"ש מחוזי בת"א שדחה את עתירתו של הירשברג לבטל את פסק הבורר, תוך שבית משפט קובע קביעות קשות בדבר חוסר תום לבו של הירשברג והמטרה שלו להימנע מתשלום הכספים למלמד.

יש לציין כי הדו"חות הכספיים של החברה בשנת 2007 נעשו לאחר בחינת הנתונים על ידי חברת CPM שהינה חברה חיצונית מוכרת ובעלת מוניטין שמונתה לשם בדיקת רווחיות הפרויקטים בחברה. הוועדה הנוכחית שבאה להסביר את הקטנת הונה העצמי של החברה בשנת 2008 בהשוואה לשנת 2007, הינה וועדה פנימית בלבד, בחברה בה בעל השליטה היחיד הינו הירשברג.

גם הוועדה מציינת בדו"ח מפורשות כי היה צורך לפנות לגורמים חיצוניים לשם השלמת הביקורת, כגון: המנכ"ל המשותף לשעבר, דהיינו יוסי מלמד והחברה החיצונית CPM. דבר שלא נעשה מטעמים ברורים - הירשברג לא רצה שיקלקלו לו את הדברים עם האמת. בית משפט הוא שיכריע בטענות הירשברג שכאמור אין בהן אמת.

מלמד סמוך ובטוח כי כמו שהיה בהליך אחר שהגיש הירשברג בפני השופטת גרסטל, שנדחה, גם בתביעה השנייה שהגיש הירשברג ייחשף פרצופו האמיתי ותתגלה מופרכות טענותיו. מלמד מצר על כך, כי בניסיון להתחמק מתשלום חובו למלמד, לא מהסס הירשברג להקריב את מלרג ואת בעלי מניותיה מקרב הציבור".

דו"ח ועדת הביקורת, שהינו דו"ח עצמאי ואמור להיות בלתי תלוי הוצא לאחר בדיקה ארוכה ויסודית של העניין. מלרג דיווחה על הסיבות שהובילו להיווצרות הפערים המשמעותיים בנתוני הרווחיות של פרויקטים שהיו בניהולו הבלעדי של יוסי מלמד, מנכ"ל משותף לשעבר בחברה. דירקטוריון החברה הורה לוועדת הביקורת ולמבקר הפנים של החברה, רו"ח ירדני-גלפנד, לבחון את הסוגיות העולות מביצוע תיקוני הדוחות ולאתר את הסיבות שהביאו לביצוע התיקון.

הבדיקה בוצעה בנוגע לשני פרויקטים: פרויקט גישור רחוב מבצע קדש ברמת גן ופרויקט מחלף החיבור בין נתיבי איילון לכביש 5 (פרויקט 20/5). מדובר בפרויקטים בהם נמצאו הסטיות המהותיות ביותר שהובילו לתיקון בדוחותיה הכספיים של מלרג. שני הפרויקטים היו תחת סמכותו של המנכ"ל לשעבר של החברה.

בדוח הביקורת צוין כי הנתונים שהועברו על ידי המנכ"ל לשעבר, ביחס לפרויקטים שנבדקו היו לכאורה חלקיים, לוקים בחסר, מוטעים ומטעים. כמו כן הושמטו מהם נתונים מהותיים לעניין הוצאות לגמר, כשלפחות חלק מהנתונים היו אמורים להיות ברשות המנכ"ל לשעבר. המהנדס הבודק שמונה לחקור את הפרשה ציין כי, לדוגמה, לא נמסרו מסמכים בפרויקט מבצע קדש אשר הראו על הוצאות נוספות ברורות בהיקף של 4.6 מיליון שקל.

לשם השוואה בוצעה בדיקה לגבי מהימנותם של נתונים מפרויקט אחר שהיה בתחומי אחריותו של המנכ"ל הנוכחי, מיכאל הירשברג, ושסופקו לחברה לשם חישובי רווחיות. על פי הבדיקה, הנתונים שסופקו היו מלאים באופן שאיפשר עריכת דוח ממצה על ידי החברה החיצונית.

מסקנות הביקורת הן כאמור שהמנכ"ל לשעבר לא מסר לחברה החיצונית את כל החומרים שהתבקש למסור. מלמד לא מסר מסמכים חשובים שנדרשו לצורך חישוב רווחיות הפרויקטים, ואילו במסמכים שכן מסר, לא נכלל כל המידע שהיה אמור להיות בידיו בעניין היקף ההוצאות הצפוי בפרויקטים. כפועל יוצא בוצעו הערכות ביתר לגבי רווחיות הפרויקטים.