דרמה בדטרויט: הבית הלבן אילץ את ריק וואגונר, מנכ"ל ג'נרל מוטורס, להתפטר

בכיר בממשל: "ביקשנו ממנו לפרוש והוא הסכים" ; היום יודיע הממשל על המשך תכנית החילוץ של GM וקרייזלר ; פרישת וואגונר הוצגה כתנאי להמשך הזרמת הכספים ; אנליסטים: וואגונר הוא כנראה הקרבן לזעם הציבורי על מעמד המנהלים ועל הבונוסים

ריק וואגונר, מנכ"ל ג'נרל מוטורס מאז 2000, אולץ לפרוש מתפקידו בעקבות לחץ בוטה של הבית הלבן, שהציג את התפטרותו כתנאי להמשך הזרמת הסיוע הפדרלי לחברה.

הנשיא ברק אובמה צפוי להודיע היום (ב') על החלטתו לגבי בקשת ג'נרל מוטורס וקרייזלר לקבל סיוע נוסף מהממשל. GM. מבקשת הלוואה בסך 16.6 מיליארד דולר, בנוסף להלוואה בסך 13.4 מיליארד דולר שניתנה לה בסוף השנה שעברה.

כדי להסיר כל צל של ספק, טרח בכיר בממשל להדליף לאמצעי תקשורת שוואגונר התפטר לפי דרישת הממשל, לא מרצונו הטוב. "ביקשנו ממנו לפרוש והוא הסכים", אמר הפקיד, שדרש לא לנקוב בשמו.

אנליסטים אמרו אמש, כי בעוד שוואגונר נושא באחריות מיניסטריאלית, אם לא מעשית, לקריסת ג'נרל מוטורס בסלו-מושן בתשע שנות כהונתו, אין ספק שהבית הלבן בחר בו כקרבן נוח לרצות את דעת הקהל שזועמת על הבונוסים במגזר הפיננסי ובעקיפין על מעמד המנהלים המקצועיים בכלל. מתן סיוע נוסף לג'.מ. ולקרייזלר, בלי להראות לציבור שגם דמם של המנהלים הבכירים מוקז, היה חושף את ממשל אובמה לביקורות נוספות על נטייתו לתגמל מנהלים כושלים ולהשליך כספי ציבור נוספים לבור שאין לו תחתית, כמו במקרה של AIG.

"היה קשה מאוד לממשל לכתוב צ'ק שמן לפקודת ג'נרל מוטורס בלי להראות לציבור הוכחה כלשהי שנעשה שינוי", אמר ג'ון קאססה, שותף מנהל בחברת היעוץ קאססה-שפירו, מניו-יורק, שמצוטט הבוקר באמצעי תקשורת. "ההתפטרות הכפויה אף תעניק לממשל סמכות מוסרית לדרוש גם מבעלי עניין אחרים להקריב קרבנות".

אף שוואגונר ניצח על ג'נרל מוטורס בשעותיה הקשות ביותר, ובמהלך ההידרדרות הדרמטית ביותר בתולדותיה, הוא הצליח, איכשהו, לשכנע את הדירקטוריון שהוא האדם המתאים ביותר לתפקיד, שאיש לא מכיר טוב ממנו את כל נבכי החברה הענקית ואת האופציות לחלצה ממצוקתה. בעלי אחזקות גדולים, כקרק קרקוריאן, ניסו להיפטר ממנו במרוצת השנים, אך לשווא. מחוקקים קראו להתפטרותו ברבעון הקודם, כאשר GM פנתה לקונגרס בפעם הראשונה לקבלת סיוע, אך שום דבר לא עזר. בסופו של דבר, רק ברק אובמה היה יכול לו.

אך למרות כושר השרידות המופלא שלו, נושא וואגונר על גבו כחטוטרת את הביצועים האיומים של GM. בתשע השנים שחלפו. במהלך כהונתו הידרדרה מניית יצרנית הרכב מ-70 דולר לפחות מארבעה, נכון ליום ו', ופלח השוק שלה הצטמק לכ-10%. טויוטה עקפה אותה בסיבוב והכריזה על עצמה כיצרנית הרכב הגדולה בעולם.

ועם זאת, גם אויביו מודים, שג'נרל מוטורס היא, בסופו של דבר, קרבן של הקריסה הכלכלית והפיננסית, לא של ריק וואגונר. לאחר הכל, הוא עשה כל מה שרק היה אפשר לעשות כדי להציל את ג'נרל מוטורס מכליה. הוא ניצח על שלושה סבבי ריאורגניזציה בתאגיד, סגר עשרות מפעלים, פיטר רבבות עובדים וניתק את החמצן למאות סוכנויות למכירת מכוניות ברחבי ארה"ב. היה לו אמון בלתי מעורער ביכולתה של GM. להתנער ממצוקתה ולחזור ולתפוס את מקומה בצמרת יצרניות הרכב הגלובליות. רק באחרונה הסכים, שהחברה תיפטר גם מקווי ייצור מפוארים ותוותר על מותגים עם היסטוריה ארוכה.

והוא מעולם לא איבד את הביטחון העצמי. רק לפני כשבועיים הודיע, כי אין בדעתו להתפטר וכי הוא מוסיף ליהנות מאמון מלא של הדירקטוריון.

הפרק האחרון של המורשת שלו: מחיקת 47 אלף משורת נוספות ב-2009 וסגירת עוד חמישה מפעלים. החברה צפויה להתמקד בארבעה מותגים בלבד, במקום שמונה, ולזרוק לכלבים עוד אלפי סוכנויות למכירת כלי-רכב.

ההערכות הן, שפריץ הנדרסון, מס' 2 בג'נרל מוטורס, ייכנס לנעליים הגדולות של וואגונר, אלא אם כן ממשל אובמה ירצה להביא לתפקיד אדם מבחוץ. אנליסטים אמרו, כי אם הנדרסון ייבחר למנכ"ל, אין לצפות לשינוי משמעותי בהתנהלותה התאגידית של ג'נרל מוטורס. הנדרסון היה איש אמונו של וואגונר והוא צפוי להמשיך במדיניותו.

אנליסטים אמרו הלילה, כי רוברט נארדלי, מנכ"ל קרייזלר, חמק כנראה מהגיליוטינה של אובמה ויוסיף לכהן בתפקידו. אחת הסיבות לכך היא, שהוא מזוהה פחות עם תעשיות הרכב בהשוואה לואגונר, שבילה את כל הקריירה של ב-GM, מאז שסיים את לימודי ה-MBA בהרווארד. נארדלי,לשעבר מנכ"ל הום דיפו, מונה למנכ"ל קרייזלר ע"י קבוצת האקוויטי הפרטי סרברוס באוגוסט 2007.