רוני חזקיהו: "אנחנו אחראים על הכסף שהציבור מפקיד בבנקים - זה מה שנותן לנו את הכוח המוסרי להתערב בפעילותם"

"היו בעולם כשלים רבים, בשווקים עצמם, בצנרת שכשלה וגם ברגולציה. אנחנו מתמקדים בכשל הזה ובמסקנות שצריך לנקוט בכיוון זה", כך אמר הבוקר המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, בכנס בנושא רגולציה של מרכז קיסריה לשוק ההון. "אני לא חושב שאי פעם מישהו יכריע איזה מודל הכי טוב. המודל צריך להתאים לשוק עצמו וצריך לייצר מצב אידיאלי לאותו שוק בו הוא אמור לטפל. אין one size fit all".

חזקיהו פירט את היעדים בהם צריכות לטפל היום רשויות הפיקוח. "אחד העיקרים שבהם הוא היציבות של המוסדות הפיננסים. זה בראש ובראשונה אינטרס צרכני. אנחנו אחראים על הכסף שהציבור מפקיד בבנקים ויצאנו בהצהרה על המחויבות שלנו בנושא, מה שנותן לנו את הכוח המוסרי להתערב בבנקים. שמירת כספי המפקידים לא יכולה להתבצע ללא שמירה על יציבות המערכת הבנקאית", אמר.

"אנחנו רואים בעולם טשטוש של הגבולות בין הסקטורים השונים", הסביר חזקיהו. "בעולם התפתחו קונגלומרטים פיננסים, שאני לא בטוח שתיעצר. הרגולציה צריכה להתאים את עצמה אליהם. זו האחריות שמתחייבת מהפקת הלקחים של המשבר".

"אנחנו רואים דגש על הגברת הפיקוח ממוקד הסיכון. זה תואם את הנדבך השני בבאזל. יש דגש בפיקוח שלא יתמקד בנוהל כזה או אחר אלא בעיקרו בנושא של איתור הסיכונים, בלקיחתם וניתורם ועל ידי כך לשים דגש על הנקודה בה רוצים להעמיק את הפיקוח", הוסיף חזקיהו. "בשל הימשכותו של המשבר צריך לשבת ולהפיק לקחים, למרות שחלק מהדברים עדיין בהתהוות".

חזקיהו פירט מודלים רגולטורים קיימים ברחבי העולם, תוך שימת דגש על כך שאין מודל דומיננטי אחד. "היה מקובל לראות יותר מודלים שמתפתחים לכיוון ה-FSA בבריטניה, אבל אין מודל אחד שניתן להגדירו כמנצח. בתוך הקשת הזאת יש מגמה של איחוד מלא או חלקי של רשויות פיקוח, שנובע מהצורך בתיאום. אנחנו מזהים מגמה כזו בכל העולם", אמר.

המפקח על הבנקים חזר על הצורך באיחוד רשויות הפיקוח בישראל תחת בנק ישראל. "משברים קורים גם כשנוהגים מצוין בכביש ומישהו נכנס בך. צריך תיאום בין הבנק המרכזי לרשויות הפיקוח על מנת לטפל נכונה במשברים. יש חיזוק של מנגנוני התיאום ואלה הדברים שאנחנו נדרשים עליהם, כשבוחנים את המודל הרצוי בארץ", אמר.

"המשק הישראלי עדיין נחשב למשק קטן עם ריכוזיות גבוהה בבנקים ובביטוח. יש הפרדה בחוק של עסקי הבנקאות והביטוח וזו עובדה שאיתה צריך להתמודד כשבאים לטפל בבעיה. למרות המשבר בשוק המוסדי כיום, יש מקום להתפתחות שוק האשראי החוץ בנקאי".

חזקיהו הזהיר כי היציבות של המוסדות הפרטניים היא זו שאחראית ליציבות המערכת הפיננסית ונפילה של מוסד בתחום הביטוח או בבנקים עלולה להשפיע על המערכת כולה. "אם אנחנו חושבים שיכולה להיות השפעה של מוסד אחד על אחר, זה יכול להשפיע על המערכת כולה וחשוב להפנים זאת", הדגיש.

"מבנה הפיקוח בישראל היום הוא סקטוריאלי. כל אחד עובד לפי הסקטורים שלו. אנחנו רואים התערבבות בין הסקטורים, ואחד משפיע על השני. התיאום בין הרשויות, ככל שיהיה טוב, הוא בעייתי וקשה. הוא קשה הרבה יותר בעת משבר. כל אחד דואג למערכת שלו שתהיה יציבה ולכן התיאום שכולנו מדברים עליו הוא בעייתי בהגדרה, עם כל הרצון הטוב שקיים במערכת".

חזקיהו ביקר את המבנה לפיו חלק מרשויות הפיקוח נמצאות תחת משרד האוצר, שנחשב למשרד פוליטי. "ישנה עצמאות מוגבלת של רשויות הפיקוח, שחלקם מפוקחים תחת מעורבות פוליטית במשרד האוצר", אמר. "בעקבות כך, אין גוף אחד שמרכז את הטיפול בצרכן והוא נופל בין הגופים".

חזקיהו פרט את המלצות משרדו לרפורמה במבנה רשויות הפיקוח, שעיקרה מעבר מפיקוח סקטוריאלי לפיקוח פונקציונאלי. "ישנן שלוש מטרות לכך: יציבות מערכתית, יציבות המוסדות הפיננסית והתנהלות עסקית נאותה. ישנו דגש וחשיבות למודל שכזה", אמר.

"יש צורך למקם את הגוף הזה, אם וכאשר יוקם, בבנק המרכזי והסיבה לכך פשוטה: הסיבה העיקרית היא טיפול במשברים", אמר חזקיהו. "אפשר לעשות הכול בימים רגילים. אבל דווקא בימי משבר אתה נמצא במבחן. מה שלא תעשה ב-48 השעות הקרובות, הוא מה שיקבע. זה המקרה שהיה בנורת'רן רוק. ברגע שאין שיתוף פעולה בין הגופים בשגרה, קשה מאוד להניע אותו דווקא בזמן משבר".