נוסעים על כביש משובש

למרות הקולות האופטימיים, הדו"חות הכספיים של UMI מלמדים שתעשיית הרכב בבעיה

נתוני מכירות הרכב החדש של חודש מארס, שפורסמו אתמול, הראו, בהתאם לתחזיות, מכירות של 15 אלף יחידות, עליה של כמעט 25% במכירות לעומת פברואר. אולם מוקדם מדי לשלוף את בקבוקי השמפניה. ענף הרכב הישראלי לא נמצא בבועה מבודדת ויש לו קשר הדוק לכלכלה הישראלית ולמצב של תעשיית הרכב בחו"ל. בשני המעגלים האלה האש עדיין מתפשטת.

יבואני הרכב לא ששים לדבר על המצב אולם אינדיקציות ברורות אפשר למצוא בדו"חות השנתיים, שמפרסמות החברות הציבוריות בענף. בשבוע שעבר הגיעה תורה של UMI, יבואנית מותגי ג'נרל מוטורס (GM), לפרסם את הדו"ח השנתי שלה, במסגרת הדו"חות של קבוצת קרדן ישראל. קרדן יש לציין, מחזיקה ב-40% ממניות UMI באמצעות חברה הבת טאלדן.

השורה התחתונה של הדו"ח מראה, שהחברה סיימה את 2008 עם נתונים מצוינים, כולל רווח נקי של מעל 100 מיליון שקל ומכירות שיא של מעל 17 אלף מכוניות. אולם הנתונים הללו משקפים בעיקר את הפריחה בשבעת החודשים הראשונים של 2008. את הפרטים המעניינים ניתן למצוא במעמקי הדו"ח.

הקשר המשולש

כך, למשל, מצביע הדו"ח השנתי על קשר משולש והדוק בין מצוקת האשראי בארץ לבין מצבה של תעשיית הרכב בעולם ומצבן של חברות ייבוא הרכב בישראל ובעלי השליטה בהן. אחד הסעיפים עוסק בהלוואה בנקאית, שלקחה קבוצת קרדן במארס 2009, אחרי תקופת הדו"ח. ההלוואה בסך 100 מיליון שקל נלקחה ל-3 חודשים עם הסדר להארכה שלה לתקופה של 4 שנים בכפוף למספר תנאים. כנגד ההלוואה שיעבדה טאלדן 40.5% ממניות UMI בשעבוד קבוע מדרגה ראשונה.

הבנק, שההלוואה הפכה אותו למעין שותף בגרעין השליטה של UMI, דאג להבטיח היטב את השקעתו והטיל על UMI שורה של תנאים מגבילים, שהפרתם יכולה להעמיד את ההלוואה של קרדן לפירעון מיידי. ביניהם ניתן למצוא התניה, שההון העצמי של יבואנית הרכב לא יפחת מ-25% מהמאזן או מ-300 מיליון שקל, שהיא לא תבצע כל מיזוג עם תאגיד אחר או שינוי בשליטה בה ללא הסכמת הבנק ועוד.

אבל ההתניה המעניינת ביותר של הבנק, שללא ספק הוכנסה ברוח התקופה, היא התחייבות של קרדן לפרוע מיידית 40% מקרן ההלוואה במקרה, "שג'נרל מוטורס תחדל לייצר כלי רכב הנושאים את שם המותג שברולט" או "ש-UMI לא תוכל לרכוש כלי רכב מ-GM" או "במקרה שיוצא צו פירוק כנגד GM".

בימים כתיקונם אפשר היה להגדיר את דרישות הבנק הנוגעות למצבה של GM בתור פורמאליות בלבד. אלא שאנחנו נמצאים בימים, שבהם הממשל האמריקני בעצמו אומר כי פשיטת רגל של GM או פירוק וארגון מחדש שלה אינם בגדר טאבו. למעשה, UMI בעצמה מתייחסת בכובד ראש לתרחיש הזה בדו"ח שלה: "באוקטובר 2008 הודיעה GM כי המשבר הנוכחי בכלכלה העולמית משפיע בצורה חמורה על עסקיה (...) נכון למועד הדו"ח לא ניתן לחזות מהם הצעדים שינקוט הממשל האמריקני כלפי תעשיית הרכב בכלל וכלפי GM בפרט וכיצד צעדים אלה ישפיעו, אם בכלל, על פעילותה של GM ועל פעילותה של UMI (...) מאחר של-UMI תלות מהותית ב-GM, החמרה מהותית במצב עסקיה של GM עלולה להשפיע מהותית לרעה גם על עסקיה של UMI".

נזכיר רק, ש-UMI היא לא היבואנית היחידה שנמצאת בסיטואציה בעייתית. גם דלק רכב נשלטת על ידי קבוצת השקעות ממונפת מאוד וגם לה יש תלות מהותית במצבם של היצרן האמריקני (פורד) והיצרן היפני (מזדה) שלה, מצב שרחוק מאוד מלהיות מזהיר.

הליסינג מתכווץ, הסיכונים עולים

הדו"ח של UMI מראה גם עד כמה מואצת הייתה התכווצות ענף הליסינג בחודשים האחרונים ומה ההשלכות המעשיות של ההתכווצות על ענף ייבוא ושיווק הרכב. על פי הערכות הנהלת UMI, היקף רכישות הרכב של לקוחות מוסדיים עמד ב-2008 על 60% מהשוק ובפלחים המרכזיים.

בשנת 2009, לעומת זאת, מעריכה UMI כי סך רכישות הרכב של חברות הליסינג ירד ל-50-65 אלף יחידות בלבד. אם יוצאים מנקודת הנחה, שהיקף שוק הרכב החדש כולו יסתכם השנה ב-140 אלף יחידות, הצפי הוא לא רק לירידה כמותית מהותית אלא גם לירידה של עד 25% בחלקן היחסי של חברות הליסינג ברכישות בהשוואה ללקוחות הפרטיים.

ב-UMI לוקחים גם בחשבון כי "לאור המשבר בכלכלה העולמית והשלכותיו וקשיי חברות הליסינג, ייתכן ולקוחות קטנים ובינוניים יעברו מהתקשרות בעסקאות של ליסינג תפעולי לרכישה במישרין מיבואני הרכב במזומן או במסגרת ליסינג מימוני". עם זאת בחברה לא מייחסים לתסריט הזה משקל רב.

כאשר יורדים מהרמה האסטרטגית, אפשר למצוא בדו"ח השלכות פרטניות של הפגיעה בשוק הליסינג. כך, למשל, מפרט הדו"ח לראשונה את היקף הפגיעה ב-UMI כתוצאה מקריסת חברת הליסינג דורנט, שנמצאת כיום תחת צו הקפאת הליכים וניהול של כונס.

מבלי לנקוב בשמה של דורנט, כותבת החברה כי "נכון למועד הדו"ח, ל-UMI לקוח אשר יתרת חובו הלא מובטח עומדת על 12 מיליון שקל... כנגד הלקוח האמור נפתחו הליכים משפטיים על ידי נושים אחרים". החברה מוסיפה כי היא פועלת כדי לגבות את חובה. אבל העובדה, שביצעה במקביל הפרשה לחובות מסופקים על כל הסכום, מלמדת עד כמה היא פסימית לגבי סיכוייה לראות את הכסף. ואם חברה זעירה כמו דורנט מצליחה להותיר חוב בהיקף כזה ליבואנית אחת, לא צריך הרבה דמיון כדי לשער מה יקרה ליבואנים אם אחת החברות הגדולות תיקלע לבעיות כספיות.

פחות כסף, פחות בטיחות

המצב בשוק, כפי שהוא משתקף בדו"ח של UMI צריך להדליק גם כמה אורות אזהרה למי שמופקד על הבטיחות בכבישים. כך נכתב בדו"ח בפרק העוסק בהכנסות מחלפים ולטיפולים: "המצב הכלכלי בישראל משפיע גם על תחום השירותים הנלווים, באופן, שניתן להצביע על מעבר של לקוחות לרכישת חלקי חילוף תחליפיים במקום חלקי חילוף מקוריים וכן על דחיית טיפולים שאינם דחופים".

מכיוון, שאת עיקר מאסת הטיפולים ורכישת החלפים מבצעות כיום חברות הליסינג, שהבלאי של המכוניות שלהן מואץ במיוחד, אפשר להסיק שהצעדים הנמרצים לקיצוץ בעלויות וצמצומים, שהן מבצעות כיום, באים לידי ביטוי גם במצב התחזוקתי של כלי הרכב על הכבישים. ומה נחשב כיום "טיפול לא דחוף"? את זה אנו עלולים ללמוד בדרך הקשה. *