נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

מה ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון? על פי מחקר חדש של רשות המסים, מדובר על כ-94 אלף שקלים בחודש. הנתון הזה גבוה ב-42% מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שמצביעים על הכנסה ממוצעת למשק בית של 66 אלף שקל בחודש "בלבד". מאיפה נובע ההבדל?

● השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?
● שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

הפערים בין נתוני רשות המסים לנתוני הלמ"ס נובעים משלוש סיבות עיקריות: הראשונה, נתוני רשות המסים הם נתוני אמת, שאמנם מושפעים מתשלומי המסים בפועל, אך הם מקיפים בהרבה ולא סובלים מההטיות של סקרים כמו אלו שמתבצעים בלמ"ס. זאת, במיוחד לאור העובדה ששיעורי ההשבה לסקרי הלמ"ס יורדים דרמטית בשנים האחרונות: אם ב-2012 שיעור ההשבה על הסקרים עמד על 82%, הרי שב-2022 שיעור זה צנח ל-43% בלבד.

סיבה שניה לפערים קשורה להגדרה שונה של "משקי בית". הלמ"ס מגדירים משק בית כהשתתפות יחד בהוצאות מזון. המשמעות היא שפעמים רבות גם דירות שותפים, או מגורים של הורים עם ילדיהם הבוגרים, נחשבים משק בית. זו הגדרה שימושית לצרכים רבים, אך זו של רשות המסים מצומצמת בהרבה ומבוססת על דיווחי המסים. בעוד שגביית המס בישראל היא אינדיבידואלית, הרי שקיים דיווח לצרכים שונים גם על הכנסת בן או בת הזוג, והכנסתם המשותפת היא מה שרשות המסים מגדירה כמשק בית.

המשמעות היא שאצל הלמ"ס יש פחות משקי בית, שכל אחד מהם מאחד אנשים רבים יותר - וכך כל משק בית מרוויח בממוצע יותר. וכך, ממוצע ההכנסות של העשירון השמיני בלמ"ס הוא 28,630 שקל בחודש, אך ברשות המסים - 23,964 שקלים בלבד.

אלא שהדרמה הגדולה מגיעה דווקא מהסיבה השלישית: התחשבות בהכנסות מהון. בעוד שהלמ"ס רושם הכנסות מהון, קשה לו מאוד "לתפוס" את האחוזונים העליונים שאצלם ההכנסה מהון היא משמעותית במיוחד. הדבר מטה בצורה דרמטית את כל המדגם ויוצר כאמור פער של 42% בין הנתונים בעשירון העליון.

"לפי נתוני הלמ"ס פחות מ-10% מההכנסות של העשירון העליון הגיעו מהכנסות הוניות בעוד שלפי הנתונים המינהליים של רשות המסים, הכנסות מהון מהוות יותר מ-30% מההכנסות של עשירון זה"", נכתב במחקר של רשות המסים. המשמעות היא פער של כ-100 מיליארד שקל בין סך ההכנסות מהון בלמ"ס לבין רשות המסים. הפער נובע בעיקר מהמאיון העליון: בעוד שאחוזון 90 מכניס בממוצע 10% מהון ו-90% מעבודה, אחוזון 99 (הגבוה ביותר) מכניס 63% מהון ורק 36% מעבודה.

המאיון העליון משלם פחות מס

ממצאים נוספים מהמחקר של רשות המסים נוגעים לשיעורי תשלום המסים הישירים (מיסים על הכנסה, רווחי הון, דיבידנד, שבח, שכירות וריבית) של עשירונים שונים. על פי נתוני המחקר, שיעור המיסוי הישיר בישראל פרוגרסיבי מאוד: העשירון השלישי משלם 4.6% מיסים מהכנסתו, החמישי משלם 6.2%, השביעי משלם 11.3%, התשיעי 21.6% והעשירי לא פחות מ-29%. זה כמובן לא כולל מסים עקיפים, כמו גם מס על חברות שאותו קשה יותר לשייך.

המשמעות היא שהעשירון העליון משלם 62.9% מכלל המסים הישירים בישראל, למרות שחלקו מכלל ההכנסות הוא "רק" 45.6%. שני העשירונים העליונים יחד משלמים יותר מ-80% מהמסים הישירים בישראל, וחלקם של כל המחצית התחתונה של ההכנסות (עשירונים 1-5) מהמסים הישירים הוא 3.8% ביחד.

לאורך כמעט כל עקומת ההכנסה, בולט המאיון (ועוד יותר, האלפיון) העליון: שיא תשלום המסים השירים בישראל נמצא במאיון 99, עם יותר מ-30% מסים ישירים על ההכנסה. אך המאיונים של 99.5 והלאה דווקא משלמים פחות מס, עד כדי 25%, כמעט כמו עשירון 9. זאת, משום שהמיסוי על ההון הוא נמוך יותר ממס על עבודה, ומגיע ל-15 עד 30 אחוז בלבד, לעומת עד 50% בדרגה הגבוהה ביותר של הכנסה מעבודה.

נתון מעניין נוסף הוא שככל שעובר הזמן שיעור המסים הישירים מההכנסה של כלל האוכלוסיה עולה מעט. מצד אחד, מס הכנסה יורד בהדרגה על אותה רמת הכנסה בהתאם למדד המחירים, ובעשור האחרון נוספו לא מעט הטבות מס ונקודות זיכוי. אך מהצד השני, השכר של ישראלים הולך ועולה גם מעבר למדד המחירים. מבין כל האפקטים, עליית השכר היא החזקה ביותר, מה שמוביל לכך שבעוד שב-2014 שיעור המיסים הישירים מההכנסה עמד על 19.1%, ב-2022 הוא טיפס בהדרגה עד 20.6%. כלומר, ככלל, ישראלים עשירים יותר מאשר בעבר - ולכן משלמים יותר מהכנסתם במסים, גם באחוזים.