חברות הביטוח סיימו את 2008 עם הפסד של כמעט מיליארד שקל בתחום ביטוח החיים

בפוליסות מסלולי ההשקעה המשווקות מאז 2004 נראה כי החברות מתחרות ביניהן על הזכות להפסיד יותר

אחד הגורמים המרכזיים להפסדי חברות הביטוח ב-2008 היה המעבר להפסד בעסקי ביטוח החיים שלהן. מרווחים של מעל מיליארד שקל בענף בשנים קודמות, עברו עסקי ביטוח החיים בשנה החולפת להסב לחברות הפסד של מעל למיליארד שקל.

למרות ההרעה ברווחיות בתחום, בענף הביטוח ניכרים כמה שיפורים בעסקי ביטוח החיים מבחינה עסקית. בצל קיטון של כ-5% בעתודה בביטוח חיים, על רקע התשואות השליליות הניכרות שנרשמו בשוקי ההון ובהשקעות של חברות הביטוח ב-2008, הפרמיות שגבו החברות צמחו בשנה החולפת בכ-9% לסך מצרפי של כ-17.3 מיליארד שקל. כמו כן, שיעור הפדיונות מהעתודה הממוצעת ברמה טובה, כשככל הנראה ביטולי הפוליסות גדלו בשיעור זניח של כ-1%.

ואולם, למרות הנתונים הטובים יחסית בעסקי ביטוח החיים כאמור, עדיין חברות הביטוח סיימו את 2008 עם הפסד של כמעט מיליארד שקל בתחום זה. הסיבה לפגיעה המשמעותית בפרת המזומנים הוותיקה והאמינה (בדר"כ) של החברות, נעוצה במצב שוקי ההון ובהפסדי העתק מהשקעות שהובילו לקיטון חד בדמי הניהול שהן גובות ולמחיקת המרווח הפיננסי בפוליסות החיסכון שלהן. אלו הפסידו ב-2008 סך כולל של כ-1.23 מיליארד שקל.

הפסד זה קוזז באמצעות רווחים מצרפיים של 274 מיליון שקל בביטוחי ה"ריסק" (ביטוחים טהורים ללא מרכיב חיסכון) - מזה רווח של 227 מיליון שקל בריסק פרט (בו כל החברות רשמו רווחים), והיתרה בריסק קבוצתי.

ההפסד של החברות בעסקי ביטוח החיים נרשם בכל סוגי פוליסות החיסכון שהן מוכרות, ונובע ישירות מתפיסות ניהוליות שרווחו בענף לאורך שנים, ועדיין רווחות, ומקדשות נתחי שוק וחיפוש אגרסיבי אחר הרווח באמצעות שוקי ההון. חלק מהתפיסות הללו, בראשן הניסיון למקסם את הרווח בפוליסות מבטיחות התשואה על ידי העברת חלק מהעתודות מאג"ח מיועדות לשוק ההון, במטרה להגדיל את המרווח הפיננסי בשנים טובות - עדיין מוכיחות את עצמן בראייה רב שנתית.

עם זאת, גם בסופה של 2008 נראה שהמרדף אחר נתח שוק בפוליסות מסלולי ההשקעה, המשווקות מאז 2004, מוסיף להיות בעיקר מרדף אחר הזכות להפסיד יותר. ודאי בשנים הקרובות, כשרק שינוי מהותי בהתנהגות המבוטח וסוכן הביטוח הישראלים (כך שיחלו לשמור על פוליסות ביטוחי המנהלים שלהם לשנים רבות, ויפקידו אליהן למשך של יותר מעשר שנים) יוכל להפוך את התמונה העגומה וההפסדית בפוליסות אלו מאז החלו החברות לשווקן.

הפסד מובטח

נהוג לומר שחברות הביטוח, בוודאי בהתייחס לגדולות שבהן, מתחילות כל שנה עם רווחים של כמה מאות מיליוני שקלים בכיס. בעיקר בגלל הפוליסות מבטיחות התשואה שיש להן, פוליסות שנמכרו עד 1990 כנגד אג"ח מיועדות שהנפיקה המדינה לחברות הביטוח, ושנותנות להן קופון מובטח של 1%-1.2% מהפעילות בתחום זה. ואולם, ברבות השנים חברות הביטוח הגדולות העבירו חלק ניכר מהעתודות שלהן כנגד הפוליסות מבטיחות התשואה לשוק ההון, משום שבשנים טובות המרווח שלהן עלה על המרווח שהמדינה נתנה להן. עם זאת, המעבר החלקי לשוק ההון בפוליסות אלו, לא לווה בשינוי בהתחייבות המלאה שלהן ביחס למבוטחים.

כך, בסוף 2008 הפסדי ההשקעה של החברות הניבו להן הפסד מצרפי של כ-200 מיליון שקל בפוליסות מבטיחות התשואה, לעומת רווח של 561 מיליון שקל לענף בפוליסות אלו ב-2007. אך התמונה בהיבט זה אינה הומוגנית. עיקר ההפסדים בפוליסות מבטיחות התשואה נרשמו בשתי חברות - הראל, שהייתה האגרסיבית ביותר בפדיון האג"ח המיועדות והפסידה בפוליסות אלו 187 מיליון שקל, ומגדל שהפסידה 90 מיליון שקל והתיק שלה גדול משמעותית משל יתר החברות. יתר החברות רשמו בפוליסות מבטיחות התשואה הפסד קל או רווחים, בראשן מנורה שנקטה שמרנות לגבי פוליסות אלה והרוויחה מהן ב-2008 סך של 72 מיליון שקל.

הפוליסות מבטיחות התשואה לא היו המקור המרכזי להפסד בעסקי ביטוח החיים, וזה טמון בפוליסות המשתתפות ברווחים, שם הפסידו כל החברות (להוציא איילון, שפעילותה בתחום מינורית). הפוליסות המשתתפות ברווחים הניבו בשנה שעברה הפסד מצרפי של כ-550 מיליון שקל, לעומת רווחים של 768 מיליון שקל ב-2007.

פוליסות החיסכון המשווקות על ידי ענף הביטוח מאז 2004 המשיכו להניב לחברות (להוציא ישיר איי.די.איי שיש לה פעילות קטנה מאוד בתחום) הפסד גם ב-2008. זה מצטרף להפסדים מפוליסות אלו לאורך כל שנות קיומן, כשהמשבר בשוקי ההון בארץ ובעולם החריף הפסדים שהיו נרשמים בשורה זו אם היו תשואות חיוביות. כך או אחרת, ב-2008 הסתכם ההפסד מפוליסות מסלולי ההשקעה ב-477 מיליון שקל, לעומת הפסד של 308 מיליון שקל ב-2007.

האיזון עוד רחוק

ברבעון הראשון של 2008 צפויות חברות הביטוח להציג תוצאות טובות יחסית, לאחר ששבו לטריטוריה חיובית בתחום ההשקעות. שינוי זה ייתרגם מיידית גם לתוצאות שלהן בעסקי ביטוח החיים, אך לא כמקשה אחת. בפוליסות מבטיחות תשואה ששווקו עד 1990, הרווח חוזר לחברות הביטוח מיידית, כשברגע שיש להן מרווח חיובי הוא מיתרגם לרווח.

בפוליסות המשתתפות ברווחים ההפסד ימשיך להיצבר לתקופה מסוימת, עד שהחברות יחזירו למבוטחיהן את ההפסדים שנרשמו ב-2008. נכון לסוף פברואר, ה'בור' בדמי הניהול המשתנים בפוליסות שהונפקו מ-2004 ואילך עומד על כ-2.36 מיליארד שקל (במארס הגירעון הצטמצם עוד). כשפער זה ייסגר, ישובו החברות להציג רווחים בפוליסות המשתתפות ברווחים שהיוו, וישובו להיות, מנוע רווחיות משמעותי של הענף כולו.

ואולם, בפוליסות מסלולי ההשקעה שמשווקות מאז 2004 נראה שהתמונה תמשיך להיות עגומה עוד כמה שנים, עד שחברות הביטוח יגיעו (אם יגיעו, מה שכלל לא ברור מאליו) לאיזון. לפי שעה, 2008 הייתה פשוט עוד שנה ברצף השנים ההפסדיות במוצרים הללו. יעברו עוד כמה שנים בטרם נדע אם המאבק על נתח השוק במוצרים אלה מניב רווחים גבוהים לחברות הביטוח, או שהרווחיות של המשתתפות ברווחים (בשנים 'רגילות' ולא בשנות משבריות כגון 2008) אינה משוחזרת. *