"הפוטנציאל של שוק ההשקיה בהודו נאמד במיליארדי דולרים"

"הפוטנציאל של שוק ההשקיה בהודו הוא חצי מיליארד דונם של קרקעות השקיה", אומר אג'יט ג'יין, מנכ"ל משותף בענקית המים והחקלאות ההודית "ג'יין" ומסביר, "מתוך זה כוסו ב-20 השנה האחרונות 30-35 מיליון דונם בטכנולוגיות השקיה בטפטוף ובמיקרו-השקיה, קרי רק 6%-7% מסך-כול הפוטנציאל. המשמעות היא שקיים פוטנציאל צמיחה גדול מאוד לטווח הארוך בשוק ההשקיה בהודו, ובמונחים של כסף מדובר בשוק של מיליארדי דולרים"

את הדברים הללו מביא עמו ג'יין לתערוכת "אגריטך" הבינלאומית, שנפתחה היום (ג') במרכז הירידים בתל-אביב. התערוכה, המרכזת את כל המי ומי הפועלים במגזרי המים והחקלאות ברחבי העולם, צפויה לייצר עסקאות או לפחות מגעים בעלי פוטנציאל עסקי, בדומה לשילוב המוצלח של תאגיד "ג'יין" עם חברת ההשקיה "נען דן" של קיבוץ דן. השילוב, הוליד את "נען דן ג'יין" (ראה מסגרת), והגדיל את מכירות התאגיד בהודו בלבד פי-חמישה, ליותר מ-10 מיליון דולר, ובעולם כולו בכ-15%.

*מה הביא אתכם לשיתוף פעולה עם "נען דן"?

ג'יין: "מתוך אסטרטגיה להפוך למובילה עולמית, חיפשה 'ג'יין' פורטפוליו מוצרים מסוים והתאמה תרבותית. שני התחומים האלו נמצאו ב'נען דן'. פורטפוליו המוצרים הסינרגטי של 'נען דן' בטכנולוגיות השקיה, כולל השקיה בטפטוף (תחום שבו המתחרה הבולטת של 'נען דן ג'יין' היא 'נטפים', מ' א'), הוא החוזק המרכזי שחיפשנו כשבחנו את שיתוף הפעולה. בנוסף, ל'ג'יין' ולקיבוץ נען פילוסופיה דומה: בחברה שלנו כל העובדים מקבלים יחס של משפחה מורחבת ונקראים 'שותפים', וזה דומה לגישה הסוציאליסטיתשל הקיבוץ לחבריו".

*מה מחפשות חברות הודיות בישראל?

"השוק ההודי פונה לישראל בגלל טכנולוגיות עם פוטנציאל עסקי, וטכנולוגיות היכולות לסייע לעם ההודי ולכלכלה שלו. במקרה שלנו מדובר, כמובן, בטכנולוגיות השקיה ומים, שישראל מובילה בהן".

כשחושבים על תהליך הפיתוח המואץ בו נמצאת הודו ועל גודלה העצום, ברור לכל שהיא מגלמת הזדמנויות עסקיות אדירות עבור יזמים ישראלים, ולא רק בתחומי המים והחקלאות. אבל, הודו היא גם מדינה לא-מערבית בהווייתה והשאלה המתבקשת היא - מהם החסמים שניצבים בפני חברות ישראליות בהודו בתחום המים. "אין מכשולים ביורוקרטים או רגולטורים בפני יזמים ישראלים שבאים לפעול בהודו", אומר אמנון אופן, נציגה של "ג'יין" בישראל ויועצה לחקלאות בהודו, "כדי לקבל סובסידיות מהממשל ההודי לטובת השקיה, למשל, על החברות הישראליות לייצר בהודו, זה הכול. כמובן, שצריך גם להבין את התרבות ההודית ואת האופי המיוחד של החקלאות".

*מהו האופי המיוחד של החקלאות בהודו?

אופן: "מדובר במגזר מבוזר מאוד, 150 מיליון חוואים, עם שטח ממוצע של 10-20 דונם לכל חקלאי. לכן, חברות ההשקיה נדרשות לספק פתרון ייחודי לחקלאי הקטן, דבר שמייצר בעיה שיווקית כי צריך לפנות ל-150 מיליון לקוחות פוטנציאליים. בשל כך פיתחה 'ג'יין' מודל עסקי של One Stop Shop, במסגרתו היא מביאה לחקלאי הבודד את כל התשומות החקלאיות כמו זרעים ודשנים, ובנוסף, נותנת לו הדרכה, עוזרת לו באיסוף התוצרת, קונה ממנו את היבולים, מעבדת ומייצאת אותם".

*כיצד מושפעת הודו מהמשבר?

"בשל המבנה שלה - מיליוני חקלאים קטנים ולא ענקיות חקלאות שחשופות לבעיות של שיווק ואשראי - החקלאות בהודו חסינה בפני המשבר העולמי, ומכיוון ששוק הצריכה בהודו לא נפגע גם 'ג'יין' לא נפגעה. בעבר, העובדה שבהודו יש 150 מיליון חקלאים קטנים נתפשה כחולשה, אך למעשה זה מה שהציל את הכלכלה ההודית מפני המשבר הגלובלי. הודו נפגעה הרבה פחות ממדינות אחרות, כשבחקלאות הפגיעה היא מזערית. בנוסף, מאחר ש-60% מהבוחרים הם מהמגזר החקלאי, הממשלה שנבחרה באחרונה ותתחיל לפעול באמצע יוני, הולכת להגיש חבילת תמריצים במיליארדי דולרים לתחום החקלאי. כמו-כן, מאחר שהודו היא תת-יבשת היא נוהגת לסחור בתוך עצמה. זאת, בניגוד גדול לסין, למשל, בה זרם ההשקעות הענק הוא לשם יצוא למערב. היא גם מדינה כל-כך עצומה שמתקיימים בה כל האקלימים כל ימות השנה, כך שתמיד מתקיימת אספקה של סחורות חקלאיות מקצב לקצה".

*האם הממשלה מסייעת לחברות?

ג'יין: "הממשלה ההודית התוותה חבילת תמריצים כלכלית להשקעות בתשתית, בחקלאות וכו'. והממשלה החדשה, שתיכנס לתפקיד באמצע יוני, תמשיך להפעיל אותן".

*איך אתה רואה את תפקידה של הודו בעולם העסקים הגלובלי?

"עד לפני 60 שנה הודו הייתה כוח כלכלי מוביל. אני מאמין שבעוד 15-30 שנה היא תחזיר לעצמה את המובילות שלה. על-פי מודל "שוויון כוח הקנייה" (Purchase Power Parity - PPP, מ' א'), כבר היום נמצאת הודו בין חמש הכלכלות המובילות בעולם. ההודים פרוסים על פני כל הגלובוס, ולכן להודו היכולת לתקשר עם כל השווקים בעולם".

האתגר: לחסוך במים ולשפר את זמינותם

למרות הפוטנציאל הרב בהודו, השאלה הגדולה היא - מה תהיה ההתמודדות עם המחסור העולמי במים. "רוב המים בעולם הולכים לשימוש בחקלאות", אומר ג'יין, "מכאן החשיבות של טכנולוגיות המיקרו-השקיה, היכולות לחסוך במים ולשפר את זמינותם לתחומים אחרים. ישנה אמרה ש'מים הם חיים', אבל בחיים האמיתיים הם לא מוערכים בצורה כזאת. אם אנשים יתחילו לחשוב על מים כזהב, הם יתחילו לצרוך אותם בצורה יעילה יותר".

לדבריו, "בהודו עצמה יש חוסר איזון במים על פני אזורים ומדינות. בדומה לישראל, יש לנו אקלים מדברי וחוסר איזון עונתי, כשהגשמים מוגבלים לשלושה-ארבעה חודשים בשנה. האתגר בהודו הוא לנהל את המשאבים בצורה יעילה, בעזרת תכנון מאקרו-לאומי המשולב עם ביצוע התוכניות ברמת המיקרו בשטח, ויש הרבה מקום לשיפור".

*לאן הולך שוק ההשקיה העולמי?

"שוק ההשקיה העולמי יעבור קונסולידציה נוספת באמצעות מיזוגים ורכישות. השוק גם יראה אבולוציה של הטכנולוגיה לרמות גבוהות יותר. הקונספט של One Stop Shop רלוונטי וחשוב במדינות מתפתחות, כשהחקלאים זקוקים לסיוע באספקת מערכת השקיה מלאה, בשילוב עם ידע בטיפול ביבולים בעזרת מערכות ההשקיה היעילות האלה. הוא יכול להיות רלוונטי למדינות רבות באסיה ובאפריקה. בשווקים בוגרים ובמדינות בהן פרויקטים של חקלאות הם בסדר גודל משמעותי, הלקוחות לא אמורים לצפות לגישה כזאת, אך רבים מהם דווקא מעדיפים אותה מסיבות של נוחות ותמיכה לאחר הקנייה".

המרוץ של "נען דן" לשוק ההודי

"ג'יין" נוסדה בשנת 1963 על-ידי בהוורלאל הירלאל ג'יין כסוכנת וכמפיצה של תשומות חקלאיות. במשך השנים רכשה החברה מפעלים וחברות בתחום החקלאות וצנרת הפלסטיקה והפכה לתאגיד משגשג. ב-1989 נוסדה חברת ההשקיה. כיום נקרא הקונצרן Jain Irrigation ויש לו ברחבי העולם חטיבות בתחומי ההשקיה, החקלאות, הצנרת, הפלסטיקה ועיבוד המזון החקלאי.

בהודו מעסיקה החברה כ-500 עובדים ויש לה כ-2,000 סוכנים ומפיצים. היא רשומה בבורסה בבומבי (מומבאי), מגלגלת מחזור שנתי של יותר מ-500 מיליון דולר, וב-2008 רשמה גידול של 41% בהכנסות. החברה, הנסחרת לפי שווי של כ-700 מיליון דולר, רווחית, ולמעשה כמעט חזרה למצבה טרם פרוץ המשבר הכלכלי הגלובלי.

במחצית 2007 רכשה "ג'יין" 50% ממניות "נען דן", שהייתה בבעלות מלאה של קיבוץ נען, לפי שווי של 45 מיליון דולר. הסכם הרכישה כלל התחייבות של "ג'יין" להמשיך ולהפעיל את אתרי הייצור של החברה בישראל ולהמשיך להעסיק את העובדים לתקופה של 10 שנים לפחות.

ראשי "נען דן" ציינו עם הרכישה, כי הדבר יאפשר ל"נען דן וג'יין" להפוך בתוך מספר שנים לחברת השקיה מובילה בעולם. שנתיים אחרי, "נען דן ג'יין" אכן הגבירה את הפריסה הבינלאומית שלה, ויש לה חברות בנות בארה"ב, בצרפת, באיטליה, בספרד, במקסיקו, בברזיל, בצ'ילה ובאוסטרליה; מפיצים בלעדיים ביותר מ-50 מדינות; ושבעה מפעלי ייצור ברחבי העולם. *