הרפורמה בנמלים נכשלה: אין תחרות בין חיפה ואשדוד ורמת השירות התדרדרה

ארבע שנים לאחר הרפורמה בנמלים, טוען מבקר המדינה כי הרפורמה עדיין לא השיגה את מטרותיה. על-פי הדו"ח שמתפרסם היום (ד'), רמת השירות בנמלים אחרי הרפורמה נמוכה מרמת השירות בשנים שקדמו לרפורמה. המבקר מעביר ביקורת גם על העובדים ומציין כי למרות התוספות והמענקים שניתנו לעובדי הנמלים בגובה של כ-1.2 מיליארד שקל, העובדים נקטו שביתות ועיצומים רבים שלא על פי הסכמי העבודה הקיבוציים שנחתמו עמם וגרמו לנזק למשק. בנוסף, בהסכמים שנחתמו עם העובדים לא הותנה מתן ההטבות בעמידה ביעדים כלשהם כגון התייעלות, שיפור השירות, הגברת התפוקה ועוד.

במסגרת הרפורמה נערך מבנה ניהולי וענפי חדש בנמלים: רשות הנמלים פוצלה לארבע חברות ממשלתיות: נמלי ישראל פיתוח נכסים, נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת. רוב נכסי המקרקעין ונכסים אחרים שהיו בבעלות רשות הנמלים הועברו לניהולה של חברת הפיתוח והנכסים (חברת נמלי ישראל) וזו העמידה את הנכסים לשימוש חברת הנמל תמורת דמי שימוש.

בחינת הרפורמה לאחר ארבע שנים מעלה כי במקום מונופול ציבורי אחד שהיה קודם לרפורמה, נוצרו כעת שלושה מונופולים אזוריים - נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת. המבקר מציין כי רמת השירות בנמלים הולכת ומתדרדרת וכי הגורמים המעורבים בעניין, ובהם חברת נמלי ישראל, חברות הנמל ומשרדי הממשלה השונים, חלוקים בדעתם ולא מצליחים ליישב מחלוקןת ביניהם כבר שנים.

למרות שחברת נמלי ישראל היא שאמורה לספק שירותים חיוניים, בפועל חברות הנמל הן המספקות שירותים אלה, שכן כוח האדם המקצועי והאמצעים לאספקתם הועברו לידיהן.

כמו כן, נטען בדו"ח כי למרות שחברת נמלי ישראל מופקדת על פיתוח מרחב הנמל ונכסי המקרקעין ואף נהנית מתשואה על ההון, אין לה את הסמכות ואת האחריות לניהול התפעולי של תחום הנמל כולו מתוך ראייה כוללת. בנוסף, החברה לא חתמה עד כה על שום הסכם מול המדינה בעניין זכויות המקרקעין שקיבלה ממנה. זאת בשל חילוקי דעות מתמשכים ומהותיים בין החברה לבין מינהל מקרקעי ישראל.

מהדו"ח עולה עוד כי גם טרם נחתמו הסכמים בין החברה לבין כל אחת מחברות הנמל לגבי נכסי המקרקעין שהועמדו לשימוש החברות ודמי השימוש שישלמו עבורם, אף זאת בשל מחלוקות. מדובר בדמי שימוש בהיקף מאות מיליוני שקלים בשנה, שנדרשות חברות הנמל לשלם.

מבנה התעריפים לא תחרותי

המבקר קובע כי המבנה הנוכחי של תעריפי שירותי הנמל לא מבוסס על יסודות כלכליים ועל העלות הריאלית של השירותים, לא משמש כלי יעיל ותחרותי לנמלים ויש בו מרכיב גדול של סבסוד צולב המעוות את הקצאת המקורות. תעריף הייבוא הגבוה מסבסד את תעריף הייצוא הנמוך, האניות הגדולות מסבסדות את הקטנות ומטען המכולות מסבסד את המטען הכללי.

המבקר מצא כי הצוות המשותף של משרד האוצר והתחבורה, שהוקם סמוך לתחילת הרפורמה, בכדי לבחון את מערכת התעריפים, גיבש טיוטה ראשונה של רפורמה רק כשנתיים לאחר מועד תחילתה. עד היום, ארבע שנים מתחילת הרפורמה בנמלים, טרם הונהג שינוי בתעריפים.

עוד נמצא כי חברות הנמל עדיין לא החלו בפעולות ההכנה הדרושות להכנת תשקיף לקראת הפרטתן על פי המועד שנקבע במתווה שגיבש משרד האוצר. כמו כן, הן איחרו משמעותית בהגשת דו"חותיהן הכספיים. חברת ישראל אפילו לא הגישה דו"חות עבור השנים 2005-2007.

יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית, גד שפר, אמר בתגובה כי "דו"ח המבקר אינו מפתיע והוכיח כי הרפורמה בנמלים אינה שווה את הנייר עליו נכתבה. הוכח כי מחדלי הממשלה וההסתדרות וכן ההתנגדות השיטתית של העובדים, רוקנו מתוכן כל סיכוי להפרטה".