איגוד הקרנות בארה"ב מציג: תוכנית הרנסנס להנפקות

איגוד קרנות ההון סיכון האמריקני יוצא בתוכנית להחזרת הסטארט-אפים לנאסד"ק ; האם החברות הישראליות, הממתינות להנפקה, יכולות כבר לנער את האבק מהתשקיפים שלהן?

סוף השבוע שעבר התקיים המפגש השנתי של איגוד קרנות ההון סיכון האמריקני, ה-NVCA. במוקד עמדה הצגת תוכנית לסיוע לחברות מגובות הון סיכון כדי שאלו ישובו לשווקים הציבוריים.

תוכנית זו עשויה כמובן להשפיע גם על חברות וקרנות ישראליות, שלוטשות עיניים לנאסד"ק, אשר מזה זמן רב נראה לא מעשי, אפילו עבור המצליחות שביניהן.

ב-NVCA טוענים כי תרומתן של חברות מגובות הון סיכון לכלכלה האמריקנית היא משמעותית מאוד. לכן, לגישתם יישום ההמלצות בתוכנית שהגה האיגוד יתרום לחברה האמריקנית כולה. כדי להוכיח טענה זו, מובא במסגרת התוכנית מחקר חדש, אשר הכינה חברת Global Insight.

מהמחקר עולה שב-2008, חברות ציבוריות שהיו בעבר מגובות הון סיכון, יצרו 12 מיליון משרות והכנסות כוללות של 2.9 טריליון דולר, שהם 21% מהתמ"ג (GDP) של ארה"ב. לפי הנתונים, 92% מהמשרות הללו נוצרו עם כניסתן של החברות לשוק הציבורי.

בהתאם, מגיעות גם המסקנות. מארק האסן, נשיא ה-NVCA, אמר כי "אם ארה"ב רוצה לשמור על ההובלה הכלכלית, עליה לפעול למען פעילות בריאה יותר של הנפקות, כמו שהיה בשנות ה-80 וה-90. ללא הפעילות הזו, לא נוכל לצפות לגידול במספר המשרות".

רגולציה משתנה

ואילו המלצות נכללות בתוכנית? לפי ה-NVCA אחד המעצורים הבולטים הוא העלות הגבוהה של התהליך מצד חברות קטנות, שנובעת במידה רבה מהתקנות המחמירות על חברות ציבוריות.

לטענת האיגוד, בשעה שמלכתחילה התקנות נוצרו בעיקר עבור חברות גדולות ובינלאומיות, הן השפיעו לרעה במיוחד על חברות קטנות. בתוכנית מובעת תמיכה עקרונית ברגולציה שתגן על משקיעים, אך מוצע שזו לא תהיה אחידה לכל סוגי החברות.

לכן, האיגוד ממליץ על בחינה מצד רשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) של הרגולציה הנוכחית, בעיקר בכל הנוגע לחברות הקטנות. לפי ההצעה, המיקוד צריך להיות סביב תקנות סרבנס אוקסלי, שכוללות דיווח פיננסי לפני ההנפקה והפרדה בין אנליסטים ובנקאי השקעות, וכן גם הקלת הדרישות להשקעות פרטיות (PIPE).

בעיה אחרת היא מציאת גופים שיסייעו לחברות לצאת להנפקה. לאורך השנים, לחברות ההשקעות הגדולות לא היה עניין לסייע בכך, מאחר שמבחינתן מדובר בסכומי כסף נמוכים. מי שטיפלו בנושא היו הבוטיקים הקטנים, דוגמת אלכס בראון, Hambrecht & Quest, מונטגומרי סקיוריטיז, רוברטסון סטיבנס וארתור אנדרסון.

אבל הם נעלמו והסתלקותם הותירה חלל עבור חברות ההיי-טק המעוניינות בהנפקה. ב-NVCA מאמינים כי עתה תעשיית ההון סיכון חייבת לעשות יותר כדי לקדם את הנכונות של בנקאי השקעות, גדולים וקטנים כאחד, לסייע לחברות להנפיק.

במסגרת זו, היא עומדת לשתף פעולה עם חברות הייעוץ הגדולות, דוגמת ארנסט אנד יאנג, דלויט, KPMG ו-PWC. מובן שכדי שהחברות הגדולות יהיו מוכנות להיכנס לתחום זה, הן ידרשו מתן תמריצים.

מנגנון שבור

ב-NVCA מתייחסים גם לבעיות שלאחר ההנפקה, ובהן מחסור גדול בסוחרים פוטנציאליים בקנייה של מניות בחברות מיד לאחר שהן מתחילות להיסחר.

כפיתרון לבעיה, ה-NVCA מציע לעודד מסחר בקניית אחזקות בחברות שעתידות לצאת לשוק הציבורי בתוך 18 חודשים. הקונים יתחייבו מצידם לשמור את אחזקותיהם לתקופה ארוכה.

וכיצד יעודדו לקנות מניות? הארגון טוען כי ראוי שפה הממשל האמריקני ייקח חלק בתוכנית. הוא ממליץ לעודד את מי שלוקח סיכון ארוך טווח על-ידי הכרזה מצד הקונגרס, לפחות לגבי הזמן הקרוב, על הקלות מס מסוימות.

עכשיו הכדור בידי הממשל. תעשיית ההיי-טק וההון סיכון, בארה"ב ובישראל כאחד, ימתינו בציפייה דרוכה לראות אם ייענה להמלצות ויעשה את הצעדים לסיום "הנידוי" שנכפה עליהן מהבורסות בארה"ב.