יו"ר רפא"ל בראיון בלעדי ל"גלובס": "בצבא נדרש תכנון ארוך טווח; אין משמעות לתקציב שנתי"

אילן בירן מודה שבכל שנה, בעת דיוני התקציב, מתקיים ריטואל שחוזר על עצמו, כשבכירי התעשיות הביטחוניות בארץ מודיעים כי קיצוץ בתקציב הביטחון לא יאפשר המשך פעילות תקינה. אבל לבירן, יו"ר רפאל, יש גם פתרון לריטואל.

"בעיקר השנה, מכיוון שיש קושי במקורות המימון, צריכה להתקיים תוכנית רב-שנתית, כפי שנקבע בוועדת ברודט (ועדה לבחינת תקציב הביטחון שהמלצותיה אושר ביולי 2007 ואשר בירן היה מחבריה - מ.א.)", הוא אומר ל"גלובס". "קיום תוכנית רב-שנתית יחסוך מהתעשייה הביטחונית - שהיא כורח קיומי - את הצורך להילחם על מקורותיה בכל פעם מחדש".

בירן מורגל כבר שנים ארוכות בניהול מאבקי התקציב, שכן נהג לקיים אותם גם בהיותו מנכ"ל משרד הביטחון. "ישבנו בוועדת ברודט שמונה חודשים ארוכים, אנשים מכל הדיסציפלינות, וההנחה החזקה ביותר היתה שאנחנו חייבים לפעול על-פי תקציב רב-שנתי. הומלץ על תקציב ל-10 שנים, שמתוכן חמש שנים מתוכננות בתקציב באופן פרטני,והחמש הבאות מתוכננות באופן כולל יותר. לצערי, מהרגע הראשון, ההמלצות לא מיושמות", הוא אומר.

יש לקיים המשכיות

לדברי בירן, "אין משמעות לתקציב שנתי למערכת הביטחון, לא בהיבט שלא צריך אותו, אלא בהיבט של ההשפעה התכנונית של הצבא ובמקביל - של תעשיות הביטחון. המרקם של העשייה הוא מרקם רב-שנתי, המו"פ של אמצעי לחימה הוא ממושך ולכן נדרש תכנון ארוך טווח כדי לספק למדינה את צורכיה הביטחוניים".

"מכיוון שיש קושי במקורות, צריך במצב משברי כמו היום להגיע למינימום של הוצאות כעת ולפעול במתכונת של תשלומים דחויים כדי לא לבטל תוכניות והזמנות. מעבר כעת למתכונת של תשלומים דחויים יאפשר את קיום התוכנית כסדרה. לכן, אני מתעקש שנדרש מתאר תקציבי רב-שנתי שמתוכו חמש שנים יהיו מפורטות וברורות. רק כך תהיה יציבות ויכולת גמישה לפעול".

* אבל עכשיו יש ממשלה חדשה שיכולה לטעון שהיא לא יכולה להתמודד עם שגיאות העבר

"אם ממשלה לא מקיימת המשכיות, אז חבל על הדיון. צריך לדאוג להרבה מאוד נושאים קריטיים לקיומה של המדינה הרבה שנים קדימה. זה לא נתון לאופנות".

* רפאל היא בעצם חברה מוטת יצוא. למה אתם תלויים בתקציב המדינה?

"במשטר התקציבים הקיים בשנים האחרונות במדינה, ולאור שינויים בהקצאה התקציבית, כמובן שאת התוכנית שלנו השתתנו לא רק על השוק הפנימי. את עיקר הצמיחה שלנו אנחנו גוזרים מפעילות בחו"ל. עיקר הייצור של רפאל הוא מוטה יצוא. ועדיין, אנחנו מייצרים קודם כל עבור מערכת הביטחון הישראלית טילים או מערכות צילום ויירוט, שהם הקצה הטכנולוגי והאיכותי שיש לנו, ואת הנתח המתיישן של המוצרים אנחנו מוכרים בחו"ל. אין שום אפשרות שנעזוב ונמכור רק בחוץ".

* מה בעצם התלות שלכם בהזמנות ממשרד הביטחון?

"המשימה שלנו צריכה להיגזר ממו"פ, כשהמו"פ הוא 60% מהתוצר שלנו. הצרכים של משרד הביטחון הם צרכים אמיתיים, הנובעים מהאתגרים שמעמיד מולו המזרח התיכון. אם יש אצלנו הזמנה של מערכת הביטחון למו"פ וייצור טילים ומערכות נשק, אי אפשר להיסגר לשנתיים בגלל משבר ולחזור שוב בעוד שנתיים לביצוע המו"פ והייצור. צורכי משרד הביטחון הם צרכים קבועים באתגרים קבועים. אני מבין שיש במערך הנושאים של מערכת הביטחון נושאים שצריך לוותר עליהם או לסגור אותם. אבל, אם יש פחות מקורות אז יהיו פחות תפוקות".

* אם תיאורטית יתקבל הקיצוץ בתקציב הביטחון במלואו, מה תעשו אז?

"זאת לא החלטה שלנו, מערכת הביטחון תצטרך לקבל החלטות בתוכה. היא יכולה להוריד אימונים והיא יכולה להוריד הצטיידות. היא יכולה להוריד רכישות עתידיות והיא יכולה להצטמצם. השאלה מה נכון לעשות. אין ספק שצריכה להילקח החלטה אחראית מה מורידים".

* ואם מחליטים שמורידים את ההצטיידות ואת המחקר, מה אתם עושים?

"לא אתן תשובה תיאורטית. סגרנו את השנה הקודמת עם הזמנות של 6 מיליארד דולר ואני מקווה שנצליח לקיים תוכנית סבירה מול מערכת הביטחון ומול הייצוא".

* אתה בקשר עם ברק כדי לוודא שהוא מפעיל את מלוא הלחץ?

"אני לא עוסק בפוליטיקה".

* איך רפאל עוברת את המשבר הכלכלי הגלובלי?

"התעשייה הביטחונית בכלל בעולם צפויה להתמודד עם קשיים. אנחנו רואים החלטות של ראשי מדינות רבים, החל מנשיא ארה"ב, על הקטנת תקציבי הביטחון. כך גם באירופה וברוב ארצות העולם. לכן, ברמת הביקושים המצרפיים אין ספק שאנחנו צריכים לצפות לירידת תקציבים בדגש על 2010 ואילך. החל מהשנה הבאה יהיה קשה יותר למכור, והתחרות תהיה יותר נוקבת, כי בהחלט יש הרבה ספקים ומעט פונים. זה שמצבן של תעשיות הביטחון היום בעולם יחסית טוב נובע בהחלט מביקושים גבוהים שנבעו מהמלחמה בעיראק או באפגניסטן, אבל להבנתי - מ-2010 ואילך זה יתהפך".

* ואיך רפאל נערכת?

"האתגר שלנו, דווקא בגלל שאנחנו קטנים, הוא למצוא את היתרון שלנו במוצרי מו"פ ובמוצרים שמובילים בעולם, כדי שנצליח לקיים תעסוקה של 6,000 המשפחות של עובדי רפאל ועוד היקף דומה של ספקים וקבלני משנה. אנחנו רואים את עצמנו כאחראים ל-12 אלף משקי בית בצפון, שחיים ונשענים על התוצר של רפאל".

* התעשיות הישראליות ימשיכו לשבור אחת לשנייה אצבעות במכרזים בחו"ל?

"אני לא נכנס לרכילות, אבל כן חשוב לי להגיד שצריך למזג את התעשיות הביטחוניות. העולם הולך אל החברות הגדולות המעטות ולא יוכל להישען על החברות הרבות והקטנות".