יש דברים מסוכנים יותר משפעת חזירים

התאחדות הכדורגל המקסיקנית החליטה לפרוש מכל המפעלים בדרום אמריקה בתגובה על ההחלטה לשלול מהקבוצות המקומיות את הביתיות. עכשיו הבעיה היא איך מסתדרים בלי הכסף של המקסיקנים

הנה משהו שיכול קצת לעודד אותנו קצת בהקשר של מקומנו בעולם הספורטיבי. בדיוק כמו שאופ"א שללה מישראל בקלות את הזכות לארח משחקים בינלאומיים בגלל אירועי טרור ומצב מלחמה באזור, יש עוד מדינות שההתייחסות אליהן מצד ארגוני הספורט הגדולים קלה מאוד על ההדק.

החל מסוף השבוע סוערות הרוחות במקסיקו. זאת אחרי שחורחה קומפאן, נשיא התאחדות הכדורגל המקסיקנית, הודיע על ההחלטה להוציא את מקסיקו מכל המפעלים הבינלאומיים ולפרוש באופן מיידי משלושת המפעלים בהם היא נוטלת חלק באופן קבוע: הליברטדורס, קופה סודאמריקנה (מפעל הקבוצות השני בחשיבותו) והקופה אמריקה. הסיבה? בגדול, שפעת החזירים. מתחת לפני השטח עולה תמונה מורכבת יותר, והיא קשורה לתחושות הקיפוח של המקסיקנים לאורך שנים.

ההחלטה הגיעה לאחר ששני המועדונים המקסיקנים שנותרו במפעל בליברטדורס, צ'יבאס גוודלאחרה וסנטוס לואיס, קיבלו יחס דומה לזה שמקבלים אנשים שנדבקו בנגיף: נשללה מהם האפשרות לארח משחקים בשלב שמינית הגמר. לטענת ה-Conmebol, ארגון הכדורגל הדרום אמריקני, הסיבה להחלטה היא חשש מצד הקבוצות היריבות, סאו פאולו הברזילאית ונאסיונאל האורוגוואית, להגיע למשחקים במקסיקו ולהידבק במחלה.

ה-Conmebol אמנם טוענים כי מאחר וכל 176 המשחקים המקצוענים במקסיקו בוטלו בשבוע שעבר בגלל הנגיף, אז כמובן שגם משחקי הליברטדורס לא יכולים להיערך שם; מנגד, המקסיקנים מציינים שאחרי שהמדינה הצליחה להשתלט על ההתפרצות של המחלה (ובעיקר של ההיסטריה), בסוף השבוע האחרון התקיימו משחקים לעיני קהל במקסיקו. אמנם בתפוסה מבוקרת של 50% בלבד, אך בכל זאת.

כך או כך, שפעת החזירים מסתירה סיפור פוליטי הרבה יותר מורכב. רקע קצר: המקסיקנים, כהתאחדות ששייכת באופן רשמי ל-Concacaf (ארגון הכדורגל של צפון ומרכז אמריקה) תמיד הרגישו כילדים הדחויים שצריכים להתחנן על מנת להשתתף ב"ליגה של הגדולים". כילדים דחויים, המקסיקנים תמיד מנסים לקדם את דרכם במעלה ההיררכיה. אבל ללא הצלחה. מבחינת קומפאן, היה קש אחד ששבר את גב הגמל: הוא הגיע באמצע השבוע שעבר להסכם עם ה-Conmebol (לטענתו) שהקבוצות המקסיקניות שנותרו במפעל יפרשו ממנו מרצון, אך בתמורה לעוגמת הנפש תקבל בעונה הבאה מקסיקו חמש נציגות בליברטדורס, במקום שלוש הנציגות המסורתיות. ב-Conmebol הכחישו הסכם כלשהו, ומכאן הדרך לפרישה המקסיקנית נסללה.

ההבדל היחיד בכל הסיפור, הוא ש"הילדים הדחויים" הביאו יחד איתם הרבה מאוד כסף, שבלעדיו יהיה קשה לטורנירים הגדולים בדרום אמריקה להתקיים. לפי הערכות, הכסף של הספונסרים המקסיקנים מהווה את ההכנסה הבולטת של כלל הקבוצות המשתתפות בליברטדורס - 35% מתוך סכום כולל של כ-350 מיליון דולר בשנה. עוד נמצאות בסכנה זכויות השידור של הקופה אמריקה במקסיקו, שתורמת כ-15% מסכום הזכויות הכולל בכל הטורניר. מעבר לזה, קיים גם הנזק התדמיתי שבהטלת סנקציות על מדינה מסוימת. Banco Santander, שנותן חסות כמעט לכל משחק כדורגל בינלאומי בדרום אמריקה, כבר הודיע ל-Conmebol כי אם הסנקציות לא יבוטלו, הוא יפסיק את הזרמת הכספים.

מצד שני, גם הכדורגל המקסיקני לא יכול להתקיים ללא תחרויות בינלאומיות. ללא הקופה אמריקה, הנבחרת תאבד את משמעותה כשתתמודד אך ורק במונדיאלים. הקבוצות לא ייהנו מההכנסות והפרסטיז' שכרוכים בהופעה בליברטדורס ובקופה סודאמריקנה.

הביטוי הנפוץ במקסיקו טוען כי שני הדברים החשובים ביותר למקסיקני הממוצע הן קבוצת הכדורגל שלו והגאווה הלאומית שלו. אחרי שהגאווה המקסיקנית נפגעה בשבועות האחרונים פגיעה שממנה קשה לחזור אחורה, הרי שלפחות על הכדורגל אף אחד שם לא הולך לוותר. את המלחמה הזאת, כשהם מצוידים בלא מעט כסף בכיס, הם צפויים לנצח. במקרה הגרוע מבחינתם, שאנשים ישחקו עם מסכות על הפנים.