עדיף למות צעיר וכמה שיותר מאוחר

כל אדם חפץ לחיות כמה שיותר וגם כמה שיותר טוב. החדשות הטובות הן שהגורמים להארכת תוחלת החיים גם משביחים את איכותם. אם אתה מקפיד על אורח חיים בריא, עוסק בספורט, שומר על דיאטה קלה ומאוזנת של פחמימות "טובות", שומנים לא רוויים וחלבונים בעיקר מהצומח, מקיים חיי משפחה יציבים ובעל תעסוקה מספקת, אתה פוגע בשתי ציפורים: גם תאריך את חייך וגם תשביח את איכותם.

מנגד, עישון, השמנת-יתר, מתח נפשי וחוסר סיפוק מקצועי מקצרים את החיים ומדרדרים את איכותם.

החדשות הרעות הן שלמרות ההמלצות החד-משמעיות לאימוץ אורח חיים בריא, מרבית בני האדם אינם מוכנים להמיר את תענוגות הרגע בהתחייבות ארוכת טווח של הסתפקות במועט. נהפוך הוא. השתלטות אופנת המזון המהיר והמשקאות הקלים המסוכרים תרמה לגידול עצום בהשמנת-יתר במערב, ואיתה נסיקה במחלות הנלוות לתופעת האוביסיות: סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי.

עדיין, התחלואים של העידן המודרני אינם גורעים מההישג העצום של המדע והרפואה הציבורית להארכת תוחלת החיים במאה השנים האחרונות. עד שנת 1800, תוחלת החיים הממוצעת באירופה נעצרה בסביבות גיל 40, ורק ב-1900 היא עלתה לגיל 50. ב-1840, תוחלת החיים הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם הייתה של נשים בשוודיה, כ-45 שנים בלבד. כיום, תוחלת החיים הממוצעת הגבוהה ביותר היא של נשים יפניות, כ-85 שנה.

הודות לשיפור מתמשך בהיגיינה ציבורית, סניטציה, מים נקיים, חיסונים, באנטיביוטיקה והתקדמות עקבית ברפואה, תוחלת החיים הממוצעת במדינות מפותחות כיום עלתה ל-80 שנה לנשים ולכ-75 שנה לגברים.

כיצד, אם כן, ניתן להמשיך את ההישג האנושי של הארכת תוחלת החיים ושל שיפור איכותם? על מנת לגרום ליותר אנשים לחיות בבריאות תקינה עד גיל 80 אין צורך בפריצת דרך מדעית. ניתן להסתפק באורח חיים בריא ומאוזן. אך הארכת החיים ל-100 שנים ויותר אינה אפשרית על-ידי הסתמכות על אורח חיים בריא בלבד. אנו זקוקים לגנים שיאטו את תהליך ההזדקנות והקמילה ויעבו את ההגנה מפני מחלות הכרוכות בזיקנה.

מעטים הם בני המזל בעולם הניחנים בגנטיקה מולדת כזו. אלה הנמנים עימם שייכים לאגדות כמו אותו אדם שנהג לעשן שלוש קופסאות סיגריות ליום, הפסיק בגיל 90, אך המשיך להתמכר לטיפה המרה של שלושה "שוטים" ליום עד לפטירתו בגיל 103. רוב בני האדם אינם בני מזל מבחינה גנטית.

מה ניתן אפוא לעשות כדי לחיות חיים בריאים ופעילים עד גיל 100 ומעבר לו?

דרך אחת הנראית כבעלת סיכוי טוב היא דיאטת הצמצום הקלורי הקיצוני. חסידי השיטה הזאת מסתפקים בדיאטה של 1,500 קלוריות ליום באופן קבוע. דיאטה חריפה כזאת לאורך שנים הוכחה כמפחיתה באופן דרסטי את המשקל, הכולסטרול הרע ואת לחץ הדם, ולכן מאיטה את התבלות הגוף.

חסרונה אינו רק בהימנעות מוחלטת מתענוגות הקולינריה, אלא גם בירידה בתיאבון המיני ובתחושות של קור ורעב. רוב בני האדם אינם בנויים לדיאטה כזו. האם למדע פתרונים? על כך בשבוע הבא.

הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל