בעקבות המשבר: 20%-26% מהישראלים קיצצו בהוצאות על מזון ועל טיפול רפואי

40% מהישראלים קיצצו מאז המשבר הכלכלי בהוצאות עבור תרבות ופנאי, ו-17% קיצצו בהוצאות על חינוך והעשרה - כך עולה מסקר שערכה חברת מאגר מוחות עבור ביה"ס לחברה ולממשל במכללה האקדמית בית-ברל

40% מהישראלים קיצצו מאז המשבר הכלכלי בהוצאות עבור תרבות ופנאי, 26% קיצצו בהוצאות על מזון, 20% קיצצו בהוצאות על בריאות ותרופות, ו-17% קיצצו בהוצאות על חינוך והעשרה. כך עולה מסקר מיוחד שערכה חברת מאגר מוחות עבור בית-הספר לחברה ולממשל במכללה האקדמית בית-ברל, לקראת כנס חברה וחינוך שיתקיים בשבוע הבא.

הקיצוץ בהוצאות על תרופות וטיפולים רפואיים הורגש בכל גילאי האוכלוסייה, ואילו הקיצוץ במזון הורגש בעיקר בגילאים 18-29 ו-30-45. הקיצוץ בהוצאות על חינוך וחוגי העשרה הורגש בעיקר בקרב הגילאים 30-45, קרי משפחות עם ילדים.

ד"ר יגאל בן-שלום, העומד בראש המגמה למדיניות חברתית בבית-ברל ומי שעמד בראשות המוסד לביטוח לאומי, מודאג בעיקר מהקיצוץ שנאלצים לבצע ישראלים רבים בהוצאות על בריאות. "הממצאים מעמידים בספק את הישגיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומצביעים על כך שבריאותה של אוכלוסיה הולכת וגדלה בישראל נמצאת בסכנה. יותר ויותר שירותים שמציעות כיום קופות-החולים ניתנים לציבור בתוספת תשלום מעבר לביטוח הבסיסי, שלא לדבר על כך שעבור תרופות נדרשים כולם לשלם.

"מצב בו המיתון המעמיק נוגס בבריאותו של הציבור, בעוד שיותר ויותר שירותי בריאות ניתנים בתשלום על-ידי קופות-החולים, יביא לכך שלא ירחק היום בו רק אוכלוסיה מבוססת תוכל להרשות לעצמה לקבל שירותי בריאות נאותים בישראל".

43% תומכים בכניסת חברות מסחריות לבתי-הספר

במכללה ערכו סקר נוסף הבוחן את עמדות הציבור ביחס לכניסתן של חברות מסחריות אל תוך כותלי בית-הספר. על-פי הסקר, 43% מהציבור תומך במימון שיעורי העשרה שקוצצו ממערכת החינוך או מיועדים לקיצוץ בתחומים כמו מדעים ואמנויות על-ידי חברות מסחריות.

הסקר מראה כי קיימת התאמה בין בעלי הכנסה מעל הממוצע ומתחת לממוצע בכל הקשור לרצון לראות את השתלבותן של חברות פרטיות בתוך מערכת החינוך. מי שבעיקר תומך במימון תוכניות לימוד על-ידי גופים מסחריים הוא ציבור הצעירים (גילאי 18-29), שכ-50% מהם ענו בחיוב לרעיון שכזה.

ד"ר בת-חן וינהבר, ראש המכון ליזמות בחינוך במכללה, מציינת כי קיים פער בין תשובותיהם של הורים לילדים לכאלה שאין להם ילדים. "בעוד שההורים מודאגים מהחשיפה של ילדיהם למסרים פרסומיים, אלה שעדיין אין להם ילדים לא מבינים את החשש שבתהליך זה ותומכים יותר בכניסת חברות מסחריות למערכת החינוך", היא מציינת.

וינהבר גם מצביעה על מחקר שערך המכון בראשותה, לפיו רק כ-28% מהחברות שתורמות לבית-הספר מעבירות כספים. אחרות (32%) תורמות שעות עובדים ללימוד או שיפוץ בית-ספר, וחברות נוספות (29%) תורמות מוצרים. כ-12% מהעסקים מקיימים תוכניות פדגוגיות עבור בתי-הספר.